אסון הכור ביפן: "עכשיו תואץ הפעילות העסקית של מגנ"א"

מגנ"א הישראלית סיפקה מערכות התרעה לכור פוקושימה 1

תזמון הוא הכול בחיים. לפני ימים ספורים התארחה במתקן של חברת מגנ"א BSP בדימונה משלחת של בעלי תפקידים מכמה כורים גרעיניים ביפן, כדי ללמוד את הפעלת המערכת "נץ ירוק" שאותה רכשה מהחברה הישראלית, לצורך שימוש בכור פוקושימה 1.

זוהי מערכת גבולות וירטואליים שמחירה כ-180 אלף דולר, ופיתוחה נמשך 7 שנים. המערכת מספקת הגנה היקפית משלימה לגבולות ולמתקנים אסטרטגיים, בזכות היכולת להתריע על התקרבות גורמים חשודים במרחק בטוח מהיעד המאובטח כמעט בכל תנאי מזג אוויר.

יפן, המפעילה 55 כורים גרעיניים להפקת חשמל, כבר רכשה מערכת אחת, ומנכ"ל החברה, חיים סיבוני, שגם ייסד את החברה, אמר ל"גלובס" בתחילת החודש כי "למכור טכנולוגיות ליפנים זה כמו למכור קרח לאסקימואים. והם קונים כי המערכת שלנו הוכיחה את עצמה בשטח". מי שחיבר בין מגנ"א ליפנים היה מכון היצוא הישראלי.

אלא שעל דבר אחד המערכת מספקת התרעות שכבר מאוחר מכדי לתרגם אותן לפעולה - רעידות אדמה. "עדיין לא ברור מהן רמות הקרינה מסביב לכור פוקושימה 1", אומר היום סיבוני ל"גלובס", "אבל גם אם המערכת שלנו קרסה, אני מאמין שבמחשב המרכזי בכור שאליו היא שידרה את המידע יש תמונות של גל הצונאמי והקלטות של כל מה שהתרחש. המצלמות שלנו מוקמו בקו החוף ושידרו אל תוך הכור כל העת. אני מאמין שאפשר יהיה לחלץ מהמערכת שלנו מידע משמעותי על רעידת האדמה ועל הצונאמי.

"יש לנו חוזה עם הנהלת הכורים ביפן לספק את הציוד שלנו גם לשאר הכורים", אומר סיבוני, "להערכתי, דווקא כעת יוחלפו הטכנולוגיות בכל הכורים ביפן ותואץ הפעילות העסקית. בשנתיים הקרובות נתקין את המערכות שלנו בכורים נוספים רבים ביפן".

"אלביט של הדרום"

המערכת של מגנ"א מורכבת מארבע מצלמות על עמוד, העוקבות אחר תנועות חריגות, וכך מספקת בזמן אמת התרעה קולית על התקרבות של גורמים חשודים. מגנ"א מעסיקה 15 עובדים ומנהלת את פעילותה מפארק התעשייה רותם בדימונה. השווי שלה בגיוס האחרון היה 50 מיליון דולר. כעת, מגנ"א נערכת לגיוס הון נוסף.

"בעבר היו ניסיונות לרכוש אותנו וסירבתי", הוא אומר, "אני לא מחפש אקזיט. יש לי חזון ואני נחוש לממש אותו, בכל מחיר: בתוך שלוש שנים נהיה חברה שתעסיק לפחות 400 איש ואני אהיה זה שיקים את אלביט של אזור הדרום", הצהיר.

בישראל משמשת מערכת נץ ירוק את המשטרה והיא הותקנה בשורה של אתרים, ובהם נמל התעופה בן גוריון ונקודות שהוגדרו "בעייתיות" בעוטף ירושלים. צה"ל נעזר בה במשימות של ביטחון שוטף בדרום הר חברון ובקרוב היא תיפרס לאורך כמה נקודות בגבול מצרים. צה"ל אף בוחן את שילובה לאורך גדר המערכת ברצועת עזה.

גם הודו מגלה עניין לקראת הצטיידות אפשרית במערכת, במסגרת עסקה בהיקף כולל של 20 מיליון דולר: "באחד הכורים הגרעיניים ברוסיה המערכת כבר פועלת בהצלחה. עבורנו זו דריסת רגל משמעותית בשוק זר שיודע להעריך חדשנות", אומר סיבוני. "את כל הקשרים האלה פרץ עבורנו מכון היצוא, שהחליט לעודד את החברות הביטחוניות המקומיות לעסקאות בתחום מערכות לאבטחת פנים".