אני: קר רוח ולא ממהר לשום מקום. הסבלנות משתלמת.
אלאלוף 1: החברה נוסדה ב-1919 על-ידי סבא שלי, נתן. כשאבא הגיע לארץ עם אימא לירח הדבש ב-1932, הוא הקים כאן משרד ועסק בעלייה לא חוקית. יום אחד הגיעו מהבולשת הבריטית, ובאותו יום הוא עזב את הבית בתל אביב, עם אימא, שהייתה בהיריון איתי, נסע לפורט סעיד ועלה על אונייה ליוון. אחיו הגיע מיוון כדי להחליף אותו.
ילדות: סלוניקי. הייתי בטוח שאני חי בעולם יהודי. זה שאסף את הזבל עם סוס ועגלה היה יהודי, הסוורים בנמל סלוניקי היו יהודים, ובשבת הכול היה סגור. כשהייתי בכיתה א' הגרמנים והאיטלקים פלשו, וברחנו למצרים. למדתי שם בבית ספר יווני. כשקיבלנו ויזה מהבריטים ב-1944 עלינו לארץ ולמדתי בבית ספר אנגלי.
לימודים: אחרי שירות בחיל הים נסעתי ללמוד מינהל עסקים בשווייץ, ומשם המשכתי ללימודי ספנות באנגליה. למדתי בערב, ועבדתי בחברת ספנות מקומית ביום.
מרגו: אשתי הראשונה ואם ארבעת ילדיי. הכרנו באוניברסיטה בשווייץ, התחתנו בברזיל, שם נולדה הבת הבכורה, ואז נסענו יחד לאנגליה. אני נשוי בשלישית.
קריירה: כבר במהלך הלימודים קיבלתי מאבא אחוזים בחברה, וכשחזרנו לארץ התחלתי לעבוד במחלקת הנוסעים. יצא שרוב הזמן אני הייתי בארץ לבד ואבא היה במשרד ביוון, שאותו הוא היה צריך לשקם אחרי המלחמה. כשמשה, בן הדוד, חזר מלימודים לארץ, גם הוא נכנס לעסק.
תעופה: היינו הראשונים בארץ בתחום התעופה האזרחית. לאחר קום המדינה הבאנו מטוסים של חברה בלגית, שטסה מבריסל לחיפה. זה התחיל במטוסים קטנים ואחר כך יותר גדולים, שכבר נחתו בלוד, בשדה התעופה שהיה מחורר מכדורים. הייתי עוזר לנוסעים לשקול את המזוודות. פעם ניסה יהודי להעלות למטוס ארגז מלא בחול מארץ הקודש ולא הסכים לשלם עליו.
אלאלוף 2: רציתי לתת שירותים משלימים להסעת נוסעים ומטענים. התחלנו לתקן מכולות, לאחסן מכולות ריקות, להוביל מכוניות, פתחנו חברות לעמילות מכס ושילוח וגם משרד נסיעות.
איסקונט: חברה שהקמנו להובלת מטענים מאירופה. החברה הובילה את הקרוואנים בגל העלייה של שנות ה-90.
צים: כשהקמנו את איסקונט נלחמנו נגד המתחרים, עד שיום אחד כולם החליטו שצריך לשתף איתנו פעולה. הם זימנו אותי לפגישה והתחלנו בשיתוף פעולה. כל אחד נתן אונייה, והיינו מטעינים זה על האונייה של זה, כדי שיצאו מלאות. זה עבד במשך עשרים שנה. יום אחד החליטו בצים שהם לא מעוניינים בזה יותר. הם רצו לגדול במהירות וחשבו שזו הדרך. הם לא הביאו בחשבון שבעסק הזה אתה תלוי בנותני השירותים. התאכזבתי. הבנתי שהקודים שעליהם גדלתי השתנו. תהיתי אם זה היה קשור לניסיון שלנו לקנות את מניות המדינה בצים בזמנו. בפברואר חזרנו לאותו הסכם שיתוף פעולה עם צים.
יצחק תשובה: מטאור. מאחר שיש לי חברים בשותפויות הגז, אני לא רוצה להרחיב.
NYK: חברה יפנית, מהגדולות בעולם. אנחנו הסוכנים שלה בארץ להובלת מכוניות מהמזרח הרחוק.
תשתיות: אנחנו מדינה צעירה ומותר לנו לעשות שגיאות. מה שמשגע אותי זה שאין מסילה לאילת. מדובר בפחות ממאה קילומטרים, שהיו נותנים דחיפה עצומה לדרום.
תעלה: אחרי מלחמת העולם השנייה אבא הציע לחפור תעלה מקבילה לתעלת סואץ, צפונה מעזה, כדי להקל בלחץ.
הפרטת נמלים: חובה, אבל קודם כול צריך להגיע להסדר עם הפועלים.
משה אלאלוף: בן דודי. לא ראינו עין בעין את העסק. הוא רצה להיכנס להיי-טק ולתחומים שבהם אני לא מבין. יום אחד בישיבת הנהלה מישהו אמר משהו שלא מצא חן בעיניו, אז הוא אמר, אם זה לא מוצא חן בעיניך - תקנה אותי. קפצתי מיד על העגלה וב-2005 קניתי את החלק שלו.
דור המשך: צילי, הבכורה, היא דוקטור בחינוך לגיל הרך ומלמדת בבר-אילן, היא היחידה שלא בעסק. מטי מנהלת את יחסי הציבור; דניאל, התאום שלה, הוא איש המכירות; ונתן הוא המנכ"ל. יש לנו טריאומווירט מצוין.
פרס מפעל חיים: קיבלתי מטעם לשכת הספנות לפני שנתיים. בדרך כלל כל אחד שם רוצה לאכול את האחר. זה שהחליטו לתת את הפרס לי, זה בטח כי רצו לתת לי כבוד לפני שאני מפליג לעולם הבא.
קוסטה ריקה: אני קונסול כבוד, תואר שירשתי מאבא.
תפיסת עתיד: אני מגיע למשרד להנאתי, בלי לדפוק שעון, והולך הביתה מבסוט כי אני סומך על הילדים שלי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
