כמו 8-200, רק בבני-ברק: חברת השבבים "החרדית" רייצ'יפ

המהנדסת רחלי גנות עזבה קריירה בחברות שבבים לטובת ייסוד חברת רייצ'יפ בבני ברק, שמספקת שירותי פיתוח לתחום המוליכים למחצה ■ 23 מתוך 25 עובדי החברה הן נשים חרדיות

קיידנס, טאואר-ג'אז, נוקיה-סימנס, Microsemi (לשעבר פאוארדיזיין), Wisair וצורן - כל אלה הן לקוחות של חברת פיתוח ואימות השבבים Rachip הישראלית, שהוקמה לפני ארבע שנים.

אלא שהחברה לא עברה את המסלול הרגיל של חברות בתחום השירותים, שכולל משרדים מעוצבים בראש העין, גיוסים ממשקיעים ושדרת הנהלה שכוללת יוצאי 8200. רייצ'ייפ, חברה רווחית שמקיימת את עצמה, ממוקמת בבני ברק, לא גייסה שקל מקרנות, והוקמה ע"י יזמת חרדית - רחלי גנות.

החברה מעסיקה 25 עובדים, 23 מהם נשים חרדיות ושני גברים בלבד, אחד מהם חילוני. גנות, אם לשלושה בשנות ה-30 לחייה, היא מנכ"לית החברה, והיא מגדירה אותה כ"חברת היי-טק חרדית".

"רייצ'יפ מספקת שירותי פיתוח מתקדמים בתחומי פיתוח השבבים לתעשיית המוליכים למחצה ומערכות החומרה", היא אומרת בראיון בלעדי ל"גלובס". "ראיתי את הפריחה של חברות התוכנה המעסיקות מהנדסות חרדיות, וזה קרץ לי. היה נראה שיש מקום למיזם בתחום של שירותים גם לחומרה. זיהיתי מחסור בכוח אדם ולכן התחלנו בקטן. היה ברור שאתקשה למצוא מימון חיצוני, אך לחברת שירותים אין לרוב בעיות של תזרים מזומנים, ולא היה הכרחי להשיג משקיעים מבחוץ".

לדבריה, החברה התחילה עם הון עצמי מינימלי ועם הכשרה ראשונית של מהנדסות. "המזל הגדול שלנו הוא שהשוק היה צמא לעובדים בתחום. הייתי מעורבת בכל הפרויקטים הראשונים באופן עצמאי, עם עוד שתיים-שלוש מהנדסות. בהמשך, פרויקט הביא פרויקט והיום יש חברות רבות עם פתיחות גדולה לעובדות החרדיות ולצרכים המיוחדים שלהן".

"מוזילים את עלות הפרויקט"

חברות היי-טק נוספות בישראל בתחום המחשוב מעסיקות בעיקר נשים חרדיות - כמו פרויקטים של מטריקס בעיקר לשירותי Offshore, של מלם-תים, אמן מחשבים וחברות אחרות. אבל רייצ'יפ ייחודית בכך שאצלה שילוב הנשים החרדיות הוא בלב הפעילות, לא כפרויקט לוויין.

גנות למדה מדעי המחשב ומתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן ומיד יצאה לשוק. "בהתחלה עבדתי בתחום הרילטיים, מערכות מחשוב המעדכנות או שולפות נתונים בזמן אמת. אחר-כך באימות שבבים בחברות קיידנס ופלקסלייט, שעסקו שתיהן בפיתוחי תקשורת, ואחר-כך באינפיניון. ראיתי שהיה מחסור גדול של עובדים בתחום שלי, שכן בכל פעם שעזבתי - התקשו למצוא לי תחליף. זו הייתה הנקודה שבה החלטתי להקים חברה משלי, במטרה גם להרחיב את התחומים של מהנדסות התוכנה החרדיות מבדיקות תוכנה למערכות משובצות מחשב ואלקטרוניקה".

וכך, החברה מספקת היום שירותים בכל השלבים של תהליך פיתוח שבבים, ומפתחת תוכנות המספקות סימולציה של מערכת החומרה והשבב. כל פרויקט אורך מספר חודשים.

- מה היתרונות של רייצ'יפ לעומת חברות אחרות?

גנות: "שכרם של העובדים המקצועיים בתחום גבוה, מה שגורם לעלות התקציבית הכוללת להאמיר. אנחנו מספקים ללקוח שלנו איזון תקציבי לפרויקטים. יש לנו אפשרות להוזיל את עלות הפיתוח של פרויקטים ב-30% ויותר, וחברות רבות שמות דגש על המספר שבשורה התחתונה. המשבר עשה לנו טוב - החברות חסכו בעלויות ועכשיו נזכרו שצריך לפתח. אנחנו במגמת התרחבות".

- היחס לחברה שייסדת השתנה מפתיחתה ועד היום?

"בשנת 2007 הרגשתי שאנחנו איום על המהנדסים הישראלים. היום הם רואים בנו גלגל הצלה. תאגידים אמריקניים לא מעבירים פרויקטים למרכזים בישראל בשל העלות הגבוהה, ואנחנו יכולות לעזור להם מבלי לפגוע ברמת הביצוע. היום מבינים שאנחנו לא איום אלא פוטנציאל עבור השלוחות של התאגידים בישראל. אנחנו קרובות יותר לעלויות של מהנדסים בהודו, רק שאנחנו כאן, בבני ברק".

- איך את מגייסת עובדות?

"הן מגיעות אליי לפני סיום הלימודים ועוברות הכשרה אינטנסיבית. יש בשוק 300 בוגרות בכל שנה באזור המרכז, 50 מהמצטיינות מגיעות לראיון, ו-20 מהן למבחנים הראשונים. מתוכן, חמש מתחילות את ההכשרה שלנו. הבנות לא פעם מתייעצות עם הרבנים על הצעות העבודה שלהן, שכן חלקן מגיעות ממשפחות רבניות חשובות ומוכרות".

"גם ההיי-טק הישראלי יכול להיבנות מאיתנו"

"המטרה שלי היא לתת לנשים חרדיות, אקדמאיות ומחוננות, הזדמנות לממש את עצמן ולמצות את הפוטנציאל שלהן. אני מאמינה שגם ההיי-טק הישראלי יכול להיבנות מהכוח הזה".

- למה הן בוחרות לעבוד בהיי-טק?

"אין להן הזדמנויות רבות אחרות. אין מסלולים של עריכת דין או רפואה. זה גם לא פרקטי עבור אישה חרדית להופיע בבית משפט או לעבוד בבית חולים. האוכלוסייה החרדית השתנתה. היום יש פתיחות גדולה יותר בנושא של עבודת נשים, ולא פעם הן המפרנסות של המשפחות".

העובדה שמרבית המועסקות בחברה הן נשים מכתיבה התנהלות שונה מחברה אחרת. "למשל, העובדים הגברים לא משתתפים בימי הכיף שלנו. כל העובדות מוזמנות פעם בשבוע לאימון במכון לעיצוב הגוף על חשבון החברה, והגברים לא שותפים לזה", היא מדגימה.

יש גם גמישות רבה יותר בשעות העבודה. "בשעה 7 בבוקר המשרדים כאן כבר מלאים", אומרת גנות. יש כאלה שהולכות הביתה אחר-הצהריים כדי להיות עם הילדים, וחוזרות בערב לעוד כמה שעות. יש גם מי שעובדות בערבים מהבית. אנחנו מספקים מחשב נייד ומודם אלחוטי, כי לרוב הנשים אין מחשבים ואינטרנט בבית.

"לכל העובדות יש מפתח למשרד והן רשאיות להגיע לעבוד בכל עת. הגמישות שלנו מתבטאת גם עכשיו, לפני הפסח, שכן עובדות רבות ביקשו לעבוד בשבוע שלפני הפסח מהבית כדי להספיק להתכונן לחג במקביל".

מתברר כי העובדות אף נהנות משיפור במעמדן בקהילה. "עובדת בחברת היי-טק חרדית מוסיפה לעצמה נקודות לעניין שידוכים. היא נהנית מהכנסה יחסית גבוה במגזר החרדי ומהערכה", אומרת גנות.

- מה את מתכננת לריצ'ייפ בעתיד?

"להמשיך לגדול. אנחנו נמצאות במגעים עם שתיים מחברות השבבים הגדולות בארץ, ואני מקווה שגם נתחיל פעילות בחו"ל ובשלב מאוחר יותר נעבור גם לפיתוח מוצרים".

רייצ'יפ חתמה באחרונה על הסכם לשיתוף פעולה עם חברת Sondrel, חברת שירותים אנגלית שמסייעת לה בתחומים מיוחדים: "אנחנו משלבים ידיים בארץ ובאירופה כדי לזכות בפרויקטים בתחום. סונדרל פעילה בסין, בצרפת באנגליה ובישראל. אני מכינה את העובדות לכך שייתכן שיצטרכו לנסוע לחו"ל, אבל אם זה יקרה הן ייסעו שתי עובדות ויותר ביחד. אף פעם לא אחת בלבד".

- יש סיכוי לאקזיט בקרוב?

"היו גישושים ראשוניים מחברת שירותים גדולה שאין לה מחלקת שבבים, אבל מבחינתי זה מוקדם מדי. אני רוצה שרייצ'יפ תהיה חברה גדולה בתחומי השירותים ובפיתוח מוצרים. זה לא בשמיים - אני מעריכה שבשנה הקרובה החברה תכפיל את גודלה ונכשיר עוד 18 עובדות חדשות".

נשים חרדיות יפתחו אפליקציות לאנדרואיד של גוגל

חברת ההשמה להיי-טק מבית מנפאואר, MIT, פתחה לאחרונה קורס להכשרת מתכנתות מהמגזר החרדי לעבודה בפיתוח תוכנה לסביבת מערכת ההפעלה הסלולרית של גוגל, אנדרואיד, ולמוצרים הפועלים על-גבי פלטפורמת Java. הקורס מתקיים בשיתוף עם מנפאואר בראשית, חברה-אחות של MIT, העוסקת בהשמת עובדים מהמגזר החרדי.

בקורס משתתפות 20 בוגרות תואר ראשון בהנדסת תוכנה ומדעי המחשב ממכון לוסטיג, שנבחרו לאחר מיונים. הקורס נערך במתכונת של יום שלם במשך שלושה חודשים וכולל שיעורים פרונטליים, תרגול עצמי ופרויקטים שבועיים. המשתתפות בקורס צריכות לבנות פרויקט שלם מתחילתו ועד לרמת האפליקציה המוגמרת.

למגזר החרדי יש קשיים להתקבל לתחום ההיי-טק, כשהסיבות לכך הן בעיקר מחסומי תרבות וחזות. בנוסף, חלק ניכר מהציבור החרדי לא מגיע עם הכשרה אקדמית. גופים כמו מנפאואר בראשית מבצעים את ההכשרה הטכנולוגית שהלקוחות בשוק צריכים, כמו צוותי פיתוח, כדי להקל על עובדים מהמגזר החרדי להשתלב בתחום ההיי-טק.

"אנחנו מזהים ביקושים גדולים בשוק לאנשי אנדרואיד", אומר מנכ"ל MIT, ארז בנוביץ'. "העובדה שאנחנו מכשירים בעלות תואר ראשון בהנדסת תוכנה מהמגזר החרדי, מבטיחה קבלת עובדות מקצועיות ברמה גבוהה. אלה עובדות שמהיום הראשון לעבודתן נותנות תפוקות של מפתחי אנדרואיד ו-Java בעלי שנה עד שנתיים ניסיון בתחום".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988