"הדמוקרטיה צועדת קדימה במצרים; בישראל - אחורה"

ביקורת חריפה ב"וושינגטון פוסט" על דיוני הכנסת בג'יי סטריט ■ "התפרצות של מקארתיזם" ■ גינויים גם מבכירים בזרם המרכזי של הממסד היהודי בארה"ב

"וושינגטון פוסט" מתח אתמול (ה') ביקורת קשה על עצם העובדה שוועדה של הכנסת דנה בג'יי סטריט, השדולה הוושינגטונית שמגדירה עצמה פרו-ישראלית ופרו-שלום, וכפרה בציוניות הארגון. טור בעמוד האופ-אד של העיתון גורס, שהשימוע בשבוע שעבר בוועדת העליה, הקליטה ותפוצות, שבו הוקעה השדולה כארגון פרו-פלסטיני ולא פרו-ישראלי, מעיד על התפרצות של מקארתיזם בישראל.

תחת הכותרות "אינקוויזיציה בכנסת" ו"פעילויות לא דמוקרטיות בכנסת ישראל" (במהדורה המקוונת), ו"קורטוב של מקארתיזם בישראל" (במהדורה המודפסת), כותב בעל הטור, הארולד מאירסון: "הדמוקרטיה צועדת במזה"ת: קדימה במצרים ובתוניסיה; ואחורה, למרבה הצער, בישראל".

"האם זה נראה לכם מוזר שוועדה של הכנסת בישראל מתיימרת להורות לארגון יהודי-אמריקני כיצד הוא צריך להגדיר את עצמו? אם כן, הסיבה לכך היא שזה באמת מוזר", כותב מאירסון. "אטול על עצמי סיכון בכך שאומר לוועדה כיצד היא צריכה להגדיר את עצמה. היא צריכה לשנות את שמה ל'וועדת הכנסת לפעילויות בלתי יהודיות'".

המחבר מציין כי "ההתפרצות הזו של מקארתיזם במזה"ת" היא תגובה לעמדת ג'יי סטריט כלפי הצעת החלטה של מועצת הביטחון לגנות את מדיניות ההתנחלויות של ישראל: הארגון קרא לארה"ב להימנע בהצבעה במועצה, במקום להטיל עליה וטו.

"אך מזווית רחבה יותר, העוינות של הימין בישראל, והימין ביהדות ארה"ב, כלפי ג'יי סטריט נובעת מהעובדה שהארגון מציע חלופה ליהודים אמריקניים שתומכים בישראל אך אינם תומכים בהחלטה הנחושה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושל אנשים בלתי פשרניים כמותו לא לעשות דבר כדי להפשיר את הקיפאון הישראלי-פלסטיני או כדי לשים קץ לכיבוש בן 44 השנים של הגדה המערבית", כותב בעל הטור.

הוא מציין, שג'יי סטריט הצליחה לבסס את עצמה כחלופה לאייפא"ק, השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון. כפי שארגונים ומקורות מימון סביב אייפא"ק מגייסים כספים למען מחוקקים שעליהם לוחצת אייפא"ק להוסיף ולתמוך במדיניות הכיבוש וההתנחלויות של ישראל, כך מגייסת זרוע איסוף הכספים של ג'יי סטריט תרומות למחוקקים שיהיו מחויבים לפתרון של שתי מדינות ולמעורבות פעילה יותר של ארה"ב באזור.

לטענת בעל הטור, הימין הקיצוני בישראל רוצה להטיל חרם על ג'יי סטריט, ולא רק עליה, והימין הקיצוני נהנה מייצוג גדול בכנסת ובממשלת נתניהו. "בשבועות שחלפו, למשל, קיבלה הכנסת חוק שמתיר לקהילות בנות פחות מ-400 משפחות לאסור הצטרפות תושבים פוטנציאליים שעלולים 'לא להשתלב'. בכך נתנה הכנסת היתר לקיום התקשרויות חוזיות מגבילות, מהסוג שיהודים, שחורים וקבוצות שלוחמות למען זכויות האדם בארה"ב נלחמו נגדו במשך עשרות שנים, עד שבית-המשפט העליון הגדיר אותן כמפלות והוציא אותן אל מחוץ לחוק".

"ישראל נעה בכיוון אפרטהייד, אם לא תשנה כיוון"

"ככל שישראל נעה ימינה, הולך וגובר הניכור שחשים כלפיה יהודים אמריקניים צעירים, שמהווים בדרך כלל קבוצה ליברלית מאוד (למעט אורתודוכסים)", אומר מאירסון. "לדעת יהודים אלה, נעה ישראל בכיוון אפרטהייד, אם לא תשנה כיוון".

לדבריו, ג'יי סטריט היא אחת מנקודות החיבור המעטות בין היהודים הצעירים האלה לבין האידיאל הציוני הדמוקרטי. "היה אפשר לחשוב, שמדינה קטנה כישראל תרצה להרחיב את בסיס התמיכה בה", אמר ג'רמי בן עמי, מנכ"ל ג'יי סטריט, למחבר. הוקעת ארגונים כמו ג'יי סטריט כאויבי המדינה "אינה בדיוק אסטרטגיה מוצלחת להישרדות".

ובעל הטור מוסיף: "אם היו מוחקים מהתנ"ך את כל הביקורות שהטיחו הנביאים בעם ישראל על שסטה מדרך הישר, התנ"ך היה מתקצר בחצי. הנביא ישעיהו (פרק א', פסוק ד') אמר על העם, 'הוי גוי חוטא עם כבד עוון זרע מרעים בנים משחיתים"; וירמיהו (פרק ה', פסוק כ"א) קונן על "(ה)עם (ה)סכל ואין לב עיניים להם לא יראו, אזנים להם ולא ישמעו".

"אולי ועדת הכנסת לפעילויות בלתי יהודיות צריכה לערוך שימועים על ישעיהו וירמיהו; הם כתבו דברים די חתרניים, הייתי אומר", מסיים מאירסון.

השימוע בכנסת על מידת הכשרות הציונית של ג'יי סטריט הצליח להרגיז לא רק את "וושינגטון פוסט" אלא גם קבוצה גדולה של ארגונים מהזרם המרכזי של הממסד היהודי, שבכלל אינם שותפים לדעות ג'יי סטריט. הוועד היהודי אמריקני (American Jewish Committee) והליגה נגד השמצה, שבראשה עומד אייב פוקסמן, מתחו ביקורת על התערבות לא ראויה של גורמים זרים בענייניהם של ארגונים יהודיים אמריקניים.

וסימור רייך, לשעבר נשיא ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים הגדולים בארה"ב, כתב אתמול ב"ניו יורק טיימס": "אנו חייבים להיות מסוגלים למתוח ביקורת על היבטים מסוימים בישראל בלי שיכפרו באהבתנו לישראל. מי שמציע לנהוג אחרת מצמצם את בסיס התמיכה בישראל. ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה לדחות את אלה שמושיטים לה את תמיכתם".