ג'ורג' סורוס מתגייס לתמוך במחאה במצרים; "מוכן לתרום"

"כחסיד מושבע של דמוקרטיה וחברה פתוחה, אינני יכול שלא להיות שותף להתלהבות ששוטפת את המזה"ת", כותב המיליארדר ב"וושינגטון פוסט" ■ "המכשול העיקרי הוא ישראל"

המיליארדר ג'ורג' סורוס מתגייס לתמוך בתנועת המחאה במצרים, כנראה במתכונת דומה לתמיכתו בתנועות של חולקים על המשטרים במזרח אירופה לאחר קריסתו של הגוש הקומוניסטי.

במאמר בעמוד האופ-אד של "וושינגטון פוסט", אתמול (ה'), מכריז סורוס: "בדרך כלל אני מתייחס בזהירות למהפכות. אבל במקרה של מצרים אני רואה סיכוי טוב להצלחה. כחסיד מושבע של דמוקרטיה וחברה פתוחה, אינני יכול שלא להיות שותף להתלהבות ששוטפת עתה את רחבי המזה"ת. אני מקווה שהנשיא אובמה יפעל במהירות לתמוך בעם המצרי. הקרנות שלי מוכנות לתרום ככל יכולתן. בפועל, המשמעות היא הקמת מרכזי משאבים לתמיכה בשלטון החוק, רפורמות תחוקתיות, מלחמה בשחיתות וחיזוק המוסדות הדמוקרטיים באותן מדינות שמבקשות סיוע להקמת מוסדות כאלה. בה עת, אנו לא ניכנס למדינות שלא יקבלו בברכה מאמצים כאלה".

לסורוס יש ותק רב במתן תמיכה פיננסית וארגונית לקידום זכויות האדם ואישוש תשתיות דמוקרטיות במדינות שנקלעו למשברים כלכליים או פוליטיים. ב-2009 הוא הכריז שיתרום 100 מיליון דולר לתמיכה בארגונים שלא למטרות רווח במזרח אירופה ובמרכזה. מדובר בארגונים שמסייעים לשכבות חלשות לשרוד את המשבר הכלכלי הגלובלי.

לפי הערכות, תרם סורוס יותר משלושה מיליארד לארגונים במזרח אירופה מ-1979 ואילך. כתב העת-הבריטי "ניו סטייטסמן" קבע, שסורוס מילא תפקיד מכריע בהתמוטטות הקומוניזם מאחורי מסך ברזל. כך, למשל, הוא תרם לתנועת "סולידריות" בפולין, ל"צ'ארטר 77" בצ'כוסלובקיה ולאנדרה סחרוב בבריה"מ.

חלק גדול מפעילותו האירופית התמקד בהונגריה, ארץ הולדתו. כמה מדינות, כקזחסטאן וטורקמניסטאן, סגרו את שעריהן לפני יזמות של סורוס לקידום הדמוקרטיה. הוא הזרים משאבים לפרויקטים חברתים גם באמריקה הלטינית, אסיה ואפריקה. מדינות ערביות הן, כנראה, התחנות הבאות.

"ישראל עלולה להיות המכשול העיקרי"

במאמרו ב"פוסט" כותב סורוס, כי יש גורמים שהביעו חששות מתוצאות שליליות של בחירות חופשיות במצרים. למשל: צבא מצרים ינסה לזייף את התוצאות; ישראל תתנגד בתוקף לשינוי במשטר; צריך להימנע מ"אפקט הדומינו" של התפשטות מגמות פוליטיות קיצוניות למדינות אחרות; אספקת הנפט מהאזור עלולה להיפגע.

"הרעיונות האלה משקפים את החשיבה הקונוונציונלית הישנה על המזה"ת וצריך לשנותם כדי שארה"ב לא תתנגד בשוגג לשינויים במצרים או תגלה היסוס בתמיכתה בתנועת המחאה", כותב סורוס. "התפתחות כזו תהיה מצערת. הנשיא אובמה אישית וארה"ב כמדינה עשויים להפיק תועלת רבה מהובלת התמיכה בדרישת העם המצרי לכבוד ולדמוקרטיה".

סורוס, מתנגד נמרץ למדיניות ישראל כלפי הפלסטינים ומממן כבד של שדולת JStreet, כותב עוד: "ישראל עלולה להיות המכשול העיקרי (בדרך לתמיכה במחאה המצרית). האמת היא, שלישראל יש הרבה מה להרוויח מהתפשטות הדמוקרטיה במזה"ת בדיוק כמו ארה"ב. אבל קרוב לוודאי שישראל לא תזהה את האינטרסים שלה עצמה מפני שהשינוי פתאומי מדי וצופן בחובו סיכונים רבים מדי. האידיאולוגיה של כמה מתומכי ישראל בארה"ב קשיחה יותר מזו של הישראלים עצמם. למרבה המזל, אובמה אינו חייב דבר לימין הדתי..".

"אייפא"ק (השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון) שוב אינה מונוליטית או המייצגת היחידה של הקהילה היהודית", אומר סורוס. "הסכנה העיקרית היא, שממשל אובמה לא יסגל במהירות מספקת את המדיניות שלו למציאות המשתנה לפתע".