"וידוייה הסודיים של זונת צמרת", ב' 22:25, יס דרמה, "הבטן הרכה", ב' 22:45, יס אקשן
בראשית ימי הטלוויזיה הרב-ערוצית בישראל, כשאך החל העם מרקד סביב עגל הזהב הזה, הביטו רבים בעיניים כלות בערוץ RTL הגרמני שהגיש בסופי שבוע שעשועון די דוחה בשם "תותי פרוטי". במקביל שודרו בערוצים אחרים כל מיני סרטים "תכלכלים", משהו בין "אסקימו-לימון" ל-"9 וחצי שבועות של שכרון חושים". אף אחת מהתוכניות דלעיל לא הייתה מפתה במיוחד, אבל האטרקציה שבעירום בטלוויזיה (שעד לא מזמן היה בה רק ערוץ 1), הצמידה רבים מהצופים למסך, עד כדי כך שאפילו בסאטירה "כבלים", מתפעלים מוני מושונוב ואריק אינשטיין מהפורנו הרך: הם צופים בו בפה פעור, ומדי פעם מפטירים: "איזה גועל נפש"...
20 שנה מאוחר יותר עברה סצנת הפורנו לאינטרנט, והתוכניות התכלכלות שינו צורה: יוצריהן זיהו דווקא נשים נשואות כקהל היעד העיקרי. לא עוד פנטזיה אירוטית לגברים רווקים שממילא מחוברים למחשב, אלא משהו בסגנון "הרומן הרומנטי" הקלאסי, רק עם קצת פחות בגדים, כאשר בדרך כלל האישה היא הדומיננטית. הגישה, לגיטימית. התוצאה, עגומה. "וידוייה הסודיים של זונת צמרת", למרות השם הפרובוקטיבי, לא מצליחה לרגש באמת, בשום מובן שהוא. הסדרה מוכיחה אמנם שהסיכוי שאנגלים יעשו טלוויזיה רעה באמת, זהה לסיכוי שאוסטרלים יעשו טלוויזיה טובה באמת (תיכף נגיע לזה). המשחק טוב מאוד, הדיאלוגים סבירים, העלילה עוברת, אבל התוצאה מאוד בינונית. אין כאן אמנם הליכה עד הסוף עם המיתוס הכוזב של "הזונה המאושרת", אבל התוצאה עדיין מזכירה יותר את הסדרות הישנות של זלמן קינג מאשר סדרת דרמה לגיטימית.
אלא שזונת הצמרת ראויה ל"אמי" לעומת "הבטן הרכה", כביכול סדרת משטרה אוסטרלית, למעשה הקטעים במדים משמשים שם קטעי קישור בין פנטזיה ארוטית אחת לשנייה. רוצים דוגמה? בבקשה: בפרק הקודם התוודענו לשתי נערות ליווי שאחת מהן (שכמובן בחרה במקצוע כדי לחיות טוב ולממן שיעורי ריקוד) מתיידדת עם שוטרת אלכוהוליסטית ומזמינה אותה ואת חבריה להירגע קצת בחוף נודיסטים. שוטרת אחרת מעדיפה לבלות עם בעל מועדון שהגיע לשחרר בערבות את אחיו סוחר הסמים. בין אקט לאקט, הוא מבקש ממנה כמובן להישאר עם המדים. זה עושה לו את זה. מי שדילג בין שני ערוצי הלוויין הללו ולא בא עדיין על סיפוקו, מוזמן לעבור לערוץ הדוקו של "יס": ב-00:25, תשודר שם התוכנית התיעודית "פורנו-מאניה" שתנסה לבחון את ההתמכרות לפורנו באינטרנט.
התבגרות מוחמצת
"לחנך את ג'ני", ב' 21:38, "יס 1"
הנה סרט מוחמץ שבכל זאת כדאי לצפות בו. ג'ני היא נערה סקרנית שמתבגרת אל תוך הפרברים השמרניים של לונדון שמהפכת שנות ה-60 עוד לא התפשטה אליהם מכיוון הסוהו. היא תלמידה מבריקה, אך גם מרדנית, וכשהמרד הזה פוגש נוכל מקסים ומבוגר ממנה - ברור לכל שזה ייגמר בבכי. הסרט הזה מדשדש באיטיות לעבר סוף צפוי מראש, ובכל זאת, יש כאן מפגן מרשים של משחק: למה אי אפשר לחבר בין התסריטאים האמריקנים הטובים לבין השחקנים האנגלים?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
