שושלת: פרק הסיום?

הפועל ת"א מגיעה לפלייאוף עם מאמן ושחקנים שבעי הצלחות ותארים, שכבר חושבים על כרטיסי הטיסה לחו"ל לעונה הבאה ■ האם גם הפעם זה יספיק במאבק האליפות מול חיפה?

עכשיו זו כבר עובדה: אלי גוטמן נמצא חזק על הרדאר של הקבוצות הבכירות בליגה האוסטרית. וורנר קון, המנהל המקצועי של ראפיד וינה, צוטט אתמול בתקשורת האוסטרית כשאמר ש"גוטמן אחד המועמדים שלנו". גם רד-בול זלצבורג עוקבת מקרוב אחרי ההתפתחויות בגזרה של מאמן הפועל ת"א. על-אף הכרזותיו על תכנון העונה הבאה בהפועל, ולמרות שנזף בשחקני האלופה על כך שעד תום העונה הנוכחית עליהם להתרכז במועדון ולא בהצעות מחו"ל, גוטמן בעצמו, באמצעות הסוכן פיני זהבי, מחפש עבודה מעבר לים. כנראה בגלל שגם הוא מבין שהשושלת הנוכחית עמוסת התארים של הפועל ת"א, אותה בנה במו ידיו מאז הגיע למועדון באמצע עונת 2007/08, נמצאת על-סף סיום תוחלת החיים שלה.

השושלת צפויה להתפרק כי פרט לגוטמן, כל השחקנים הבכירים מגששים דרכם החוצה: ערן זהבי מנהל מו"מ גלוי עם ספורטינג ליסבון; איתי שכטר מטייל באירופה ומדבר בפתיחות על הצעות מגרמניה ואיטליה; דני בונדר בדרך לליגה הרוסית; אניימה על-סף חתימה בליל הצרפתית; בן שהר המושאל מאספניול יחזור לספרד, וגם סוכניהם של טוטו תמוז, גילי ורמוט ושחקנים נוספים מבהירים בתקשורת אחת לכל כמה ימים כמה המעבר לאירופה קרוב.

הרצון המקצועי והכלכלי של השחקנים והמאמן להתקדם הוא מובן. אבל אולי זו גם הסיבה לעובדה שמאז ה-4-1 המרשים על מכבי חיפה לפני כחודשיים, נרשמה ירידה תלולה ביכולת של האדומים, שמרוכזים יותר בעתיד המתוק בחו"ל ופחות בהווה. בהווה, אגב, יש פלייאוף בליגת העל שהתחיל בסוף השבוע.

***

מי שנכווה בסיטואציה דומה הוא סמל אדום ותיק, גילי לנדאו, שבעונת 2002/03 הצליח לקחת את מכבי נתניה, שהיתה מועמדת לירידה, אל המקום הרביעי. השיא הזה הצליח להשאיר את רוב השחקנים במועדון בעונה שלאחר מכן - אבל היא הסתיימה עם ירידת ליגה מבישה, כששחקנים כמו אורי אוזן, רביד גזל, גיא צרפתי וישמעל אדו מסכמים את תנאיהם במקומות אחרים עוד לפני שהקבוצה ירדה באופן מעשי.

ההשוואה בין הסיטואציה ההיא לזאת הנוכחית של הפועל מתבקשת, אך דווקא לנדאו עצמו לא מסכים איתה. "ההשוואה בין קבוצה עם תקציב שחקנים של 3 מיליון שקל להפועל ת"א היא בעייתית מאוד. אבל ללא השוואה ישירה, אפשר לומר שמה שמבדיל בין שחקן טוב ומוכשר לשחקן מצוין ו-ווינר זו הסתגלנות. בין אם זה להסתגל לעונה של 50 משחקים בגלל אירופה, ובין אם זה לשמור על רעב גם לאחר הצלחות. לדעתי, לרוב שחקני הפועל ת"א יש את זה, ועובדה שעד עכשיו הם התמודדו יפה מאוד עם בעיות כמו ריבים בין הבעלים שבקבוצות אחרות היו מביאים לרוב להידרדרות מקצועית", מסביר לנדאו. "הם אפילו הצליחו להישאר עם רגליים על הקרקע אחרי ליגת האלופות, שזה דבר שראינו שקשה לעשות בישראל".

"זה נכון שיש אווירה של סוף תקופה", מודה אחד משחקניה היותר מבוקשים של הפועל בחו"ל, "אבל אף אחד לא רוצה לסיים את התקופה הזו בטעם רע. כולם מתרכזים עכשיו בלהביא את כל מה שיש בנו במשחקים האחרונים ולסיים את השושלת הזו כהפועל הגדולה בכל הזמנים".

אלי גוטמן, הפועל ת
 אלי גוטמן, הפועל ת

גוטמן. גם הוא פוזל לאירופה (צילום: רויטרס)

שייע פייגנבוים, סמל אדום אחר, דווקא לא מצליח לקבל אמירות כאלו של "סוף תקופה" ולא מבין את ההידרדרות ביכולת של הפועל בעת האחרונה. "שחקן שלא נמצא במוטיבציה כל הקריירה שלו, הוא פשוט לא שחקן גדול באמת", הוא טוען. "אם זה היה שחקן אחד או שניים בהפועל, היית יכול להגיד שהם עושים דווקא, אבל ברגע שזה כל כך הרבה - זה כבר מראה על משהו מעבר. יש להם את כל התנאים להצליח: אצטדיון מלא, מענקים, קהל מדהים, והם פשוט לא עושים את זה. זה שרוצים אותם באירופה צריך לגרום להם לשחק יותר טוב, לא פחות טוב. אם שחקן כמו גילי ורמוט לא מצליח להביא את היכולת שלו בליגה קקמייקה כמו שלנו, אין לו מה לחפש באירופה".

***

מלבד החשיבה על העונה הבאה, יש כמה בעיות אובייקטיביות שסבלו מהן בהפועל השנה ואי אפשר להתעלם מהן. הראשונה, העובדה שגוטמן לקה בליבו ונעדר מאימונים ומשחקים למשך כמה שבועות; השנייה - פציעות: איתי שכטר, הסקורר הבולט של המועדון בעונה הקודמת, גמר את העונה כבר בינואר; או אניימה, שנעדר משער הדאבליסטית בשבועות האחרונים, בהם צברה הקבוצה רק כ-65% מהנקודות האפשריות, דווקא כששלבי ההכרעה בפתח. "קשה להסביר כמה אניימה חשוב להפועל", אומר לנדאו. "הוא המנהיג של הקבוצה והוא זה שמשרה ביטחון עליה ונותן לה את האופציה לתקוף יותר ולנסות דברים נועזים יותר. הוא יותר חשוב לה אולי מכל שוער לכל קבוצה בעולם. הוא כמו אובארוב במכבי בשנות ה-90'. איתמר ניצן (השוער המחליף - ד"ב) שוער מעולה ויהיה שוער גדול, אבל חשוב לזכור שהוא לא שיחק כדורגל למעלה משנה במכבי הרצליה".

אבל צריך לזכור שפציעות הן חלק מהמשחק - וגם בשנה שעברה התמודדה הקבוצה עם פציעות קשות, כמו זאת של נמניה ווצ'יצ'ביץ'. "מי שרוצה להצליח באירופה ובליגה במקביל צריך סגל רחב מאוד, ולדייק בשחקנים שהוא מביא לקבוצה, גם מקצועית וגם חברתית", הסביר בפתיחת העונה שעברה אלי גוטמן בעצמו. "עונה ארוכה כזו מצריכה תורת אימונים שונה, כזו שמאפשרת גם לפתוח בכושר טוב, אך גם לשמור את השחקנים רעננים לרגעי ההכרעה של העונה". האם הנוסחה שעבדה לגוטמן בשנה שעברה תספיק העונה?

צרו איתנו קשר *5988