"היום נבחר רופא, מחר נקבל שוטר בתשלום"

תשע שנים אחרי ההחלטה לאסור על ביצוע ניתוחים פרטיים בבתי החולים הממשלתיים (שר"פ), החלטה שהתקבלה על ידי היועץ המשפטי דאז אליקים רובינשטיין, ראש הממשלה בנימין נתניהו עשוי להביא להחזרת המודל השנוי במחלוקת.

בתחילת השבוע הורה נתניהו למזכיר הממשלה, צבי האוזר, להקים ועדה משותפת למשרדי הבריאות והאוצר, זאת לאור תמיכתם הפומבית של כמה מחברי הממשלה בהחזרת השר"פ, שהבולט שבהם הוא סגן שר הבריאות יעקב ליצמן. האחרון סבור כי החזרת השר"פ היא הדרך היחידה למנוע מהרופאים הבכירים לעזוב את בתי החולים הממשלתיים אחר הצהריים, לטובת המערכת הפרטית.

מדובר באחד הנושאים הדרמטיים והרגישים ביותר במערכת הבריאות, ולמרות זאת ההחלטה של נתניהו נתפסה בתקשורת כמו עוד החלטתה להקים ועדה, אחת מני רבות.

ועדה שתורכב רק מנציגי משרד האוצר ומשרד הבריאות צפויה להמליץ על החזרת השר"פ, למרות ההתנגדות הנחרצת של משרד האוצר שמדבר על העמקת אי השוויון בחברה הישראלית - אך חושש בעיקר מגידול חד בהוצאה הפרטית והלאומית לבריאות. זאת, לאור תמיכתו של ליצמן ושל מנכ"ל משרדו ד"ר רוני גמזו, ובעיקר משום שנתניהו, כך על פי הערכות, נוטה בעצמו לתמוך ברעיון.

לדברי פרופ' גבי בן נון, מרצה במחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון ולשעבר סמנכ"ל משרד הבריאות, אם כבר מקימים ועדה בעניין, היא חייבת לכלול מומחים לאתיקה ולכלכלת בריאות, אנשי משפט וגם אנשי ציבור. "לשר"פ באמת יש יתרונות, אבל לצדם יש חסרונות אדירים ואם לא יהיה מי שידבר עליהם, אי אפשר יהיה לקבל החלטה מאוזנת", הוא מסביר. בן נון, שמתנגד באופן נחרץ להחזרת השר"פ, עושה הפרדה בין ניתוחים פרטיים שמתקיימים בבית חולים פרטי כמו אסותא, לבין ניתוחים דומים במערכת הציבורית. "מכיוון שאנחנו לא חיים במדינה טוטליטרית, כל אחד יכול להחליט היכן לשים את כספו וזה כולל את אסותא. אבל לא יכול להיות שבתוך בית חולים ציבורי רק מי שיש לו כסף ייהנה מזמינות ואיכות. הרי מה יקרה בפועל? יקצרו את התור וישפרו את האיכות למי שישלם, ומנגד יאריכו את התור ויפגעו במי שאין לו. במילים אחרות, קיצור התור לאחד תביא להארכת התור לאחר, והזכות לבחור תהפוך לחובה לשלם".

בן נון מציין כי ההוצאה הפרטית לבריאות, זו שיוצאת מכיסו של האזרח מעבר לתשלומי ביטוח בריאות ממלכתי, כבר עומדת על 42% מסך ההוצאה הלאומית, לעומת כ-20% בממוצע מדינות ה-OECD. "החזרת השר"פ תביא ללא ספק להגדלת מספר הניתוחים הפרטיים שיבוצעו, להגדלת התשלומים לביטוחים המשלימים כדי לממן את הגידול בהוצאות של הקופות, ומהר מאוד ההוצאה הפרטית תעלה על 50%", הוא מזהיר. "מדובר במדרון חלקלק, כי אם כבר בוחרים רופא, אז למה לא לבחור מרדים או אחות?".

בן נון טוען שהשר"פ ישליך גם על תחומים אחרים, שאינם קשורים לבריאות. "מערכת החינוך היא הראשונה שעומדת עכשיו מהצד ומסתכלת בדריכות. כי למה בעצם שלא נוכל לבחור מורה בתוך בתי הספר הציבוריים? ואם אני מתקשר היום למשטרה והם מגיעים אחרי שלוש שעות, אני רוצה לשלם כסף ולקבל שוטר בתוך חצי שעה". בן נון מזכיר כי המדינה אפשרה לבתי החולים הממשלתיים להקים תאגידי בריאות בדיוק למטרה שלשמה הם מבקשים להחזיר את השר"פ היום - תגמול נוסף לרופאים שיישארו אחר הצהריים. "אני הייתי בין אלה שתמכו אז בהקמת התאגידים, ואם צריך לשלם לרופאים יותר אז שישלמו יותר. להכניס שר"פ לבתי החולים זו לא התמודדות עם בעיה, זו פשוט טעות", הוא קובע.

צנתור בשתיים בלילה

פרופ' שלמה מור יוסף, מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה שבו מבצעים ניתוחים פרטיים זה שנים משום שהוא נמצא בבעלות עמותה ולא בבעלות ממשלתית, אינו רואה בעיה בהחזרת השר"פ. "השתנו שני דברים עיקריים מאז האיסור של היועמ"ש רובינשטיין", הוא אומר: "הביטוחים המשלימים צמחו מאוד והם מוחזקים כיום בידי למעלה מ-70% מהציבור, וגם בתי החולים הפרטיים צמחו מאוד". לדבריו, בהדסה לא מפנים נפגעי תאונות דרכים או מושתלי כבד לניתוחים פרטיים, אבל בכל יתר המקרים בהחלט יש אפשרות לניתוח פרטי ואין עם זה בעיה.

"אם בן אדם צריך צנתור בשתיים בלילה והוא רוצה רופא מסוים, אז הוא יקבל אותו בשתיים בלילה", מסביר מור יוסף. עם זאת, גם הוא סבור שהחזרת השר"פ תביא להגדלת הפרמיות של הביטוחים המשלימים. "קופות החולים תצטרכנה לממן את הגידול בהוצאות שלהן, וזה אומר שכולנו נשלם יותר", הוא מסביר.