הנקראות ביותר

קרן פורד תפסיק לתרום לישראל ע"י "הקרן החדשה"

מוסדות כמו האוניברסיטה העברית ומכון ואן ליר, וארגונים שמזוהים עם שמירה על זכויות הפלסטינים, כ"בצלם", "אדאלה" ו"עיר עמים", יחדלו לקבל תרומות בגובה 6 ו-5 ספרות

קרן פורד, אחד מהארגונים הפילנטרופיים הגדולים בעולם, תחדל לנתב תרומות לישראל באמצעות "הקרן החדשה לישראל". המשמעות היא, שתרומות קרן פורד לתמיכה במוסדות מדע ומחקר בישראל, כאוניברסיטה העברית ומכון ואן ליר, וארגונים שמזוהים עם ניטור זכויות הפרט, לרבות זכויות פלסטינים וערבים אחרים, כגון "בצלם", "אדאלה" ו"עיר עמים", יחדלו לקבל תרומות בסדר גודל של 6 ו-5 וספרות, שהועברו לידיהם באמצעות "הקרן החדשה". כך אישרו ל"גלובס" דניאל סוקאץ', מנכ"ל "הקרן החדשה לישראל" בארה"ב, ואביבה מאייר, מנהלת במשרד הקרן בוושינגטון.

השניים הדגישו כי מדובר בהחלטה שנקבעה זה מכבר, בתהליך מסודר, ושתיכנס לתוקף בעוד שנתיים וחצי. לדבריהם ההחלטה אינה נובעת משום מניע פוליטי או מהביקורות הקשות שהשמיעו גורמים ימניים בישראל ומחוצה לה נגד "הקרן החדשה".

הידיעה על הפסקת פעילות קרן פורד בישראל פורסמה בראשונה בגיליון החדש של השבועון היהודי "פורוורד" שנכתבה ע"י נתן גוטמן. בשיחה ל"גלובס" אמר סוקאץ', כי קשה להעריך מה תהיה ההשפעה של הפסקת התרומות על הארגונים שמקבלים אותן, אך הוא סבור שהם ימשיכו לתפקד. לדבריו, החדשות הטובות הן שמדיניות מתן התרומות של הקרן התמקדה בטיפוח היכולות של הארגונים מקבלי התרומות לעמוד על רגליהם בכוחות עצמם. מעולם לא היתה כוונה לתמוך בארגונים אלה או אחרים לנצח. קרן פורד החליטה להפסיק את התמיכה מראש בהנחה שמוטבי התמיכות ישכילו לבנות מסד שיאפשר להם לפעול בלי תמיכה מהקרן.

סוקאץ' הסביר, כי "הקרן החדשה לישראל" היתה למעשה הזרוע המבצעת של קרן פורד בישראל. לקרן פורד עצמה אין נוכחות בארץ. היא נהגה כך גם בקובה ובמזרח אירופה. (ואכן, במפת הפעילות הגלובלית של קרן פורד, ישראל אינה נמנית עם מוקדי הפעילות המצוירים על המפה; המוקד הקרוב ביותר לישראל על המפה היא קהיר).

"אנו מוכנים לבאות", אמר סוקאץ'. "לא הופתענו. נוסיף לתרום לארגונים בהתאם לתנאים החדשים". אך גורמים יהודיים אמרו ל"גלובס" כי הפסקת התרומות של קרן פורד צפויה לפגוע ב"קרן החדשה לישראל". בשלב זה, התרומות מקרן פורד מהוות כשליש מתקבולי התרומות שלה וייתכן שהיא תצטרך לארגן מחדש את קדימויותיה או לשנות את גודל התרומות למוטבים.

אביבה מאייר אמרה ל"גלובס", כי קרן פורד פנתה ל"קרן החדשה לישראל" לפני כשבע וחצי שנים, ב-2003, בהצעה שהיא תשמש נציגתה להפצת תרומות בסך 20 מיליון דולר לארגונים חברתייים ומוסדות חינוך בישראל לתקופה קבועה מראש של חמש שנים. כתום התקופה הזו, כך הובהר, לא יהיה סבב תרומות נוסף. ואולם, לאחר שחלפו חמש שנים, החליטה קרן פורד לתת מענק תרומות נוסף בסך 20 מיליון דולר לעוד חמש שנים, שיהיו האחרונות לפעילות קרן פורד בישראל במתכונת הנוכחית. תקופה זו עומדת להסתיים בעוד כשנתיים וחצי, ב-2013.

מאיר לא הוציאה מכלל אפשרות שארגונים אלה או אחרים יוכלו לפנות בעתיד לקרן פורד או ל"קרן החדשה לישראל" בבקשה לקבל תרומות במתכונת אחרת.

בהודעה של קרן פורד, שנמסרה ל"פורוורד", נאמר כי "היזמה (של מתן התרומות) מתקרבת לקיצה בהצלחה". בהודעה מצוין, כי מאז 1948 תרמה קרן פורד יותר מ-70 מיליון דולר לתמיכה בתכניות שונות בישראל. קרן פורד "תבחן כיצד לתרום לקידום דמוקרטיה ופיתוח בזור בשנים הבאות", נאמר בהודעה.

למרות ההערכות האופטימיות על טיפוח יכולת הקיום העצמאי של מקבלי התרומות, סביר להניח שגדיעת רבבות או מאות אלפי דולר מתקציבי כל אחד מהארגונים המוטבים תפגע בהם קשות. האווירה הציבורית בישראל כלפי חלק מהארגונים, שממקדים את פעילותם בקידום זכויות הפלסטינים, תהיה מכשול משמעותי במאמצי גיוס הכספים שינסו ארגונים אלה לעשות, בישראל או מחוצה לה.

הקמפיין נגד "הקרן החדשה לישראל"

"הקרן החדשה לישראל" נעשתה שם מוקצה מחמת מיאוס בקרב גופים מסוימים בישראל ובקהילות היהודיות בתפוצות בגלל דימויה השמאלני. הקמפיין נגדה התעצם בעקבות ועידת או"ם נגד הגזענות שנערכה בדרבאן, בדרום אפריקה, ב-2001, שבה התקבלה החלטה שהשוותה את מדיניות ישראל למדיניות האפרטהייד. כמה מהארגונים הישראליים, שקיבלו תמיכה מקרן פורד, עוד לפני ההסכם שלה עם "הקרן החדשה לישראל", הואשמו שעודדו קבלת החלטה זו.

"הקרן החדשה לישראל", שנכנסה לתמונה כשנתיים לאחר מכן, החליטה להמשיך לתמוך בארגונים אלה, למרות מדיניותה לקבוע קריטריונים מחמירים לבחירת מוטבים. מאז היא משמשת מטרה לחיצי ביקורת, ואלה גברו באחרונה בעקבות קריאות בישראל לחקור את מקורות המימון של ארגונים שמאלניים.

נתוני קרן פורד מצביעים על המכה שצפויה לארגונים שדעת הקהל בישראל ממקמת אותם בקצה השמאלי של הסרגל הפוליטי בעקבות הפסקת התמיכה. כך, למשל, "אדאלה", המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, קיבל 400 אלף דולר בשנתיים שחלפו; "האגודה לזכויות האזרח בישראל", 180 אלף דולר; "בצלם", מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים הכבושים, 200 אלף דולר; "המוקד", המרכז להגנת הפרט, 200 אלף דולר; "עיר עמים", 220 אלף דולר; "מדע על כרמל", המרכז הערבי למחקר חברתי שימושי, 10 אלף דולר; "רופאים למען זכויות האדם, ישראל", 150 אלף דולר. לא ברור האם ארגונים אלה יצליחו לגייס לבדם סכומים כאלה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות