מחירם הכבד של מזונות זמניים

הבעל, שכלל לא רצה להתגרש, משלם בנוסף למזונות משכנתא שרק האישה תהנה ממנה

בין שנתיים ל-4 שנים - זה הזמן שלוקח לתביעות המוגשות לבית המשפט לענייני משפחה להתברר במלואן עד לקבלת פסק דין אם מדובר בשני שכירים ממוצעים. אם הבעל הוא איש עסקים חובקי עולם, הליך בירור היקף הכנסותיו ורכושו יכול לגרור את ההליך שנים ארוכות נוספות.

בנוסף לעוגמת-הנפש שיוצרים ההליכים הממושכים, נוצרת גם בעיה מעשית, כשמחלוקות כמו משמורת או מזונות אינן יכולות להיוותר תלויות באוויר, ובינתיים הן מוכרעות בהליכי ביניים הקרויים "משמורת זמנית" ו"מזונות זמניים".

נדמה כי המילה "זמני" מרככת את המושגים הללו, בבחינת "לא נורא, זה רק זמני", אך למעשה האמרה "אין דבר קבוע יותר מהדבר הזמני" מתאימה יותר, שכן על אף הקלילות המיוחסת להם - יש בסעדים הזמניים כדי להכריע את גורל התיק כולו מאוחר יותר.

נראה כי התשובה לשאלה כיצד יש במתן משמורת זמנית לאחד ממהורים כדי להשפיע על ההכרעה הסופית היא ברורה מאליה. מושג הזמן עבור ילדים שונה מזה של המבוגרים, ולפיכך הם זקוקים להרגלים ויציבות בחייהם. משההסדר הזמני מתקבע במשך שנה, שנתיים, 4 שנים - בית המשפט יימנע בדרך-כלל מלטלטל את הילד ולהביא לשינויים דרמטיים העלולים לערער את חייו.

לקביעת מזונות זמניים יכולה להיות השפעה דרמטית אף יותר על הליך הגירושים כולו, וניתן להמחיש זאת באמצעות החלטה למזונות זמניים מן השבוע שעבר, במסגרתה בית המשפט לענייני משפחה דווקא דחה את עמדת הבעל, שטען כי יש בפסיקת מזונות זמניים כדי לדרדר את חיי הנישואים ולכפות עליו גירושים בהם הוא אינו מעוניין.

מדובר במשפחה ישראלית ממוצעת, זוג שכירים עם 3 ילדים, שבחייהם המשותפים השתכרו יפה במושגים ישראליים: הבעל הרוויח 8,500 שקל לחודש, האישה 6,000 שקל לחודש, ובתוספת קצבת הביטוח הלאומי הם הגיעו להכנסה משותפת של כ-15,000 שקל נטו בחודש.

זו הכנסה שאיפשרה להם לשלם משכנתא בסך 2,200 שקל בחודש, ועדיין לקיים רמת חיים מכובדת, אלא שהאישה רצתה להתגרש, עזבה את הבית, שכרה דירה למגוריה ולמגורי הילדים ב 3,700 שקל לחודש ותבעה מזונות עבור הילדים.

בית המשפט עשה מאמצים ניכרים מאד כדי להביא את בני-הזוג לאיזון כלכלי כבר במסגרת פסיקת המזונות הזמניים, אבל המציאות היא שקיום שני משקי-בית נפרדים מהכנסה של 15,000 שקל לחודש זה אתגר, גם אם מורידים את רמת החיים.

הוספת שכר דירה ועלויות כפולות של אחזקת הבית משנה לגמרי את התמונה הכלכלית, ולמרות שבית המשפט פסק את מזונות זמניים מינימליים בסך 4,000 שקל ל-3 הילדים, הרי שהפחתתם מהכנסת הבעל בסך 8,500 שקל, בנוסף למשכנתא, אחזקת הבית שלו ומחצית הוצאות חינוך ורפואה של הילדים - משאירה אותו, בכל דרך בה נסתכל על זה, ביתרת חובה שלילית בסופו של החודש.

הבעל, שכלל לא רצה להתגרש, מצא את עצמו עתה במצב שבו בנוסף למזונות, הוא נאלץ לשלם את מלוא המשכנתא - על אף שמי שיהנה בסוף ממחצית התשלום בחלוקת הרכוש היא האישה, ולכן הצעד הכלכלי ההגיוני הבא מבחינתו הוא לעתור לפרוק השיתוף בבית, כלומר להעמיד אותו למכירה, כך שהמשכנתא תכוסה מחלקם של שני הצדדים בתמורת הבית.

אלא שאליה וקוץ בה, צעד לפירוק הבית מתפרש בבית הדין הרבני כצעד לכיוון גירושים ולא שלום בית בו חפץ הבעל, וכך בניגוד לפסיקתו של בית המשפט, אכן מתגשמת נבואת הזעם של הבעל, על-פיה פסיקת מזונות זמניים פשוטה מגלגלת את האבן במדרון הגירושים.

במקרים כמו אלה, שבהם הכנסת הצדדים אינה גבוהה מספיק כדי לאפשר החזקת שני משקי-בית, אין ספק כי מאוחר יותר אם אכן יתגרשו הצדדים - עלות המחיה תאלץ אותם לאכול גם חלק מרכושם.

לפיכך יש מקום לשקול כסעד ביניים גם את הקדמת חלוקת חלק מהזכויות הכספיות שנצברו לצדדים - מה שיאפשר את הקטנת סכום המזונות ואיזון נכון יותר של חלוקת הנטל, כך שהרכוש שיישחק כתוצאה מההוצאות השוטפות לא יילקח רק מחלקו של הבעל.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי היא מומחית לדיני משפחה וירושה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988