בלעו את ה"לוקשים" על גלנט

אין כמו פרשת גלנט להמחיש את עומק ההפקרות במושבים בהתייחסות לאדמות מדינה

יואב גלנט כבר שילם מחיר כבד. גם הצבא שילם מחיר. גם הציבור - שנמנע ממנו איש צבא משובח. עכשיו תורם של כל הסייענים שהיו שותפים - במעשה, בזלזול, בעצימת עין או באינטרסים זרים - לפרשת הקרקעות במושב עמיקם. פרשה שבה נחשפו פלישות לשטחים ציבוריים, שימושים חורגים, סיפוחים והשתלטות על נכסי ציבור בחסות השלטונות. בעברית קוראים לזה פרוטקציה, ובמשפטנית מדובר בהפרת אמונים לכאורה.

החומר שנערם בשבועות האחרונים אצל היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, אצל מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס ובפרקליטות, אינו מותיר מקום לספק: יש לערוך בדק-בית על התנהלותם של שני הגופים החשובים ביותר בניהול הקרקע של המדינה: מינהל מקרקעי ישראל וועדות התכנון.

החומר הזה חייב להיות בסיס לבדיקה ממלכתית על מה שקורה במקרקעי ישראל בכלל ובקרקע החקלאית בפרט. לזה אפשר לצרף את מאות אלפי עבירות הבנייה וחריגות הבנייה בישובים החקלאיים - בלי דין ובלי דיין.

אין מי שייתן את הדין

קודם כל לחקור אחורה. לחקור איך ולמה בלעו אנשי המינהל בתיאבון גדול את ה"לוקשים" שהמושב וגלנט האכילו אותם. הרי הם היו חייבים לדעת שהמושב מתיימר להקצות לגלנט קרקע שכלל איננה שלו. זה כתוב במפה.

אם עצימת העין היתה רק בגלל פרוטקציה - האם זה אומר שמסתובבים כאן רבים שלא מקבלים את זכויותיהם רק בגלל שאין להם פרוטקציה מתאימה?

המינהל חייב לעשות סדר חדש לחלוטין בניהול הקרקעות בסקטור החקלאי. הוא חייב לבצע, בחסות החלטת ממשלה, תהליך של העברה מוסדרת של קרקעות המושבים, בתמורה הולמת, לחברי המושבים עצמם, באופן שכל מה שיתרחש שם יהיה בין החקלאי לבין גופי התכנון, והמינהל יוצא אל מחוץ לתמונה.

המדינה חייבת לעשות סדר חדש בניהול מקרקעיה: לא עוד שני כסאות - המינהל וועדות התכנון - שאפשר יהיה לקפץ ביניהם וליפול ביניהם.

מי שהיתה מנהלת מחוז חיפה במינהל, לאה שטיינמץ, זאת שהצהירה על מסירת 35 הדונמים לגלנט "לפנים משורת הדין", פרשה מזמן ואיננה יכולה לשלם מחיר. מי שהיה אז היועץ החיצוני בתחום החקלאי, דרור קרישפין, שהוביל את הגישה לפיה נוצרה כבר התחייבות כלפי גלנט ולכן אפשר להכשיר את צירוף 35 הדונמים לחלקתו, כבר מזמן אינו עובד במינהל.

הגורם הבכיר ביותר במינהל הקשור לפרשה ועדיין מכהן היא מנהלת האגף החקלאי, שולה בן-צבי, אחותו של מני מזוז שהיה באותו זמן היועץ המשפטי לממשלה. יש לציין כי כלפיה מפגין מבקר המדינה גישה סלחנית, על שום שהיתה חדשה בתפקיד כאשר אישרה את ההקצאה "לפנים משורת הדין".

המושב וגלנט השתמשו במפה שאפשר להגדירה בין שגויה לבין מפוברקת. אם בתחילת הדרך אפשר היה להתייחס במידה כלשהי של סלחנות לפקידים במינהל שבלעו את הבלוף - הרי משהתגלה העניין כבר אין מקום לסלחנות. שכן במקום לטפל באחראים למחדל, התחיל שם מהלך ארוך של טיוח, חיפוי והטלת אחריות זה על זה.

מסע עונשין

אין כמו פרשת גלנט להמחיש את עומק הבלגן וההפקרות במושבים בהתייחסות לאדמות מדינה, ואת הרשלנות ועצימת העין הפרוטקציונרית במינהל.

המבקר מיכה לינדנשטראוס, במסמך שהעביר ליועמ"ש, ככל הנראה לא נכנס עדיין לתופעה שהתגלתה בפניו ושהיא אולי החמורה ביותר מכל מה שהתגלה בפרשת קרקעות גלנט בעמיקם.

במהופך לעצימת העין מול גלנט והמושב, אנשי הפיקוח של מחוז חיפה במינהל יצאו למסע עונשין נגד המתלוננים נגד גלנט. בדקו בציציות כל מ"ר של שטח ציבורי פתוח וכל קיר, הגישו נגדם הליכים משפטיים מזורזים, ולדברי המתלוננים נגד גלנט מדובר במסע הפחדה והשתקה. מדובר ביותר מ-10 משפחות שסומנו כ"אויבות גלנט".

האנשים מתחלפים, השיטה נשארת

את התופעה הזו, של חשש להתנכלות שלטונית מאורגנת למתלוננים, יש לחקור עד תומה. מי שהיה מנהל מחלקת הפיקוח במחוז חיפה במינהל כשהתגלגלה הפרשה הוא מיכה גזית, שקודם מאז לתפקיד סגן מנהל מחוז חיפה.

וכמו במינהל, כך בוועדות התכנון. מדובר בשיטה. שכן גם אחרי שמתחלף הממונה על מחוז חיפה, וגם אחרי שוועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית במחוז חיפה שמעו התנגדויות, סיירו בשטח והחליטו לדחות את בקשת גלנט - גם אז לא זז כלום חודשים ארוכים.

את השיטה הזו חייבים לשנות. מאחורי פרשת גלנט מסתתרת פרשה עצומה בהרבה: פרשת המינהל ורשויות התכנון.

יגאל שחר אמר ל"גלובס": לא כל-כך אכפת לי מכל מה שמדברים, ואם אפשר לפתור בעיה - אני אפתור אותה".

ממינהל מקרקעי ישראל סירבו להגיב בנושא פרשת גלנט.

צרו איתנו קשר *5988