מקום ניהול המשפט בגין עסקה בינ"ל באינטרנט - לפי מהות החוזה

בסכסוכים משפטיים בקשר לעסקאות בינלאומיות שנעשו באמצעות האינטרנט והטלפון, תיקבע סמכות השיפוט (המקום בו יתנהל המשפט) על-פי הפן המהותי והציבורי של העסקה, ולא על-פי המקום שבו התקבלה ההצעה לחתום על העסקה בפועל - כך קבע באחרונה, באופן תקדימי, בית המשפט המחוזי בבאר-שבע.

ההחלטה ניתנה בידי השופט שלמה פרידלנדר, במסגרת בקשה שהגישה החברה האנגליתEclipse Magnetics לביטול היתר המצאה (היתר המאפשר להגיש תביעה - ח.מ) מאנגליה לישראל של כתב תביעה בסך 2.4 מיליון שקל, שהגישה נגדה חברת איסכור צינורות ופרופילים. בתביעה נטען כי מגנטים תעשייתיים שיוצרו בידי Eclipse היו פגומים.

לפי החוק, מקום כריתת החוזה הוא המקום שבו נמסרה למציע של עסקה ההסכמה של הצד השני לקבל את ההצעה (קיבול) ולחתום על החוזה.

טענתה המרכזית של איסכור, באמצעות משרד עורכי הדין יובל לוי ושות', היתה כי בית המשפט בישראל הינו הפורום הנאות לבירור התביעה, מכיוון שהחברה האנגלית שלחה לישראל את הודעת המייל שבה קיבלה את הצעתה לכרות עמה חוזה.

מנגד, Eclipse טענה, באמצעות עורכי הדין גיל אוריון, דן זיו והדר ישראלי ממשרד פישר, בכר חן וול אוריון ושות', כי אנגליה היא בעלת הסמכות הבינלאומית לקיים את ההליך המשפטי בין הצדדים.

סחר זול ונגיש

השופט פרידלנדר קיבל את טענת החברה האנגלית וקבע כי ביסוס מקום כריתת החוזה לפי מקום קבלת הודעת דואר אלקטרוני מהווה "פורמליזם משפטי עקר ולא ראוי".

"בעידן התקשורת האלקטרונית, אין חשיבות רבה לניתוח הטכני של מקום כריתת החוזה. בעידן המודרני, בו מרבים צדדים להתקשר בטלפון או בדואר אלקטרוני, הודעת הקיבול האחרונה עשויה להתקבל באמצעים טכנולוגיים אלה על-ידי מי מהצדדים, ואין לקבוע את סמכות השיפוט הבינלאומית תוך התחקות אחר מקום מושבו הפיזי של הצד שביצע את הקיבול האחרון", כתב פרידלנדר.

כמו כן, נקבע כי יש להבחין בין מי שפורש את רשתו השיווקית ברחבי העולם, ומעמיד סוכנים מקומיים במדינות היעד - לבין יצרן מקומי שגם לקוחות ממדינות חוץ מעוניינים בסחורתו.

בנסיבות העניין, קבע בית המשפט, Eclipse לא החזיקה זכיין או נציג בישראל, ואילו איסכור שילמה על המגנטים במפעלה של Eclipse באנגליה ואף העבירה אותם לישראל. לפיכך, פסק השופט, אין מקום לראות בעסקה כעסקה שנעשתה בישראל, או לראות ב-Eclipse כמי שצריכה היתה לצפות להיתבע בישראל.

לעניין שיקולי המדיניות הכלליים נקבע כי יש להכיר באינטרס הציבורי, המקומי והבינלאומי בסחר בינלאומי מפותח, זול ונגיש. בהתאם, נקבע כי עדיף כלל משפטי לפיו לקוח ייתבע בארצו של היצרן, ואם יפסיד - ישופה על הוצאותיו. זאת, על מנת שלא להרתיע יצרנים מהתקשרות עם לקוחות זרים, עקב האפשרות כי ייתבעו בארצו של הלקוח, שכן אפשרות זו עשויה להוביל לייקור המוצרים ופגיעה בסחר המפותח.

בתגובה מסר בא-כוחה של Eclipse, עו"ד גיל אוריון: "מדובר בהלכה חשובה, לפיה בעידן המודרני הדגש צריך לעבור מהצד הפורמלי לצד המהותי, ושאלות של הצעה וקיבול הן שאלות של פורמליזם עקר בעידן האינטרנט". (ת"א 3246/09).