הנקראות ביותר

ראדא חזרה להמריא: פוטנציאל "על הנייר" ממטוס ה-F-35

2010 הייתה לשנה הטובה ביותר בתולדות ראדא, ועבור צבי אלון המנכ"ל והרצל בודינגר היו"ר ולשעבר מפקד חיל האוויר, זו סיבה מספיק טובה כדי להתחיל לחייך

במהלך 40 שנות פעילותה, ראדא , אחת מחברות התעשייה הביטחונית שצמחו בארץ, נפלה וקמה לא מעט פעמים. פרויקט הלביא שנגוז, התחרות האינטנסיבית מול ענקיות מקומיות דוגמת אלביט מערכות ואם תרצו גם יחסינו עם שכנותינו כמעט הובילו את החברה כמה פעמים לכינוס נכסים, אך בכל פעם נמצא הנסיך על הסוס הלבן שהציל אותה ברגע האחרון.

לפני 14 שנה נקלעה ראדא לאחד המשברים הבולטים בתולדותיה, וכנראה לזה שהוביל אותה למצבה הנוכחי, המשופר יחסית. הרצל בודינגר, בעברו מפקד חיל האוויר, מונה ליו"ר החברה, ויותר מאוחר התיישב על כס המנכ"ל למשך שלוש שנים (תפקיד שאליו קפץ בשנית למשך כשנה לאחר הפסקה בת חמש שנים).

בודינגר חבר לבעל השליטה בחברה, איש העסקים הסיני הווארד יונג (ראו מסגרת), ויחד עם צבי אלון, המנכ"ל הנוכחי שנכנס לתפקידו במחצית השנייה של 2007 (גם הוא טייס קרב בעברו הצבאי), הצליחו השלושה לייצב את החברה ולכוון אותה למסלול ההמראה הנכון.

ואכן, ראדא החלה להמריא, אך היא עדיין טסה בגבהים נמוכים. הכנסות החברה בשלושת הרבעונים הראשונים של 2010 עמדו על 17.7 מיליון דולר - גידול שנתי של 58%. הרווח התפעולי באותה תקופה עמד על 464 אלף דולר לעומת הפסד תפעולי של 173 אלף דולר בתקופה המקבילה של 2009, אך הוצאות מימון גבוהות מהרגיל - בסך 811 אלף דולר - יצרו הפסד נקי של 355 אלף דולר, לעומת הפסד נקי של 763 אלף דולר בתקופה המקבילה בשנת 2009.

2010 צפויה להסתמן כשנה הטובה בתולדות החברה, ולראיה ההכנסות בשלושת הרבעונים הראשונים של שנה זו כבר גבוהים מההכנסות בכל 2009. עם זאת, ראדא היא עדיין שחקנית קטנה בשוק של ענקים - ולא רק מקומיים - ולראיה שוויה - 23 מיליון דולר. מכפיל רווח אינו רלוונטי כרגע לתמחור החברה לאור הפסדיה ההיסטוריים.

צבר הזמנות בריא

הבוקר הודיעה ראדא כי סיימה את 2010 עם צבר הזמנות של 28 מיליון דולר, מתוכם 7 מיליון דולר התקבלו ברבעון הרביעי של השנה (גידול של 12% לעומת 2009). 61% מההזמנות הגיעו מלקוחות באמריקה הלטינית,21% מלקוחות בישראל, 13% בארה"ב והיתר - 5% - מלקוחות באסיה.

המערכות שהוזמנו מהחברה יותקנו בכלי טיס מתקדמים הנמצאים בייצור בימים אלו, ורוב המערכות ימסרו ללקוחות במהלך השנה הנוכחית. אלון ציין כי "אמריקה הלטינית מהווה מטרה אסטרטגית ראשונה במעלה עבור החברה".

לראדא יש כיום ארבעה תחומי פעילות, והראשון והעיקרי שבהם הוא פיתוח מערכות הקלטה וניהול מידע - התחום שממנו צמחה החברה. "בכל מטוס יש המון מידע שעובר מהקרקע למטוס ובחזרה לקרקע, ואותו צריך לשמור ולעיתים קרובות לנתח", מסביר אלון את מטרת אותן מערכות. "הקופסה השחורה, אותו חלק שתמיד מחפשים כשמטוס מתרסק, היא חלק מאותן מערכות", הוא מוסיף, ומדגיש כי הפתרונות של ראדא מיועדים אך ורק לתחום הצבאי ולא לאזרחי.

התחום השני הוא מערכות ניווט - בדומה לג'י.פי.אס שיש לכל אחד מאיתנו באוטו. "מערכות אלו גם אומרות לטייס מה המיקום שלו בתוך המרחב האווירי, והטכנולוגיה שעליה הן מבוססות הרבה יותר מורכבת מזו של מערכות ההקלטה", אומר אלון.

להבדיל משנים עברו, לדברי אלון, המחיר של אותן מערכות ניווט הוא שיקול מכריע ברכישתן. "היכולת של מדינה להצטייד בציוד צבאי במחיר סביר הופכת לקריטית בבואה לשדרג את יכולות הלחימה של הצבא, וכמו בכל דבר, טכנולוגיה זולה ויעילה יותר תהפוך למבוקשת יותר".

התחום השלישי הוא מערכות אוויוניקה (בקרת מטוסים ובעיקר מל"טים), הן לפרויקטי השבחה של מטוסים ישנים והן עבור מטוסים חדשים. "לפני חמש שנים, לדוגמה, החלפנו את כל המערכות האלקטרוניות בצי של מטוסי אימון מסוג סקייהוק של חיל האוויר הישראלי, וכך הארכנו את חיי הצי".

* אז במקום שהצבא ירכוש מטוסים חדשים הוא משדרג ישנים, וכך חוסך כסף.

אלון: "אכן, ועלות ההשבחה היא בקושי עשירית מעלות רכישה של מטוס חדש".

* ורוב ההכנסות של החברה נובעות מהשבחה של מטוסים או ממכירת מערכות למטוסים חדשים?

"תלוי מתי. פרויקטי השבחה הם גדולים מטבעם והם נמשכים בדרך כלל שנתיים עד שלוש שנים".

פרויקטי השבחה מתאפיינים בשולי רווח נמוכים יותר ממכירת פתרונות למטוסים חדשים, ולכן נקודת האיזון הרבעונית של החברה - כרגע הכנסות של 7 מיליון דולר בקירוב - עולה כשיש יותר פרויקטי השבחה.

להתמודד עם מבריחי סמים

באוקטובר האחרון הודיעה ראדא על חוזה השבחה בשווי 4.7 מיליון דולר שחתמה עם לקוח דרום אמריקני, ואלון מקווה שהחוזה ייצור מערכת ארוכת טווח יחסית עם אותו לקוח. "למדינות דרום אמריקה, דוגמת קולומביה וברזיל, יש צורך להתמודד עם מבריחי סמים שמתחבאים בג'ונגלים, ומטוסי מודיעין, שראדא מספקת עבורם מערכות הקלטה ומערכות אחרות, הפכו לכלי חשוב במלחמה הזו. עבור ראדא מדובר במנוע צמיחה".

אך מנוע הצמיחה העיקרי של החברה טמון דווקא בתחום פעילותה הרביעי והאחרון - מערכת הגנה אקטיבית שמטרתה למנוע פגיעת טילים בכלי שטח דוגמת טנק או ג'יפ. "במלחמת לבנון השנייה צה"ל גילה שטנק המרכבה יכול להיפגע מטילים של החיזבאללה", אומר אלון. "הטילים של היום יכולים לחדור דרך כל שריון, ולכן צריך למצוא פתרון אחר".

אותה מערכת הגנה, לדברי אלון, מזהה את הטיל שנורה לעבר הטנק או הג'יפ ומשמידה אותו רגע לפני שהוא פוגע. ראדא לא מפתחת את המערכת עצמה כי אם את המכ"מ שיושב בבסיסה. תע"ש היא זו שמפתחת את המערכת. "אין הרבה מערכות כאלו בעולם, וצה"ל עומד להטמיע דוגמתן בתוך כלי השטח שלו. זה גורם לנו הרבה גאווה, ואנו מאמינים שהמערכות האלו יכולות להפוך למנוע צמיחה די משמעותי".

כרגע, כאמור, אין הרבה שחקנים שפיתחו מערכת הגנה כזו, וזו אחת הסיבות לכך שאלון ובודינגר מעודדים ממנה.

את פעילות ההגנה מתכננים השניים להרחיב גם למערכות מרחביות. "מערכת הגנה מרחבית מאפשרת לאבטח אזורים נרחבים יותר ממה שמצלמות אבטחה סטנדרטיות יכולות לעשות", מסביר אלון. "בארץ רק אלתא פיתחה מערכות כאלו, ולמרות שלא ניתן להשוות בינינו לבין אלתא, המערכת שפיתחנו כבר יצרה עניין רב ואנו מקווים שהיא תתחיל לייצר הכנסות במהלך 2013".

לראדא יש כרגע בקופה 4.1 מיליון דולר, ואלון מודה שמדובר בסכום נמוך. "אנחנו רווחיים, ויש לנו תזרים חיובי ולכן סביר להניח שהסכום הזה יגדל בעתיד. גיוס הון אינו רלוונטי כרגע".

לבסוף, רגע לפני שאנו נפרדים, אלון מדגיש בפנינו, כי "לפני שנתיים לא היה לי מה לספר לך. לא ראיתי טעם בלצאת לתקשורת. עכשיו זה השתנה".

פרויקט F-35: הפוטנציאל רב אך הוא עדיין "על הנייר"

35-F, מטוס הקרב המתוחכם מתוצרת לוקהיד מרטין, הפך מרגע פיתוחו למנוע צמיחה עבור לא מעט חברות, וראדא ביניהן. מדובר במטוס שפותח ביוזמת ארה"ב ואנגליה אך מדינות נוספות רבות - כולל ישראל - אמורות לקחת חלק בהתאמתו לדרישות של אחרות ממנו. 35-F נועד להחליף את מטוסי הקרב של הדור הנוכחי, לרבות 16-F, ולהיות רב משימתי וחסכוני מבחינה כלכלית.

במסגרת פיתוח המטוס, התחייבה לוקהיד מרטין לרכוש מכל מדינה החברה באותו קונסורציום רכיבים למטוס, וכל מדינה העניקה ללוקהיד רשימה של חברות מקומיות שיכולות לספק לאחרונה את הרכיבים הטובים ביותר. ראדא, כאמור, נכללה בה, וכך גם אלביט מערכות, התעשייה האווירית ורפא"ל.

"ההערכה היא שייצרו 3,500 מטוסי 35-F, ולכן כל הכנסה פר מטוס שיכולה להיווצר לחברה כמו ראדא צריך להכפילה פי 3,500", מסביר אלון, אך מיד מצנן את התלהבותו.

"ממשלת ישראל בחרה בראדא, אך ראדא תצטרך להוכיח עצמה מול חברות דומות ממדינות אחרות. לוקהיד היא זו שתבחר לבסוף מי החברה הכי טובה מבחינתה, ולכן הפוטנציאל שטמון בפרויקט 35-F הוא עדיין 'על הנייר' מבחינתנו". ראדא, דרך אגב, אינה זרה ללוקהיד מרטין. האחרונה נמנית עם לקוחותיה הוותיקים.

"על הנייר" או לא, ההכנסות שיכולות להיווצר לראדא מהשתתפותה בפרויקט הן אסטרונומיות במונחיה. מספיק שהחברה תספק פתרון פר מטוס ששוויו מאה אלף דולר (מחיר די סטנדרטי) כדי שסך הכנסותיה המקסימלי יהיה 350 מיליון דולר, ואלו יתפרסו על פני עשור וחצי. "35-F זה יופי של דבר, ואם ניבחר אליו נהיה על המפה", מסכם אלון.

"הזמנתי את יונג לארץ אך אמו לא מרשה לו לבוא"

ראדא היא חברה ישראלית באופייה ובנשמתה אך בעל השליטה בחברה (58.2%) הוא סיני שמתגורר בהונג קונג וכל קשר בינו לישראל מקרי בהחלט. הווארד יונג (Howard Yeung), איש עסקים צעיר בן 45, ובן לאחת המשפחות האמידות בהונג קונג הוא האיש, ובודינגר מכנה אותו "איש מיוחד שלא מחצין את היותו אמיד".

יונג הפך לבעל עניין בראדא לפני 14 שנה אך רק מספר שנים מאוחר יותר הפך לבעל השליטה בחברה, בין היתר על ידי רכישת מניות בשוק ההון ומניות מבעלי מניות קודמים בחברה. לפני כשבע שנים, במסגרת סבב גיוס שביצעה ראדא, גייסה החברה 3 מיליון דולר כאג"ח להמרה מקרן High Bridge Capital. בחלוף שלוש שנים רכש יונג את האג"ח מהקרן, והאריך את מועד פירעונן עד אוקטובר 2012.

שנה מאוחר יותר הלווה לחברה 1.5 מיליון דולר נוספים, וכך סך החוב של החברה אליו עומד על 4.5 מיליון דולר. "הוא אולי לא מבין הרבה בטכנולוגיה אך הוא כן מבין מה קורה בחברה ויודע מתי כדאי לו להשקיע בה", אומר אלון. אלון ובודינגר מדגישים כי יונג אינו מתערב בניהול החברה, ורק מתעדכן על המתרחש בין מסדרונותיה דרך שלושת נציגיו בדירקטוריון ופגישות שנתיות שלו עם הנהלתה הבכירה. יונג ומשפחתו מנהלים את עסקיהם הרבים (בעיקר נדל"ן) דרך החברה Horsham Enterprises. "אב המשפחה נפטר באחרונה, ובצוואתו קבע כי בניו לא ישקיעו בסמים, הימורים וכלי חימוש", מספר בודינגר על "הבוס". "כשפיתחנו את המערכת שמונעת פגיעת טיל בטנקים וכלי שטח חששנו שהוא יטיל וטו כי זה סוג של מערכת חימוש אך הוא הפתיע אותנו. הוא אמר 'It saves life', ונתן לנו או.קיי".

עוד מספר בודינגר, כי ליונג עדיין לא יצא לבקר בארץ, ובפעם האחרונה שהזמין אותו, אמר לו האחרון כי אמו לא מרשה לו. "במשפחות סיניות, כשאב המשפחה הולך לעולמו, המילה האחרונה היא של האימא", מסביר בודינגר את הסירוב שקיבל, אך לא אומר נואש, ומבטיח כי "הבוס" עוד יזכה להטמין פתק בכותל.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובלי ושוקי עולם?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות