קיבוץ עינת יחויב בהיטל השבחה עקב אישור תוכנית בינוי

‎‎הוועדה המחוזית מרכז קבעה: על אף שתוכנית בינוי לא נכללת בהגדרת התוכניות שחייבות בהיטל השבחה - הקיבוץ יחויב‏

‎‎קיבוץ עינת שבשרון יחויב בהיטל השבחה על בניית בתים למגורים לפי תוכנית בינוי, על אף שתוכנית בינוי לא נכללת בהגדרת התוכניות שחייבות בהיטל השבחה, כך נקבע בוועדת הערר המחוזית מחוז מרכז.

‏הוועדה דנה בערר שהגיש קיבוץ עינת על שומת היטל השבחה שהתקבלה מהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה דרום השרון. השומה התקבלה לאחר שניתנו היתרי בנייה לבניית בתי מגורים של 3 משפחות בקיבוץ. בשומה נכתב כי "ההשבחה חושבה בעקבות אישור תוכנית בינוי המאפשרת את זמינות הבנייה המבוקשת, וזאת על סמך הוראות התוכנית שד/1000 ו-שד/1/470".

‏יצוין כי תוכנית שד/1000 היא תוכנית מתאר למרחב התכנון של דרום השרון, שאושרה ב-1981. תוכנית שד/1/470 היא תוכנית מפורטת לקיבוץ עינת, שאושרה ב-1984. תוכנית הבינוי שבמסגרתה ניתן היתר הבנייה ל-3 המשפחות היא תוכנית בינוי חלקית לאזורי מגורים בקיבוץ. בדרך כלל תוכנית בינוי היא תשריט ותו לא.

‏לטענת הקיבוץ ו-3 המשפחות, תוכנית בינוי היא לא תוכנית שמקימה חבות בהיטל השבחה. לטענתם, לפי התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, השבחה היא עליית שווי מקרקעין עקב אישור תוכנית, והרי תוכנית מוגדרת בתוספת זו לחוק כ"תוכנית מתאר מקומית או תוכנית מפורטת".

‏אלה ציינו שבערעור שהגישה סי-אנד-סאן הוטלס נגד הוועדה המקומית ת"א נקבע שתוכנית בינוי לא נחשבת תוכנית לפי הגדרות חוק התכנון והבנייה, ולכן אישור של תוכנית בינוי לא גורר עמו חבות בהיטל השבחה. עוד נטען שבתוכנית הבינוי לא הוקנו זכויות בנייה, ושהחיוב, כפי שנכתב בשומה ששלחה הוועדה המקומית, הוא בגין זמינות הבנייה.

‏בנוסף טענו העוררים שאם החיוב הוא בשל תוכנית שד/1000 ו-שד/1/470, לאור אישור הבקשה להיתר בנייה, הרי שבעת אישורן של התוכניות טרם נחתם חוזה החכירה בין הקיבוץ לבין המינהל ומעמד הקיבוץ היה של בר-רשות, שאיננו חייב בהיטל השבחה.

‏הוועדה המקומית, באמצעות עו"ד רון צין ממשרד שביט בר-און, גלאון, צין, יגור ושות', טענה שמדובר בתוכנית בינוי שהוסיפה וקבעה זכויות בנייה לעוררים. עוד טענה המקומית שיש לבחון כל החלטה לגופה, ובמידה שיש בה תוספת של זכויות בנייה שהביאה להתעשרותו של הנישום בעקבות עליית שווי המקרקעין, הרי שיש לחייב בתשלום היטל השבחה גם אם ההחלטה היא לא תוכנית, הקלה או שימוש חורג.

‏כן נטען שתוכניות שד/1000 ו-שד/1/470 קבעו הוראות כלליות, שלא ניתן היה לחייב בגינן בהיטל השבחה. עוד נטען שתוכניות אלה לא קבעו את תמהיל השימושים ולא קבעו קווי בניין ואחוזי בנייה. הוועדה טענה שקביעת זכויות הבנייה היא הפעולה שגיבשה את ההשבחה.

‏ועדת הערר דחתה את העררים וקבעה שתוכנית הבינוי האמורה היא לא תוכנית בינוי רגילה, ושבניגוד לתוכניות בינוי רגילות שלא כוללות הוראות, הרי שבתוכנית זו מופיע פרק שלם של הוראות שמופיעות בדרך כלל בתוכנית מפורטת.