יעיל, חסכוני ומסוכן

מוקדש לדו-גלגלי

"טסט ראשון", ד' 20:30, ערוץ 1

אני מודה שאני משוחד: אם מותו בתאונה של עיתונאי הרכב הוותיק טל שביט נגע לליבם של רבים, הרי שלרוכבי אופנועים, הוא נגע פי כמה. אין רוכב אופנוע שלא מכיר את הפחד הזה, מרכב שיחתוך לפתע את מסלול נסיעתך. אפשר שהפחד הזה מפני תאונה שאינה תלויה כלל בך, קיים גם אצל נהגי מכוניות, אך אצל הרוכבים, הסכנה הזאת מוחשית פי כמה, ואורבת לא רק בכביש הערבה למשל, אלא כמעט בכל קרן רחוב.

ערוץ 1, יקדיש הערב את התוכנית "טסט ראשון" לזכרו של טל שביט. לא מדובר בתוכנית לזכרו של שביט, אלא בהקדשה של פרק בנושא דו-גלגלי שצולם מבעוד מועד ועוסק ביתרונות השימוש באופנועים וקטנועים: פחות בעיות חניה, פחות זיהום אוויר, פחות פקקים ועוד. למרבה האירוניה, בצד השני של המשוואה הזאת מוטל לצד הדרך, מי שהתוכנית הזאת מוקדשת לזכרו, מי שהיה עד לפני שבוע האופנוען מספר אחד של ישראל.

וזה רק הפרומו

"האח הגדול", ד' 21:00 , ערוץ 2

סולדים מ"האח הגדול"? חכו לקיץ: לא פחות מ-3 תוכניות ריאליטי מאותו הז'אנר מחכות לכם בערוצים 2 ו-10. קשת וערוץ 10, יעלו עם תוכניות ריאליטי שבמרכזן יעמדו גיבורים-רווקים, או בשפה קצת פחות מכובסת - ימכרו לנו מתח מיני ולפעמים קצת יותר מכך.

רשת יעבדו על פורמט שנראה כמו הכלאה בין "האח הגדול" לשעשועון טריוויה (ושוב הם חושבים שמישהו ייתן להם נקודות על הניסיון לייצר ערך מוסף במקום טלוויזיה מנצחת). ההיגיון די פשוט: הרגולטור מגביל שידור של תכנים פרובוקטיביים לשעות מסוימות, אבל בימי חופשת הקיץ, כמו שיודע כל הורה, אין תלמיד תיכון ששוכב לישון לפני הנץ החמה.

יש מי שטוען שמדובר בהתחלת המיצוי של ז'אנר הריאליטי: לפי התיאוריה הזאת, הוא יילך עד הקצה, ואז יתרסק, או יבצע פניית פרסה. בעיניי מדובר בעוד שלב באינטרנטיזציה של הטלוויזיה.

בינתיים בבית "האח הגדול", ימשיכו הדיירים הלא מאוד מעניינים שנותרו בו להיאבק על מיליון השקלים שלהם, עם הכניסה לשבועיים האחרונים שלפני תוכנית הגמר. אני יודע שקשה לחלק מהקוראים להאמין, אבל יש סיכוי סביר שאי שם ביולי אוגוסט, תיזכרו בהם בגעגוע.

העיקר זה הרומנטיקה

"תחת שמש טוסקנה", ד' 22:00, "הוט דרמה"

הנה ההוכחה שגם סרט נוסחתי שאינו מדלג על אף קלישאה, יכול להיות מהנה למדי. ניו-יורקרית (דיאן ליין) עוברת גירושים קשים, ומקבלת מחבריה במתנה טיול מאורגן לאיטליה. אך אבוי, מדובר בטיול של הומואים ולסביות, מה שמכריח את הגיבורה להסתפק בנוף.

באחד מקטעי הטיול, היא מחליטה פשוט לרדת מהאוטובוס ולהישאר באחת מעיירות טוסקנה, שם היא רוכשת בית, משפצת אותו, הופכת להיות מעורבת בענייני הסביבה הקרובה, ואפילו מנהלת רומן - שגם הוא לא מחמיץ שום קלישאה על רומן בין אישה מערבית למאהב לטיני, עם זר מסתורי.

ערגה לאוכל

כמובן שכאן יגיע משבר ובסופו נחמה. ובכל זאת, למרות שמדובר ברומן רומנטי נוסחתי, הרי שהנוסחה עובדת: נופי טוסקנה הרי לא יכולים להכזיב (ע"ע "לגעת ביופי" של ברטולוצ'י), והנוף האנושי מעורר תמיד ערגה לאוכל ריחני וטובל בשמן-זית, עם בקבוק יין שולחני פשוט לצידו. נסו להימנע מכך לפחות לפני השינה. אחרי הכול, אנחנו כבר לא צעירים כשהיינו.