טענה בארה"ב: המתנחלים אחראים לטבח באיתמר

פרופ' סטיוון וולט, ממותחי הביקורת הבולטים על ישראל באקדמיה בארה"ב, מנצל את הטבח באיתמר כעילה להתקפה קשה על מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים בעשרות השנים שחלפו מאז מלחמת ששת הימים. יש לו עלה תאנה. הוא מגדיר רציחתה של משפחת פוגל, אב, אם ושלושת ילדיהם, כ"רצח ברוטאלי... נטול הצדקה", אבל הוא מונה שורה ארוכה של גורמים שהכשירו את הקרקע למעשה, ובהם כל ממשלות ישראל מאז 1967, המתנחלים, הימין האוונגליסטי בארה"ב, ה"פסיביות מוגת-הלב" של הפוליטיקאים האמריקניים, וכן, גם הפלסטינים.

וולט, פרופסור ליחסים בינלאומיים בבית-הספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הארווארד, חיבר את הספר "הלובי הישראלי" יחד עם פרופ' ג'. ג'. מירסהיימר. הספר, שראה אור ב-2007, מתאר את הלובי הישראלי כתמנון רב-זרועות שמטה את מדיניות החוץ של ארה"ב לכיוונים שמשרתים את ישראל ולא את האינטרסים הלאומיים של ארה"ב, והראיה, לדבריהם: החלטת ממשל בוש ליזום מלחמה בעיראק.

הלובי הזה חובק לא רק יהודים, אלא גם "נוצרים ציוניים" בארה"ב, גורסים השניים. הספר עורר תהודה גדולה ומחלוקת שלא שככה, למעשה, עד היום. בממסד היהודי בארה"ב יש תמימות דעים ש"הלובי הישראלי" הוא גרסה מודרנית של "הפרוטוקולים של זקני ציון". בשמאל, היהודי והלא יהודי, זוכה הספר בהערכה רבה.

המאמר של פרופ' וולט על הטבח באיתמר מתפרסם בבלוג שלו במהדורה המקוונת של המגזין Foreign Policy מקבוצת "וושינגטון פוסט".

בתחילת המאמר מקפיד וולט להביע את התחלחלותו מהטבח: "לומר שזועזתי מהרצח הברוטלי של משפחה ישראלית בהתנחלות איתמר בגדה המערבית (ליד שכם), זו לשון המעטה", הוא כותב. "יש הכרה אוניברסלית בכך שכיבוש הגדה המערבית בידי ישראל הוא הפרה של החוק הבינלאומי ושהכיבוש הזה נסמך על כוח, הפחדה ואלימות, אבל אין שום הצדקה לכך שמישהו יטול את חייהם של בני משפחה שלמה באופן כזה. שום טובה לא תצמח מפעולה נטולת תוחלת כזו, לא לפלסטינים, לא לישראלים, לא לאף אחד אחר, וצריך לגנות אותה באופן אוניברסלי".

"הבה נגנה את המתנחלים"

"אך אם אנו עוסקים בכך, בואו לא נחסוך שבטנו מהצדדים האחרים שסייעו ליצור ולהנציח את הנסיבות שבהן פשעים כאלה צפויים להתרחש", הוא מוסיף, ומפרט את "הצדדים האחרים" בסגנון שמעורר אסוסיאציה של הגדת פסח:

"הבה נגנה, אפוא, כל ממשלה בישראל מאז 1967 על שקידמה בפועל את המאמץ הבלתי חוקי להתנחל בשטחים האלה.

"הבה נגנה את אלה מהמנהיגים הפלסטיניים שהאדירו אלימות בעבר או שמוסיפים לעשות זאת כיום.

"הבה נגנה את המתנחלים עצמם, שחלקם נוקט דרך קבע אלימות כדי להטיל מורא על הפלסטינים שחיים על האדמות שהם, המתנחלים, חומדים.

"הבה נגנה את המדיניות הישראלית של חיסולים ממוקדים ואת פשעי המלחמה שישראל ביצעה ברצועת עזה ובלבנון.

"הבה נגנה את צביעות הממשלות בכל פינות העולם הערבי, שמביעות סולדיריות עם הפלסטינים, אך עושות רק מעט כדי לשפר את חייהם או לקדם את המטרה של מדינה פלסטינית עצמאית.

"הבה נגנה את הפסיביות מוגת הלב של הפוליטיקאים האמריקניים, שהתקפלותם לפני הלובי הישראלי אפשרה לכיבוש להימשך יותר מארבעה עשורים, גרמה להחמצת ההזדמנות שהיתה מקופלת בהסכמי אוסלו, וחתרה תחת המאמצים להקים מדינה פלסטינית בת-קיימא.

"הבה נגנה את הלהט השגוי של הנוצרים הציוניים, שמעלימים עין מהעוולות שנגרמו לפלסטינים מתוך אמונה שהדבר יביא את 'קץ הימים' כבר מחר.

"הבה נגנה את הציניות של ממשלת נתניהו, שהשתמשה בטרגדיה באיתמר כדי להכריז על בניית 500 יחידות דיור חדשות בשטחים הכבושים".

"מי שהרים את הסכין באיתמר ראוי לגינוי, ראוי שיילכד וראוי שייענש על הפעולה המחליאה הזו", כותב וולט. "אבל בואו לא נשכח שאנשים רבים נושאים באחריות ליצירת הסכסוך ולהנצחתו, וכל אלה צריכים לחוש בושה בעקבות המקרה הזה".