מקורבי אדרי: "הוא פעל במסגרת הנורמה הנהוגה בפסגות"

גירסת פסגות: דוד אדרי עבר על הנהלים הפנימיים, נשקול לתבוע ■ גירסת מקורבי אדרי: לא התקיימו ביניהם יחסי עובד-מעביד, הכללים לא חלים עליו, והסכם הייעוץ התיר פעילות במק"מ

סמנכ"ל הברוקראז' ומנהל הנוסטרו לשעבר של פסגות, דוד אדרי, הנחשד בתרמית בניירות ערך, עבר על הנהלים הפנימיים של בית ההשקעות בכך שניהל תיק השקעות בבנק הבינלאומי. אדרי אף נטל לצורך כך אשראי של מאות מיליוני שקלים, בניגוד לכללים המחייבים של בית ההשקעות כי תיק ניירות הערך האישי של העובד יופקד בפסגות - כך עולה מבדיקת "גלובס".

בתגובה מסרה עו"ד נוית נגב, המייצגת את אדרי, כי "בניגוד לנטען, דוד אדרי פעל כדין ובהתאם לחוק ולנוהלי פסגות שחלו עליו". נגב העבירה את התייחסותה באמצעות משרד יחסי הציבור רימון-כהן-שיינקמן.

מקורבי אדרי התייחסו לטענה כי אדרי עבר על הנהלים הפנימיים של פסגות ודחו אותה מכל וכל. "אדרי כלל לא היה עובד פסגות", טענו המקורבים, "בינו לפסגות לא התקיימו יחסי עובד-מעביד אלא חוזה ייעוץ (אדרי הועסק בפסגות באמצעות חברה בבעלותו - ע.פ). לכן נהלים אלה לא חלו עליו".

עוד הסבירו המקורבים כי לאדרי "היה הסכם ייעוץ מול פסגות, שהתיר מפורשות את הפעילות במק"מ, ולכן אדרי לא עבר על הנהלים שאליהם ממילא לא היה מחויב".

נוסף על כך אמרו מקורבי אדרי כי "אדרי פעל במסגרת הנורמה שהיתה נהוגה אז בפסגות. אנשים רבים ידעו על כך, ועובדים נוספים בבית ההשקעות סחרו בניירות ערך".

טענה נוספת שהעלו המקורבים היא כי מק"מ, המונפק על-ידי בנק ישראל, אינו נחשב בהכרח נייר ערך על-פי נהלי פסגות.

פעולותיו של אדרי נעשו במסגרת פרשת תיק הנוסטרו בפסגות, שבה הוחלט להעמיד לדין בכירים בבית ההשקעות ובדויטשה בנק, וזאת בכפוף לשימוע.

בינואר השנה הודיעה הפרקליטות לרועי ורמוס, לשעבר מנכ"ל פסגות, כי הוחלט להעמידו לדין בעבירות של תרמית בניירות ערך וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות. ורמוס עזב את פסגות בדצמבר 2010 בעקבות דרישת של רשות ניירות ערך.

בנוסף הוחלט להעמיד לדין את שי ירון (לשעבר מנכ"ל פסגות ניירות ערך) ואת שי בן-דוד (לשעבר מנהל השקעות נוסטרו). אהרון נבון וסער וינטראוב מדויטשה בנק מואשמים בתרמית בניירות ערך.

בטיוטת כתב האישום שהעבירה הפרקליטות לאדרי לפני שבועיים לקראת השימוע הצפוי בתחילת אפריל, נטען כי בדצמבר 2008 אדרי נטל אשראי בסך 460 מיליון שקל מהבינלאומי על מנת לרכוש מק"מ, מכר אותו לאחר כמה שבועות ברווח נאה, כשבמקביל ביצע פעולות דומות בחשבון הנוסטרו של פסגות.

לטענת הפרקליטות רכש אדרי את המק"מ לחשבון הנוסטרו של פסגות במחיר גבוה מזה שקנה אותו בחשבונו הפרטי, ומכר את המק"מ כעבור חודש כאשר שער המכירה בחשבון פסגות היה נמוך יותר מהשער שבו מכר בחשבונו הפרטי, שנוהל, כאמור, בבנק הבינלאומי.

בפסגות שוקלים לתבוע את אדרי, ולדרוש ממנו פיצוי על הנזק שנגרם להם, אם יתברר כי אכן חרג מהנהלים של בית ההשקעות ללא אישור. כזכור, נאלץ פסגות לשלם קנס של 150 מיליון שקל בהסדר עם הפרקליטות כדי לסגור את תיק החקירה.

נהלי פסגות קובעים כי "עובד אינו רשאי לרכוש עבור עצמו או באמצעות אחרים מניות סחירות, ניירות ערך המירים, אגרות חוב קונצרניות, כתבי אופציות וחוזים עתידיים - אך רשאי לרכוש ניירות ערך המונפקים על-ידי המדינה, לרבות מק"מ. בכל מקרה תיק ניירות הערך האישי של העובד יופקד בפסגות, ובמידה וכולל ניירות ערך כאמור לעיל (שאסור לו לרכוש), ינוהל בנאמנות עיוורת".

עוד קובעים הנהלים כי "על כל עובד בפסגות להימנע מכל פעילות העלולה לעמוד בסתירה למחויבות ללקוחות, להעמיד את העובד במצב של ניגוד עניינים, להימנע מקבלת כל טובת הנאה אישית בניגוע לביצוע עבודתו בפסגות ומניצול תפקידו להשגת רווחים אישיים".

מכך עולה כי אדרי חרג מהנהלים, בכך שניהל תיק השקעות מחוץ לפסגות, כאשר השאלה האם מנהליו ידעו על כך או אישרו את פעולותיו שנויה במחלוקת. נוסף על כך, ייתכן כי אדרי ניצל תפקידו להשיג רווחים אישיים - שאלה שנמצאת במרכז טיוטת כתב האישום נגדו.

מקורב לפסגות הסביר כי עובד החורג מהנהלים, ובייחוד אם נגרם כתוצאה מכך נזק, צפוי לעמוד בפני בירור משמעתי. הואיל ואדרי כבר אינו עובד של פסגות, נשקלת האפשרות לתבוע אותו.

עם זאת, מסביר המקורב, מאחר שכרגע אדרי נמצא בהליך פלילי, נכון יותר טקטית להמתין עד סיום ההליך. הסיבה לכך היא דיני הראיות - אם יורשע אדרי בהליך פלילי, תקל הרשעתו על פסגות לזכות בתביעה אזרחית שתוגש נגדו.

בבנק אסור, לאדרי מותר

כאמור, אדרי נטל אשראי של 460 מיליון שקל מהבינלאומי, אך מבחינת הבנק לא מדובר באירוע חריג. נודע כי אדרי עבד עם הבינלאומי במשך שנים ארוכות, ומעת לעת נהג לקחת אשראי לרכישת ניירות ערך.

האשראי שניתן לרכישת מק"מ היה מגובה בהון עצמי מתאים, כאשר המק"מ עצמו ניתן כבטוחה. לבינלאומי לא הפריעה העובדה שאדרי מנהל את הנוסטרו של פסגות, עניין שעשוי לקלוע אותו לניגוד עניינים חריף.

מבדיקת "גלובס" עולה כי אם אדרי היה עובד הבנק הבינלאומי או עובד בנק אחר - לא היה יכול לעשות את פעולות המסחר הרלוונטיות. ההוראות הפנימיות של הבינלאומי מתירות לעובד לרכוש מק"מ, אך אוסרות עליו לקחת אשראי למטרה זו, ועליו לסחור בכספו בלבד.

עוד אוסרות הוראות הבינלאומי על עובדי יחידת הנוסטרו, העוסקים בביצוע השקעות בעבור הבנק, "לבצע פעולות מנוגדות לפעולות שבוצעו בחשבון הנוסטרו של הבנק באותו נייר ערך ובאותו היום".

יצוין כי הבינלאומי אינו חריג בהנחיותיו המחמירות לעובדיו. עובדי בנק הפועלים נדרשים לבצע פעילות בניירות ערך רק באמצעות הבנק, ונאסר על דילרים בחדרי העסקאות של הבנק לבצע פעילות של חדר עסקאות לחשבונם. בבנק לאומי על הסוחרים להחתים מנהל ישיר על פקודה טרם העברתה למסחר, ואסורה עליהם פעילות ישירה באג"ח בבורסה.

בתגובה נמסר מהבינלאומי כי "הבנק אינו מוסר, מטעמי סודיות בנקאית, כל פרטים ונתונים על לקוחותיו, ואינו יכול לאשר או להכחיש האם אדם מסוים הוא לקוח הבנק".

בבינלאומי מדגישים כי תגובת הבנק כללית, בהתייחס לנהלים הנוהגים בבנק. עוד מסר הבנק כי "עצם היותו של לקוח עובד של גוף העוסק בהשקעות, אין בו כדי למנוע מאותו לקוח לבצע לחשבונו הפרטי פעילות השקעות המותרת לו על-פי כל דין, כגון השקעה באג"ח ממשלתי, המותרת לביצוע ללא כל מגבלה הן על-פי חוק ניירות ערך והן על-פי חוק הייעוץ, ואשר על פניו אינה מעלה חשש לניגודי עניינים, ומכאן שאף אין כל חובה חוקית החלה על הבנק או סיבה לבנק למנוע ביצועה".

בתגובה לטענה כי האשראי לאדרי היה בניגוד לנהלי פסגות, נמסר מהבינלאומי כי "אין לבנק כל מידע בנוגע לנהלים פנימיים החלים על לקוחות הבנק במקומות העסקתם".