הכללה מכוערת? "לא כל סוחרי הגרוטאות פושעים וגנבים"

מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי, והממונה על ההיטלים במשרד, ראובן פסח, יקיימו מחר (ה') שימוע נוסף במסגרת סדרת שימועים שהם מובילים בעקבות דרישת יצרני המתכת בארץ להטיל מס על יצוא גרוטאות לחו"ל. הבקשה הוגשה לפני כארבעה חודשים בידי המפעלים יהודה פלדות, חד אסף תעשיות והתאחדות התעשיינים, בטענה שהתרחבות היצוא של גרוטאות מתכת לטורקיה מותירה אותם בלי חומרי גלם ומסכנת את המשך פעילותם. לטענתם, סוחרים שפועלים בתחום מעדיפים לייצא את הגרוטאות בשל הימנעותם מרכישת חלקי מתכת שהושגו בדרכים מפוקפקות, כמו גניבה משטחי אימונים של צה"ל ופגיעה בתשתיות של המדינה.

קבוצת יצואנים שמאוגדים בחטיבת הפלדה של איגוד לשכות המסחר, וכן סוחרי מתכות, בהם משה רוזנשטיין ממחזור איכות; עדי יעקבי מיעקבי ברזל ובטון; איציק איסטריק מארבל תעשיות וגיא נוימן מנוימן תעשיות, פנו בימים האחרונים למשרד התמ"ת וביקשו לדחות את בקשת יצרני המתכת. הם טענו כי הטלת מס על יצוא גרוטאות תפגע בתחרות: "מס על היצוא במקרה הזה יהפוך שוק תחרותי פורח ומשוכלל לשוק נכה. זה ישבש את התחרות ויהרוס אותה בלי סיבה ממשית, זולת נוחותם של יצרני המתכת המקומיים", אמר רוזנשטיין ל"גלובס".

הטורקים משלמים

בבקשה שהגישו לממונה על ההיטלים נטען עוד כי תעשיית המתכת המקומית לא נתונה למשבר שמסכן את קיומה - בניגוד למה שטוענים יצרני המתכת: "בכל פעם שנדמה להם שהם מפסידים קצת כסף הם רצים לממשלה ומבקשים עזרה. עובדה, כמות הגרוטאות שאנחנו מייצאים לחו"ל היא בדיוק אותה הכמות שייצאנו לאורך כל השנים", אמר רוזנשטיין. לטענת היצואנים, אם יוחלט בסוף ההליך על היטל בגובה של 45 דולר לטון, יאמיר הרווח של שני המפעלים המקומיים בשיעור של עד כ-90 מיליון שקל לשנה.

לטענתם היצואנים, תעשיית המתכת בארץ מסוגלת לקלוט מדי שנה עד 500 אלף טון גרוטאות, וכך הם מייצאים את עודפי הגרוטאות שאין בכוחם של המפעלים המקומיים לקלוט. מנתונים שהם מציגים עולה כי היקף הייצוא השנתי של גרוטאות מתכת עומד על כ-300 אלף טון: "היצוא הזה מאזן את השוק: כושר הייצור הישראלי מוגבל לחצי מיליון טון בשנה, בעוד שהשוק המקומי צורך מדי שנה בין 800 למיליון טון. את מה שהם לא מסוגלים לספק - מייבאים. הם פשוט רוצים מונופול בתחום ולא רוצים שתהיה תחרות. הם לא סובלים ממחסור בגרוטאות. הטורקים פשוט קונים הכול", טען רוזנשטיין.

לצמצם הגניבות

יצרני המתכת והתאחדות התעשיינים טוענים זה תקופה ארוכה כי קביעת היטל על יצוא הגרוטאות תמגר את התופעה הנרחבת של גניבת המתכות. זאת, בין השאר משום שמפעליהם לא משתפים פעולה עם סוחרים שמציעים מתכות שנאספו בדרכים מפוקפקות: "יצרני המתכות המקומיים עושים כאן הכללה מכוערת ומנסים לייצר תחושה שמי שעוסק בסחר במתכות הוא פושע וגנב. זה פופוליסטי. הם שופכים את דמם של הסוחרים. אני לא אומר שכולם צדיקים אך אין שוק שכל העוסקים בו הם רק צדיקים. גם אני נגד גנבי המתכות, אז שאותם יוקיעו. למה אני צריך לשלם על זה?", אמר רוזנשטיין. "מה, אני מטורף כדי לייצא טנקים גנובים של צה"ל לחו"ל? הם פשוט מקצינים את המצב. הטענה שהכול פרוץ לא מחוברת למציאות".

כלכלנית שחקרה את הנושא עבור היצואנים קובעת כי חרף טענות המפעלים, בשנים האחרונות דווקא חלה עליה ברווחיותם, וכי אף צפוי גידול ברווחיות בשל עלייה בביקוש לברזל והתחלות הבנייה בארץ.

יצרני המתכות: "נהיינו שפוטים של הסוחרים"

מנכ"ל חד אסף תעשיות, בני שריג, אמר בתגובה לטענות היצואנים: "אין כאן תחרות הוגנת וחופשית, כי השוק כולו מתנהל בכסף שחור והפכנו להיות שפוטים של סוחרי הגרוטאות הגדולים. ברבים מהמקרים, סוחרי המתכות מעדיפים למכור לטורקים, כי הם יכולים להכניס למשלוחים חול וזבל ולהגדיל את משקלם. הטורקים יודעים את זה, אבל משלמים בכל מקרה כי הם רוצים להרוג את תעשיית הפלדה בישראל, וכך להבטיח שברזל מעובד ייוצא מטורקיה אלינו. בינתיים, הם מצליחים בזה", אמר.