עמדה: למה אסור לנו להיכנע לפופוליזם בתיקי תאונות דרכים

עו"ד אבנר גולוב, מומחה בדיני תעבורה, מסביר מה כל-כך מסוכן בקריאה הציבורית והתקשורתית להחמרה בעונשו של הנהג שדרס את הילדה שחר גרינשפן

השופט ד"ר אברהם טננבוים מבית המשפט לתעבורה בירושלים, שאיש אינו חולק על מומחיותו וניסיונו הרב בתיקי תעבורה, נוהג לומר כי "כל הנהגים הנשפטים בפניו תומכים בהחמרת העונש בעבירות תעבורה, אבל לא בתיק האישי שלהם, כיוון שבתיק שלהם יש נסיבות מיוחדות. לא רק שאין זה המקום להחמיר, הם טוענים, אלא יש להקל עמם".

נקמה אינה מטרה

רף הענישה עולה בהתמדה, עונשי פסילת רישיון לחודשים ארוכים ולשנים הפכו נורמה מקובלת, מאסרים על-תנאי ובפועל בשל עבירות תעבורה הפכו לשגרה - והציבור ממשיך להתלהם ומזדעק בכל פעם שנדמה לו כי בית המשפט הקל בעונשו של נהג פוגע.

הסטטיסטיקה אינה טועה: עשרות אנשים נוספים יקפחו את חייהם עד סוף השנה, ואלפים ייפצעו. יחד עם זאת, האם יש בינינו נהג שיהיה מספיק תמים לחשוב שענישה - מחמירה ככל שתהיה - תמנע את תאונת הדרכים הבאה?

בתאונת דרכים הנפגע מקבל פיצוי כספי מחברת הביטוח. פיצוי זה מטרתו לכסות את כל הוצאותיו הרפואיות, בנוסף לפיצוי כספי בשל פגיעה ביכולת ההשתכרות, כאב, סבל ועוד.

ענישת הנהג הפוגע אינה באה להקל על הנפגע או לסייע לו להחלים וגם לא לשמש כנקמה. תפקיד הענישה הוא להרתיע נהגים אחרים, ולהעניש את הנהג הפוגע, שבעצם נשיאת העונש משלם את חובו לחברה.

יכול לקרות גם לכם

לדאבוני, המציאות מלמדת כי אם בית המשפט לתעבורה יחמיר עם נאשמים מעבר למידה הנהוגה או הסבירה - ייגרם מצב שנהגים ינהגו בפסילה ובניגוד לצווי בית משפט. נהגים אלה יעשו כל שביכולתם לברוח מהשוטר המסמן להם לעצור, ינהגו ללא ביטוח (כיוון שממילא אין כיסוי ביטוחי למי שלא מחזיק רישיון נהיגה בתוקף), ירבו בתאונות של פגע-וברח תוך הפקרת הנפגע, יפגעו ברכב חונה ויעזבו את מקום התאונה ללא השארת פרטים.

איש משפחה העובד לפרנסתו, משרת במילואים, מתנדב לטובת הציבור, נושא בעול המשכנתא, מקפיד על אורח חיים נורמטיבי ומחנך את ילדיו לערכים - בן אדם כזה לא מתעורר בבוקר בכוונה לגרום לתאונת דרכים. אבל, הוא יכול להיקלע שלא מרצונו לתאונת דרכים, ואז מתברר לו כי כוס היין ששתה שעתיים קודם לכן באירוע משפחתי הפכה אותו לשיכור בעיני החוק.

אותו נאשם חש פיכח לחלוטין, ומבחן המאפיינים שנערך לו במקום על-ידי השוטר אישר זאת, אך מכשיר הינשוף קבע כי הוא שיכור. כל זה בשל אותה כוס יין ששתה טרם התיישב מול ההגה.

המשטרה תייחס לו גרימת תאונת דרכים ונהיגה בשכרות. במצב דברים זה, התובע המשטרתי יבקש להטיל עליו מאסר בפועל ופסילה של שנים. עשרות שנים של נהיגה ללא רבב נמחקות להן בהרף עין. עשרות שנות מילואים ופעילות ציבורית הופכות לאבק.

אותו אדם מאבד את מקום עבודתו ובעקבות כך את ביתו, ומאדם זקוף, גאה ושומר חוק, הוא הופך לעבריין. ואתם יודעים מה? מחר זה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו.

עונש שהציבור אינו יכול לעמוד בו

עונש שהציבור אינו יכול לעמוד בו הוא עונש חסר תועלת. הסטטיסטיקה מדווחת על מספר עצום של נהגים, הנוהגים בשלילה או ללא רישיון נהיגה תקף. אחד השופטים בבית המשפט לתעבורה בתל-אביב התייחס לכך בפרוטוקול בית המשפט (15.3.2011), בדיון של אחד הנאשמים שהועמד לדין בעבירה של נהיגה בפסילה. "נהיגה בפסילה הפכה למכת מדינה", אמר השופט.

אין בכוונתי להצדיק נהיגה בפסילה או אי-כיבוד החלטה שיפוטית. קיום צווי בית משפט והוראות החוק הם לחם חוקינו, ובלעדיהם תתרחש אנרכייה. אולם לצערי, אני מגלה כי נאשמים, נורמטיביים ביסודם, עושים לעצמם דין רק כדי לנסות ולשקם את חייהם. הם מוסיפים חטא על פשע ונוהגים בפסילה (כמובן גם ללא ביטוח), ומשנתפס אותו אדם - נסתם עליו הגולל. הוא מוצא את עצמו שוב מאחורי סורג ובריח כאחרון העבריינים. וכך, עונש לא מידתי הוציא משפחה שלמה מחוג הקהילה ומאורח חייה הנורמטיבי.

תפקידו של השופט הינו מורכב וקשה. זו מלאכה הדורשת מיומנות רבה, סבלנות ויכולת להבחין בין מעידה חד-פעמית לבין עבריין סדרתי.

די עם ההתלהמות להכבדת נטל הענישה. את המלחמה בתאונות דרכים יש לנהל באמצעות תשתית כבישים טובה יותר, כלי רכב בטיחותיים יותר, תחבורה ציבורית יעילה, לימוד נהיגה מתקדם וחינוך ערכי; לא באמצעות בית המשפט, שכן הגעתו של נהג כנאשם לבית המשפט, פירושה שכשלו כל הדרכים האחרות שנועדו למנוע את התאונה.

למה דוח על כל שטות?

לשופט קשה וכמעט בלתי אפשרי לשפוט עשרות נאשמים ביום. תפקיד המשטרה הוא להביא נאשמים לדין, אולם כאשר בתי המשפט כורעים תחת נטל התיקים - טוב תעשה המשטרה אם תברור את העיקר מהטפל ותגיש לבית המשפט כמות כתבי אישום העומדת ביחס ישר ליכולתם של השופטים הנושאים בנטל.

לא כל מפגש בין שוטר לאזרח צריך להסתיים בדוח. אפשר ומותר לא לאכוף עבירות קלות, לשחרר את הנהג לאחר שהוסבר לו כי טעה בעת שביצע עבירה, לרשום לו דוח מסוג ברירת משפט ולא הזמנה לדין, ולהגיש לבית המשפט רק את אותם כתבי אישום בעניין העבירות היותר חמורות.

במצב דברים זה לא ימצא עצמו נאשם ממתין עם עשרות נאשמים למשפט שייערך דקות ספורות, כבודו של בית המשפט לא יפגע, ויהא באפשרותו של השופט לקיים משפט צדק - מונח שכמעט נשכח בבתי המשפט לתעבורה, המרשיעים כמעט את כל הנאשמים.

הכותב הינו מומחה בדיני תעבורה

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988