"מלחמות סייבר עשויות להפיל שוקי הון ולשתק מדינות"

דאגלס אנדרו סמית', עוזר המזכירה להגנת המולדת האמריקנית עבור הסקטור הפרטי בכנס הרצליה: "רק בשנה האחרונה זוהו 47 מיליון וירוסים חדשים"

"רק בשנה האחרונה זוהו 47 מיליון וירוסים חדשים, ורמת הפשיעה המקוונת ממשיכה לעלות. כולם מכירים את השיח על רשתות חברתיות ואיך משתמשים בהן באירועים עולמיים, אבל לא מקדישים מספיק מחשבה לאופן שבו מלחמות סייבר נעשות על מנת להתקיף את הכלכלה העולמית" - כך אמר דאגלס אנדרו סמית', עוזר המזכירה להגנת המולדת האמריקנית עבור הסקטור הפרטי, בפאנל "ביטחון במרחב הסייבר" שהתקיים היום (ג') בכנס הרצליה.

"האיום הזה לא הולך לשום מקום, והוא עשוי להפיל שוקי הון ולשתק מדינות", הוסיף סמית'. סמית' סיפר על אירוע פשיעה בארה"ב, במסגרתו נער בן 15 גנב 50 מיליון דולר ב-5 דקות. "איך נלחמים בילד בן 15? אלו האתגרים האמיתיים שלנו".

לדבריו, הפשיעה הקיברנטית הרבה פעמים מממנת פעילויות של "אנשים רעים, שרוצים להזיק לכל מי שיושב פה בחדר".

הדרך להתמודד עם אתגרים מהסוג הזה מתחילה אצל האדם הפרטי. "יש חשיבות רבה למה שאתם עושים - הרבה אנשים נוטים שלא להחליף סיסמאות או מתחברים לרשתות אלחוטיות לא מאובטחות. אנשים פשוט לא מייחסים מספיק חשיבות לנושאים הללו".

פרופ' יצחק בן-ישראל, ראש המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח, סיפר כי תחום הסייבר הוא חדש באופן יחסי. "נושא הסייבר נכנס לתודעה הבינלאומית עם ההתקפה באסטוניה לפני כ-3 שנים, שבה בפעם הראשונה רוסים הביעו מחאה באמצעות יצירת עומס על מערכות המיחשוב של המדינה, ואסטוניה היתה משותקת לכמה שעות". האירוע האחרון שעורר שוב את הדיון בנושא הוא תולעת הסטוסנט שהוחדרה למערכות הכור באיראן.

ד"ר מרטין ליביקי, מדען ראשי בתאגיד RAND, ציין כי אחת השאלות שעולות מהדיון בתחום הפשיעה הקיברנטית היא איך צריך להתייחס אליה והאם מדובר באקט של מלחמה או לא, ואילו בן-ישראל הוסיף כי שאלות כדוגמת האופן שבו מדינה צריכה להגיב לתקיפה וירטואלית עדיין צריכות לקבל תשובה ברורה.

דבורה האוסן-כוריאל, עמיתת מחקר באוניברסיטת תל-אביב, דיברה על הניסיון של המערכת הבינלאומית לפעול ביחד ולגבש מדיניות כוללת בתחום הפשיעה הקיברנטית. "אפילו שיש עיסוק אינטנסיבי ביותר, בנושא גיבוש נורמות וקונצנזוס היא עדיין בעייתית", אמרה כוריאל . "קשה לתרגם את הנורמות המוכרות בתחום ולהשליך אותן על העולם הווירטואלי. המצב הזה נוח למדינות - אם אין נורמות אפשר להתנסות, לפעול ולראות איך מגיבות לכך מדינות אחרות".

ניצן נוריאל, ראש המטה ללוחמה בטרור במטה לביטחון לאומי, אמר כי "אנחנו עוסקים בממד שטביעת האצבע שלו היא חלשה מאוד, וגם אם מגיעים אליה - יש קושי במדיניות ובפרקטיקה. מדובר באיום חשאי וחמקמק, שיודע לפעול גם בשגרה. השאלה היא איך מתמודדים עם הרתעה או ענישה בתחום הזה".

נוריאל סיפר כי בזמן עופרת יצוקה או המשט לעזה, המערכות הישראליות היו תחת התקפה כבדה. "מדובר בכלי שמאפשר להאקר בן 15 שכועס על מדינה מסויימת, לתקוף אותה בקליק". על מנת להדגים את האופי המגוון של פעולות מהסוג הזה נוריאל נתן דוגמה להתקפה שמוחקת או משבשת את המערכת הרפואית של קופות החולים - "דבר כזה לא ימוטט אומנם מדינה אבל יזעזע את שגרת החיים היומיומיים שלנו". לדבריו, "אנחנו חייבים להשלים את תפיסת ההגנה של מדינת על ישראל על מערכותיה הקריטיות והפחות קריטיות".

נוריאל הציג עמדה פסימיסטית "הנחת העבודה שלי היא שמה שאנחנו יודעים לעשות גם האויב יודע, ואם הוא לא יודע עכשיו אז הוא יידע בקרוב. אין לי ספק שהצד השני אוסף כעת את היכולות והוא יממש אותן בשעת הצורך". יאיר כהן, ראש מינהל IT וסייבר באלביט מערכות, ציין כי גם נשיא ארה"ב, ברק אובמה, מודאג מהנושא. "הוא אמר שמה שיקבע את כלכלתה ועוצמתה של ארה"ב טמון ביכולת שלנו להתמודד עם פשיעת הסייבר".

צרו איתנו קשר *5988