רשות המסים פרסמה היום (א') את החלטות ועדות הכופר למחצית הראשונה של 2010 - מתוכן עולה כי לא מעט כדורגלנים ועובדים הקשורים לענף "מככבים" בהן, כמעט כולם נמצאו אשמים בהשמטת הכנסות.
בהתאם לפקודת מס הכנסה, מנהל רשות המסים רשאי להטיל על אדם כופר כחלופה להליך הפלילי כנגדו. לצורך כך קיימות ברשות ועדות הדנות בנושאי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, נושאי מע"מ, מכנס ומס קנייה, שבסמכותן לדון בתיקים ולקבל החלטות על הטלת כופר.
תפקיד הוועדה הוא לבחון את התיקים ולהגיע להחלטה האם לקבל או לדחות את הבקשות לכופר. לצורך גיבוש שיקול-הדעת נשקלים, בין השאר, חומרת העבירה, מידת מעורבותו של החשוד בביצוע העבירה, הרשעות קודמות, תשלומי כופר בעבר, מצב אישי, בני משפחה התלויים בחשוד, העניין הציבורי בהעמדה לדין, הסרת המחדל ועוד.
מההחלטות עולה כי על 3 כדורגלנים הושת כופר בגין השמטת הכנסות. הראשון, כדורגלן מאזור המרכז, נחשד בהעלמת הכנסות בשנים 2002-2003 בסכום של כ-88 אלף שקל. הוטל עליו כופר בסכום של 22 אלף שקל בשל מספר שיקולים אחד מהם הוא סכום העבירה.
כדורגלן נוסף מאזור הצפון נחשד בהעלמת הכנסות בשנים 2003-2004 בסכום של 80 אלף שקל ומתן הצהרה כוזבת על מגורים בישוב ספר בשנים 2002-2006, שבגינה נחסך מס בסכום של כ-53 אלף שקל. הוחלט להטיל עליו כופר בסכום של 35 אלף שקל, וגם כאן סכום העבירה היה אחד מנימוקי ההחלטה.
סכום של 15 אלף שקל הוטל על כדורגלן מאזור הצפון שנחשד בהעלמת הכנסות בשנים 2002-2003 בסכום של 60 אלף שקל. סכום העבירה גם הוא היווה את אחד מהנימוקים להטלת הכופר.
אך בכך, כאמור, לא מסתיימות ההחלטות הנוגעות לעוסקים בענף הכדורגל: מנכ"ל קבוצת כדורגל לשעבר מאזור הצפון נחשד בהעלמת הכנסות בשנים 2002-2004 בסכום של 186 אלף שקל. הוטל עליו כופר בסכום של 37 אלף שקל, בהתאם להמלצת היחידה החוקרת וסכום העבירה.
מנימוקים דומים הוחלט להטיל כופר בסכום של 20 אלף שקל על חשב קבוצת כדורגל מאזור הצפון, לאחר שנחשד ברישום חשבוניות ומשכורות כוזבות בשנים 2001-2004 בסכום כולל של 112 אלף שקל.
מאותן סיבות הוטל על אפסנאי בקבוצת כדורגל מאזור הצפון, שנחשד בפיצול משכורתו וחסך בכך מס של 28 אלף שקל, כופר בסכום של 8,500 שקל.
עורכי דין, רואי חשבון ורופאי שיניים מופיעים גם הם בהחלטות שפורסמו: על רואה חשבון מאזור המרכז, שנחשד בסיוע ללקוחו להתחמק מתשלום מס על-ידי רישום כוזב, הוטל כופר בסכום של 100 אלף שקל, שניים מהנימוקים להחלטה התייחסו למצבו הבריאותי ומצבו האישי.
ד"ר ילנה לוריא, רופאת שיניים מאזור הצפון, נחשדה בהעלמת הכנסות בסכום של 200 אלף שקל. הוועדה החליטה להטיל עליה כופר בסכום של 30 אלף שקל, וגם כאן מופיע סכום העבירה כאחד הנימוקים להחלטה.
רופא שיניים נוסף מאזור הצפון נחשד בהעלמת הכנסות של 240 אלף שקל, ועליו הושת כופר בסכום של 60 אלף שקל מנימוקים דומים.
בגזרת עורכי הדין מופיע עו"ד עמירם רוזנברג, בעל משרד עצמאי לשעבר, שנחשד בניפוח הוצאות שכר בסכום של 200 אלף שקל. הוועדה החליטה להטיל עליו כופר בסכום של 70 אלף שקל, אחד הנימוקים להחלטה הוא העובדה שפסק מפעילות כעו"ד לפני מספר שנים.
עו"ד מיכה גבאי מאזור הדרום נחשד בעלמת הכנסות ללא הצדק בסכום של כ-120 אלף שקל. הוחלט להטיל עליו כופר בסכום של 50 אלף שקל, וגם כאן אחד הנימוקים התייחס לסכום העבירה.
בסך-הכול פרסמה הרשות 51 החלטות בתיקים שנדונו בוועדות הכופר, מתוכן 37 בתיקי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ו-14 החלטות בתיקי מכס ומע"מ.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
