זמנו עבר? חכו רגע

מאז 2005 ארון התארים של ארסנל מעלה אבק. האם הקסם של ארסן ונגר התפוגג? פרשנים באנגליה דווקא מאמינים שהצרפתי החסכן מייצר עכשיו את הגרסה שבקרוב מאוד תשלוט באירופה

הניצחון של ארסנל על ברצלונה במשחק הראשון של שמינית גמר ליגת האלופות לפני שלושה שבועות הרשים את עולם הכדורגל, שהרעיף מחמאות על המשחק האסתטי שהציגו התותחנים. אבל הוא לא ממש הזיז משהו לאנליסטים של סוכנויות ההימורים, שלא נותנים למועדון צ'אנס יותר מדי גדול לעבור לשלב הבא. ב"ויקטור צ'נדלר" מעניקים יחס של 1 ל-1.3 למי שיהמר על העפלה של בארסה לרבע הגמר. הסיכויים של ארסנל? 1 ל-3 בלבד, וזה למרות שתוצאת תיקו תספיק הערב (ג') למועדון של ארסן ונגר. גם מועצת ההימורים הישראלית לא סופרת את ארסנל: מתוך 16 קבוצות שעדיין נותרו בצ'מפיונס ליג, הטוטו ממקם את הקבוצה רק במקום התשיעי מבחינת סיכויי הזכייה שלה במפעל.

קל להבין מאיפה נובע הזלזול הזה בארסנל. בכל זאת, היא לא זכתה בכלום מאז 2005, אז הניף הקפטן פטריק ויירה את הגביע האנגלי. ויירה עזב מיד לאחר מכן, ואז התחילה הבצורת: בזמן שהגרזן הצרפתי הקשוח קטף תארים בצרורות במדיה של אינטר האיטלקית, ארסנל דעכה. בשש העונות שחלפו מאז זכתה באליפות הפרמיירליג האחרונה שלה ב-2004, הפער הממוצע בין ארסנל לבין האלופות של כל העונות עמד על 15 נקודות. כלומר, ארסנל אפילו לא איימה ברצינות על התואר.

בשבוע שעבר הגיע פרק נוסף במסכת הלוזריות הארסנלית: הפסד מביך 1-2 לבירמינגהאם סיטי הקטנה בגמר גביע הליגה. אפילו גביע נחות שהיה אמור להילקח בקלות במשחק מול קבוצה נחותה לא הצליח לנחות בארון של ארסנל.

כל קבוצה בסדר הגודל של ארסנל שרושמת תקופת יובש כל כך ארוכה כבר מזמן היתה מעיפה לכל הרוחות את המנג'ר שלה. אז איך בכל זאת מצליח ארסן ונגר לשרוד בארסנל?

***

את התשובה לשאלה הזאת צריך לחלק לשניים. קודם כל העניין המקצועי: ונגר הוא לא מאמן חדש בכדורגל. הוא כבר הוכיח בעבר שהוא יודע לזכות בתארים עם רזומה שכולל שני דאבלים באנגליה (1998 ו-2002), אליפות נוספת ושני גביעים נוספים. וגם העפלה לגמר הצ'מפיונס ליג ב-2006, שזה אמנם לא תואר, אבל בהחלט הישג מרשים ביותר. "ונגר איש מקצוע מספיק טוב כדי לשחזר שוב את הישגי העבר שלו. הוא לא שכח מה צריך לעשות כדי לזכות בתארים", כותב ג'רמי ווילסון, המסקר את ארסנל עבור "הדיילי טלגרף".

לגבי תקופת היובש הנוכחית, בארסנל מעדיפים ללמוד את הלקח מהמקרה של סר אלכס פרגוסון. במנצ'סטר יונייטד המשיכו לתת קרדיט לסקוטי, שנזקק ל-7 עונות שלמות על מנת לזכות באליפות הראשונה שלו במועדון. איך זה המשיך לאחר מכן כולם יודעים. "יש לי הרבה ביקורת על ההתנהלות של ארסנל בשנים האחרונות, אבל בכל הקשור למאמן, הם עושים בשכל שהם משאירים אותו על הקווים", אומר טוני קסקרינו, שחקן העבר ופרשן "הטיימס". "כל מועדון היה רוצה שגאון כדורגל יאמן אותו, ו-ונגר, למרות מגרעותיו, הוא גאון. גם משפחת אדוארדס (הבעלים הקודמים של מנצ'סטר יונייטד - ש"ב) הבינה את הגאונות של אלכס פרגוסון בשלב די מוקדם, והיא לא הצטערה על כך".

פול היווארד מ"הגרדיאן" מזכיר כי "ונגר בנה בארסנל את אחת מהקבוצות הטובות בהיסטוריה של הפרמיירליג, שבין ה-16 באוגוסט 2003 ועד ה-15 במאי 2004 לא הפסידה משחק ליגה. ונגר מצא אז נוסחה מושלמת, והיום, שבע שנים לאחר מכן, הוא קרוב מאד למצוא נוסחה טובה אפילו יותר". יש משהו בדברים האלו: למרות שארסנל כנראה לא תעבור את ברצלונה, היא נמצאת חזק-חזק במאבק האליפות בפרמיירליג, עם פער של שלוש נקודות בלבד מיונייטד שמוליכה את הטבלה, ועם משחק אחד ביד. ארסנל עושה את כל זה תוך כדי שהיא מציגה משחק מסירות שוטף ומהנה לצפייה. וב-1 במאי היא תארח את יונייטד ב"אמירייטס" שלה במשחק שאולי יקבע גורל של עונה שלמה.

ארסנל מודל 2004 / צילום: רויטרס
 ארסנל מודל 2004 / צילום: רויטרס


ארסנל מודל 2004. ונגר בנה את אחת הקבוצות הטובות אי פעם (צילום: רויטרס)

הכדורגל השוטף של ארסנל, שקיימת תחושה כי עלה השנה כמה פאזות קדימה, הוא גם זה שגורם לשחקני הקבוצה להיות חדורי אמונה. הם מבחינתם בטוחים שניתן לשבור את בצורת 2005. "יונייטד לא מרשימה אותי השנה", אמר בתחילת השבוע שעבר קשר ארסנל סמיר נאסרי, עוד לפני שחזה בשני הפסדי הליגה הרצופים של השדים האדומים לצ'לסי וליברפול. "לפני שנתיים, כשהיה להם את כריסטיאנו רונאלדו וקרלוס טבז, הם היו קבוצה הרבה יותר טובה. יש לנו השנה הזדמנות אדירה לזכות באליפות, ואני בטוח שנעשה את זה. יש לנו מספיק איכות בקבוצה", טען בלהט הצרפתי. גם החלוץ הדני ניקולס בנדטנר מיישר קו: "ניצחנו השנה כבר כמה קבוצות גדולות, אנחנו משחקים כדורגל מדהים. אני מאמין שנצליח לתרגם את הכדורגל שלנו לתארים העונה, יש לנו את השחקנים המתאימים ואת המנטאליות לעשות משהו מיוחד".

***

מלבד האמונה הכנה ביכולות המקצועיות שלו, העניין השני שמשאיר את ונגר בארסנל הוא כלכלי-גרידא. בעולם שקבוצות כדורגל בעיקר סופרות מינוסים, שימו לב לרווחים שרשמה ארסנל: בארבע העונות האחרונות מסתכם הרווח של המועדון (לפני מס) ב-168 מיליון ליש"ט, ולמעשה ב-7 העונות האחרונות המועדון הזה רק מרוויח, כולל בשנים האחרונות שבהן עוד שיחק בהייבורי הקטן. אז תארים אולי אין, אבל הצלחה פיננסית כל כך נדירה בעולם הכדורגל יש בשפע. העובדה שאת חצי העונה הראשונה הנוכחית סיימה הקבוצה בהפסד של 2.5 מיליון ליש"ט נראית לא רלוונטית על רקע רווחי הענק של השנים האחרונות.

רק שהתנהלות כלכלית בריאה כזאת לא היתה מתאפשרת עם מאמן שאינו ארסן ונגר. רוב המנג'רים בעולם דורשים השקעה מאסיבית ברכש שחקנים כחלק מתנאי העבודה הבסיסיים שלהם. ונגר מסתפק במועט: מאז 2006/07, רשמה ארסנל רווח של כ-34 מיליון ליש"ט מהפעילות שלה בשוק ההעברות (הכסף שנכנס ממכירת שחקנים לעומת כסף שיוצא על רכישות). זהו נתון מדהים ביחס למתחרות שלה באנגליה: צ'לסי רשמה באותה תקופה הפסד של כ-156 ליש"ט מהפעילות שלה בשוק; יונייטד הפסידה כ-29 מיליון ליש"ט (למרות שמכרה את רונאלדו לריאל מדריד בסכום שיא של 80 מיליון ליש"ט); ליברפול במינוס של כ-72 מיליון ליש"ט; טוטנהאם בגירעון של כ-120 מיליון ליש"ט, ומנצ'סטר סיטי בכלל בספירות אחרות לעומת ארסנל, עם הפסד של קרוב ל-400 מיליון ליש"ט מהפעילות שלה בשוק ההעברות מאז 2006/07.

אנדריי ארשאבין, ארסנל, פרמיירליג / צילום: רויטרס
 אנדריי ארשאבין, ארסנל, פרמיירליג / צילום: רויטרס


ארשאבין ב"אמירייטס". מועדון עם מודל כלכלי נדיר לכדורגל (צילום: רויטרס)

לפעמים ונגר משלם מהר ובמזומן על ההתנהלות הזאת. דוגמה עדכנית אפשר לקחת משלושת השוערים שמרכיבים את הסגל שלו העונה: מנואל אלמוניה, לוקאס פביאנסקי ו-וויצ'ך צ'ז'נסני עלו לו ביחד פחות מ-4.5 מיליון ליש"ט. האחרון, שהגיע למועדון מפולין בגיל 18 עבור סכום מגוחך של 40 אלף ליש"ט, היה גם זה שהיה אחראי ישירות להפסד בגמר גביע הליגה בשבוע שעבר, עם טעות פטאלית שלו שהובילה לשער הניצחון של בירמינגהאם בדקה ה-89.

בדו"חות החצי-שנתיים האחרונים של ארסנל, פורסם כי יתרת המזומנים שלה עומדת על מעל 110 מיליון ליש"ט. אז למה המזומנים לא יוצאים החוצה? "אנחנו לא יושבים על הכסף כי אנחנו רוצים לעשות את זה", הסביר בשבוע שעבר איבן גאזידיס, המנכ"ל האמריקני של המועדון. "אנחנו פועלים בשיקול דעת בהתאם לבקשות של המאמן. אם יש לנו יתרון אחד לטווח הארוך על פני כל הקבוצות באירופה, זה היציבות הכלכלית שלנו". במובן הזה גאזידיס צודק: חוקי הפייננשל פייר-פליי של אופ"א שייכנסו לתוקף יכריחו קבוצות להוציא פחות או יותר את מה שהן מכניסות. כשזה יקרה, המודל הרווחי של ארסנל יסייע לה להחתים את השחקנים הטובים בעולם ולהעניק להם את תנאי השכר הגבוהים ביותר.

"יש לנו את הקבוצה הצעירה ביותר בליגה מבין אלו שרצות בצמרת. יש לנו חזון ארוך טווח", מסכם גאזידיס. "לפעמים זה מפתה לצייר את התמונה רק לפי התארים שהקבוצה זוכה בהם, אבל בתמונה הרחבה יותר - ברור שאנחנו בתהליך של התקדמות".

צרו איתנו קשר *5988