הדגל של איתמר

אין כמובן נחמה לטבח של בני משפחה, הורים וילדים. שמץ של הקלה יכול להימצא, אם האסון אינו נותר חסר משמעות. האם הטבח באיתמר ייעלם במשך הזמן, בתוך הכותרות החדשות שיציפו את חיינו? או שזה יהפוך לאירוע מכונן, שיגרום לשינוי מהלך הדברים, המוביל חיות אדם לבצע מעשים כאלה.

בנימין נתניהו הודיע בישיבת הממשלה הבוקר (א') על הרחבת הבנייה ביהודה ושומרון. זו דרך אחת להגיב על הטבח. אבל זו החלטה שמטרתה העיקרית היא להשקיט את הרוחות הסוערות של המתנחלים. אפשר כמובן להבין את הזעם שלהם, שהוא משותף לכולנו, לכל בן אנוש באשר הוא. אבל ברור שבצד הכאב והיגון, יש גם חישובים פוליטיים של ניצול הארוע להשגת המטרה שהמתנחלים חותרים אליה כל השנים: יותר בנייה, יותר התרחבות.

הגורם הדומיננטי

האם החלטת הבנייה תגרום ליתר התלהטות יצרים אצל הפלסטינים? האם בנייה נוספת תגביר את המוטיבציה של המחבלים הרצחניים לחזור ולטבוח? - לא נראה לי. הגורם העיקרי בשלב הזה בסכסוך הוא לא מה שעושים המתנחלים, אלא מה שלא עושים הפלסטינים. יש הטוענים נגדם שאינם עושים די כדי לבלום את המחבלים. גם אם הטענה נכונה, זה לא המחדל העיקרי של הפלסטינים. הגורם הדומיננטי למעשי זוועה כאלה הוא החינוך שמקבלים הפלסטינים בבתי הספר שלהם, במסגדים, בספריהם, מפי מנהיגיהם, בכל מקום. חינוך, אמרתי? - כאשר מדובר בישראל החינוך הזה מתבטא בעיקר בהסתה. ולא סתם הסתה, אלא הפצת שקרים מרושעים ומתן לגיטימציה, גם עידוד, ללחימה והרג.

במגעים המדיניים השונים אנחנו מדברים על גבולות, סידורי בטחון, זכויות שיבה ושאר נושאים חבוטים מרוב שימוש עקר. עניין ההסתה, אם הוא מוזכר, זה בשוליים, ברפרוף, בגמגום, בחוסר עניין. עובדה זו מלמדת על קוצר ראות, על חיפוש שורשי הבעיה מתחת לפנס. שכן, בשורש כל המחלוקות נמצא הדבר הזה, הנקרא הסתה.

טלו מהפלסטינים את ההסתה, והכל נעשה יותר פשוט. ואני לא מדבר על מצב בו הפלסטינים יספרו לבני עמם כי ישראל היא לא המפלצת שהם חונכו לראות בה. אין לי ציפיות למילה טובה מהם, רק לכך שיוציאו מהלקסיקון שלהם את המלים הרעות. זה יספיק.

הסתה כמדיניות

בוודאי יהיו שיאמרו כי גם אצלנו יש הסתה נגד הפלסטינים. זה כמובן נכון, אבל יש הבדל עקרוני: אצלנו ההסתה אינה חלק ממערכת החינוך, וזו אינה מדיניות של הממשלה. אצלנו החוק אוסר על ההסתה. המסיתים הם, בדרך כלל, פוליטיקאים ורבנים שעושים זאת במסגרת חופש הביטוי - אם כי היה רצוי מאד שגם הביטוי הזה ייפסק. אצל הפלסטינים ההסתה היא מדיניות.

רוצים לבנות יותר בשטחים? - או.קיי, אין בעיה, בתנאי שמבינים שזה לא ישנה דבר. אבל אם מבקשים להפוך את הטבח באיתמר לציון דרך, לתת לו משמעות, צריך ללכת על הפסקת ההסתה. זה צריך להיות הדגל של איתמר, התנאי האולטימטיבי למגע כלשהו עם הפלסטינים.