לספרים הדיגיטליים יתרונות רבים על הספרים מנייר: הם נמכרים במחיר נמוך יותר; אפשר לקרוא בהם פרק ראשון בחינם כדי להתרשם לפני הרכישה; אפשר לקנות במהירות בכל מקום שיש בו חיבור לאינטרנט אלחוטי, ובלי לבקר בחנות ספרים; משקלם, רבים ככל שיהיו, מסתכם במשקלו של הקורא"ל (קורא אלקטרוני, eReader, כמו קינדל ו"עברית") בלבד, והם אינם מצריכים מקומות אחסון. אפשר לשאת אותם לכל מקום, לעתים אף לגשת אליהם ממכשירי קצה שונים, ואפשר להגדיל ולהקטין את הגופן לפי הצורך, לקריאה נוחה יותר.
גם המו"לים נהנים מיתרונותיהם: תהליך ההפקה קצר ומהיר יותר, אפשר לבצע תיקונים ועדכונים בספרים בקלות בלי לחכות למהדורה הבאה (ואף להציע את המהדורה העדכנית בחינם או בהנחה למי שרכש את המהדורה הקודמת), עלויות הדפוס וההובלה נחתכות, שולי הרווח גבוהים יותר, אין מלאי שתופס מקום במחסנים וצריך למכור בהנחה או לגרוס, אפשר למכור כותרים ישנים שכבר לא נמכרים בחנויות ולהמשיך להפיק מהם הכנסות ואפשר לשדרג את חוויית הספר באמצעי מולטימדיה (אודיו וסרטונים).
מה מצבו של השוק הזה ולאן הוא הולך? הנה ניסיון לענות על השאלות הללו בעזרת מחקר שערכה חברת הייעוץ PwC (פרייס-ווטרהאוס-קופרס) ב-2010, שכלל ראיונות עם מומחים בתעשייה וסקר בקרב 4,000 בני 18 עד 65 בארה"ב, בריטניה, גרמניה והולנד.
המכשירים / הטאבלטים מאיימים על הרידרים
רוב הקורא"לים עובדים בטכנולוגית eInk בתצוגת שחור-לבן, שלא מצריכה תאורה אחורית וצורכת מעט חשמל, אולם קצב עדכון התצוגה שלה אטי מכדי להציג וידיאו. אמזון שולטת בשוק האמריקני עם מכשיר הקינדל, שמתחבר לאינטרנט ב-Wi-Fi ובחיבור סלולרי (3G). באחרונה היא שדרגה את תוכנת הקינדל והוסיפה למכשיר אפשרויות חברתיות: כתיבת ביקורות והתרשמויות מספר ושיתופן עם בעלי קינדל אחרים, הענקת ציון לספר ואפשרות לספר עליו ברשתות חברתיות.
רשת בארנס אנד נובל השיקה בסוף 2009 את נוק, עם מסך מגע נפרד לניווט (בניגוד לכפתורי הניווט של קינדל מבית אמזון), ובסוף 2010 השיקה את נוק קולור - גרסה צבעונית עם מסך מגע מלא, שעובדת על מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל. באירופה השחקנית הגדולה ביותר היא סוני, עם מכשירי רידר טאץ' אדישן וסוני פוקט רידר.
האם הטאבלטים כמו האייפד, מחשבים רב-שימושיים שיכולים לשמש גם לקריאת ספרים, יחסלו את הקורא"לים החד-משימתיים? תשובה אחת אפשר למצוא במספרים של אמזון. כדי לא להגביל את עצמה לבעלי קינדל בלבד החברה מספקת אפליקציות קינדל לקריאת ספריה על מחשבי PC ומק, טלפוני אנדרואיד ואייפון וטאבלטי אייפד. לפי דיווחי החברה, 80% מספרי הקינדל שהיא מוכרת נמכרים לבעלי מכשיר קינדל, ורק 20% למכשירים אחרים. יחסית לקינדל, טאבלט כמו אייפד, למשל, הוא יקר יותר, כבד יותר, בעל זמן סוללה קצר יותר ואינו מתאים לקריאה באור השמש. מהסקר שערכה PwC עלה שצרכנים מעדיפים קורא"לים על מכשירים מתוחכמים יותר, כל עוד הקורא"ל זול יותר.
"ברמה הגלובלית, שני הסוגים - אי-רידרים וטאבלטים - יחיו זה בצד זה ב-5 השנים הקרובות", אומר ערן יוהן, שותף וראש מגזר בידור ומדיה בחברת המחקר PwC Israel. "היום אין ספק שמה שמוביל ברמה הגלובלית, בעיקר בצפון-אמריקה, זה המכשירים הפשוטים ביותר כמו הקינדל והנוק, אבל כולם צופים שמכשירי הטאבלט יעקפו אותם מבחינת התפוצה שלהם. זה משום שהמכשירים והמסכים טובים יותר, ואפשר לעשות איתם עוד דברים. מה שישאיר את המכשירים הייעודיים (הקורא"לים) על מקומם זהו באמת המחיר. היום הוא בערך 160 דולר, יכול להיות שזה יירד בצורה משמעותית. היצרנים יצטרכו לחתוך בצורה משמעותית במחיר הרידרים אם ירצו להמשיך להיות שחקנים בתחום. ככל הנראה הם יעשו שדרוגים בצבע ובאיכות המעבד, אבל זה לא ישתווה לרמה של הטאבלטים".
מי שרוצים אפשרויות מתקדמות יותר יצטרכו לחכות שיצרניות הקורא"לים יפתחו את הטכנולוגיות המתאימות. לפי PwC, זה רק עניין של זמן: פריים ויו, יצרנית מסכי ה-eInk, עובדת על פיתוח מסכים צבעוניים, ויצרנית השבבים קוואלקום מפתחת טכנולוגית תצוגה שמציגה וידיאו בצבע תוך צריכת חשמל נמוכה. עם זאת, לפי המחקר, מכירות הטאבלטים יתחזקו בשנים הקרובות ויעקפו את מכירות הקורא"לים ב-2012.
הקוראים/ גברים בני 30-39
באופן כללי, רוכשי ספרים דיגיטליים הם גברים צעירים בעלי השכלה גבוהה, שאוהבים לקרוא. ומי שאינם רוכשים ספרים דיגיטליים הן נשים מבוגרות. בקרב בני 10 עד 19 יש תיאבון רב לקריאה, בין השאר בזכות ספרים מצליחים כמו סדרת "דמדומים" של סטפני מאייר, אולם רוב רוכשי הספרים מנייר הם בני 40 ומעלה, והספרים הדיגיטליים פופולריים בקרב בני 30 עד 39.
קהלי יעד שהתעשייה לוטשת אליהם את עיניה הם צעירים, כבדי ראייה, שזקוקים לאפשרות הגדלת הגופן או לתוכנה להקראת הספר בקול, ובעלי מקצועות מסוימים שינצלו את יתרונות הקוראים האלקטרוניים לעבודה ולספרות מקצועית. רופאים, למשל, יוכלו לקחת איתם מאמרים וספרים לקריאה בעבודה או לחפש בספרים האלקטרוניים שברשותם מידע על מחלות, טיפולים ותרופות בזמן אמת. מאחר שרוב רוכשי הקורא"לים הם גברים חובבי טכנולוגיה שלא בהכרח קוראים הרבה, החדרה מוצלחת של הקורא"לים לקהל הקוראות האדוקות של בנות 30 עד 60 צפוי להביא לגידול משמעותי במכירות הספרים הדיגיטליים.
הספרים הדיגיטליים גם פותחים את השוק לקהל יעד חדש - אנשים שלא קונים ספרים רגילים, אבל עשויים לרכוש ספרים דיגיטליים כי הם זולים יותר, מספקים חוויית מולטימדיה ואפשר לקרוא אותם על מכשירי קצה שכבר נמצאים ברשותם (סמארטפון, מחשב נייד, טאבלט).
אולם חלק מהמומחים שהתראיינו למחקר טוענים שקשה לגייס אנשים שלא קוראים, ושהתעשייה תתמקד בהעברת קוראי הספרים מנייר לעולם הדיגיטלי, כך שהעלייה במכירות הספרים הדיגיטליים תבוא על חשבון מכירת הספרים המסורתיים מנייר.
ואכן, פוטנציאל ההמרה גדול, לפי PwC.
מסקר שערכה החברה עלה ש-17% מהאמריקנים לא שמעו מעולם על קורא"לים, ובאירופה מדובר ב-35% מהגרמנים, 16% מהבריטים ו-18% מההולנדים. רק 20% מהאמריקנים וכ-30% מהנסקרים האירופים יודעים הרבה על קוראים אלקטרוניים.
הפיראטיות / שונה מתעשיית המוזיקה והקולנוע
דיוויד קרנוי, עורך וכותב באתר חדשות הטכנולוגיה סינט, הוציא ספר בשם "Knife Music". לאחרונה הוא גילה שעותק פיראטי של הספר מופץ באינטרנט, בקובץ משותף עם 2,500 כתבים אחרים. "חשתי אי נחת, ובו-זמנית כבוד עקב כך שמישהו בחר את הספר שלי, הסיר ממנו את ההגנות וכלל אותו באוסף ספרים דיגיטליים 'איכותיים', שרבים מהם נכתבו על-ידי סופרים טובים", דיווח קרנוי.
"גם אם הפסדתי 200 קוראים משלמים, הוא כותב, זה מסתכם בהכנסה של 100 דולר - הספר נמכר ב-4 דולר, שמהם הוא מקבל חצי דולר אחרי שהמו"ל, חנות הספרים והסוכן לוקחים את חלקם.
מנקודת מבטם של המו"לים וחנויות הספרים הדיגיטליים, המשמעות היא אוסף ספרים בשווי 10,000 דולר (אם מתמחרים כל ספר ב-4 דולר, מחיר נמוך יחסית לשוק) שאפשר להוריד בחינם מהאינטרנט בשעות ספורות. גם תעשיות המוזיקה, הטלוויזיה, הגיימינג והקולנוע סובלות מפיראטיות, אולם קובצי ספרים שוקלים פחות, וכמות הכותרים בקובץ הטורנט גדולה משמעותית ממספר השירים, פרקי הסדרות, משחקי הווידיאו והסרטים שאפשר להפיץ בקובץ בגודל דומה.
בנוסף, איכות העותק הפיראטי משנית בחשיבותה בספרים. עותק פיראטי של סרט באיכות נמוכה, כזה שצולם במצלמת וידיאו באולם הקולנוע, מספק חוויית צפייה גרועה מזו של עותק דיגיטלי, שאפשר להשיג רק אחרי שהסרט עובר מהאולמות ל-DVD. לעומת זאת, סריקה של ספר מנייר והפצתו כ-PDF מספקת חוויית קריאה נוחה יחסית, עם פגיעה מינימלית. במיוחד, אם הספר אינו זמין באופן חוקית, או זמין במחיר שערורייתי.
עוד חיסרון של תעשיית הספרים הוא שספר קוראים לרוב פעם אחת בלבד, ואם הקריאה הזאת התבצעה בעותק פיראטי, ההכנסה מאותו הקורא אבודה. לעומת זאת, שירים שומעים שוב ושוב, כך שגם מי שמחזיק עותק פיראטי עשוי יום אחד לשלם עליו, או לשמוע אותו ברדיו, בטלוויזיה, בקולנוע או בבית קפה, שמשלמים תמלוגים ליוצר. מי שרואה סרט בעותק פיראטי, ייתכן שראה אותו קודם לכן בקולנוע. סדרות וסרטים זוכים לחיים ארוכים בזכות שידורים חוזרים הממומנים מפרסום ומדמי מנוי. הם גם מופצים במארזי DVD עם תוספות מיוחדות שעשויות לקרוץ למי שרוצה להחזיק חלק מהסדרה בביתו, או להעניק מארז כמתנה.
למוזיקאים יש אפשרות למכור את המוזיקה שלהם לפרסומות, והם גם יכולים לערוך הופעות. נשיא גילדת הסופרים האמריקנים, סקוט טורו, אמר ש"מוזיקאים מפצים על תופעת הפיראטיות של השירים שלהם באמצעות הופעות חיות. אני לא חושב שאותו מספר אנשים שיגיעו להקשיב לי מקריא זהה לאלה שיבואו לשמוע שיר של ביונסה. אנחנו צריכים לוודא שהפיראטיות מטופלת ביעילות".
ב-PwC טוענים שצורת הצריכה של ספרים - קריאה חד-פעמית של כל כותר, והשקעה של כמה שעות רצופות בקריאה - דווקא לא מעודדת פיראטיות, משום שהקונים הפוטנציאליים לא ירצו להיכנס למורכבויות הטכניות ולסוגיות המשפטיות הכרוכות בשימוש באתרים פיראטיים. הם גם מציינים שישנה חפיפה מעטה מאוד בין הקבוצה המזוהה ביותר עם הורדות פיראטיות, גברים בני 20-39, לקבוצה המזוהה ביותר עם קריאה מרובה של ספרים - נשים בנות 40 ומעלה.
המחקר של PwC מזהיר את תעשיית הספרים מחזרה על הטעויות של תעשיית המוזיקה: "אם המו"לים לא יהפכו את מוצריהם לזמינים בצורה דיגיטלית, הם יפסידו הכנסות פוטנציאליות ויתרמו ליצירת שוק לא חוקי של ספרים דיגיטליים".
ההגנות / לאמץ את המודל של אייטיונז
המו"לים וחנויות הספרים הדיגיטליים צריכים להימנע מפגיעה בחוויית המשתמש דרך יישום לא נכון של נז"ק (ניהול זכויות קניין, ובאנגלית DRM, שם כללי לטכנולוגיות דיגיטליות להגנה מפני העתקה והפצה לא מורשות). למשל, כשקונים ספר לנוק, ובגלל הנז"ק לא יכולים להוריד אותו לקריאה באייפד.
"המודל של אייטיונז הוא מודל מוצלח", אומר יוהן על המדיניות של חנות המוזיקה והווידיאו של אפל, שב-2009 נפטרה לחלוטין מנז"ק ומוכרת את הקבצים ללא הגנה. "יצטרכו לוותר על מנגנוני ההגנה או למצוא מודל שיוכל לתת לרוכש הפוטנציאלי את התחושה שהוא מחזיק בספר, מצד אחד, ומצד שני את האפשרות לקרוא אותו בכל מיני מכשירים, בין אם בטאבלט ובין אם בטלפון, מה שכיום המנגנונים האלה לא מאפשרים".
ויתור מסוים נעשה באמזון, שהחל מסוף 2010 מאפשרת לרוכשי ספרי קינדל בארה"ב להשאילם, כביכול, לחברים. ההשאלה מוגבלת ל-14 ימים, ובמהלכה בעל הספר עצמו לא יוכל לקרוא אותו, ממש כאילו השאיל לחבר ספר מנייר. ההחלטה אילו ספרים אפשר להשאיל נמצאת בידי המו"לים וחלות עליה הגבלות גיאוגרפיות שנובעות מזכויות יוצרים.
המכירות / 1.7% בלבד בכל העולם
אמזון, שמציעה למכירה יותר מ-725 אלף כותרים דיגיטליים (ועוד 1.8 מיליון כותרים חינמיים שתוקף זכויות היוצרים שלהם פג), וטוענת לנתח שוק של 70%-80%, דיווחה ביולי 2010 כי לראשונה מכרה יותר ספרים דיגיטליים מאשר ספרים בכריכה קשה. בינואר מכרה החברה יותר ספרים דיגיטליים מאשר ספרים בכריכה רכה (ספרים חדשים יוצאים ראשית בכריכה קשה, ואחר-כך בכריכה רכה במחיר נמוך יותר).
אולם העצים שמהם עושים נייר עדיין לא יכולים לנשום לרווחה. ב-2009 נמכרו בארה"ב ספרים דיגיטליים ב-551 מיליון דולר, שהיוו רק 2.7% מכלל מכירות הספרים. לפי נתוני ה-Book Industry Study Group, בשנת 2010 היוו הספרים הדיגיטליים כ-15% ממכירות הספרים הקמעונאיות בארה"ב. לפי איגוד המו"לים האמריקני (AAP), ספרי הקריאה הדיגיטליים היוו באותה שנה 8.32% ממכירות ספרי הקריאה בארה"ב, ונמצאים במגמת עלייה משמעותית רצופה מאז החל הארגון למדוד את הספרים הדיגיטליים ב-2002, אז היוו רק 0.05% מהמכירות.
נתונים עדכניים של AAP מראים כי בינואר השנה נמכרו בארה"ב ספרים דיגיטליים ב-69.9 מיליון דולר - עלייה של 115.8% לעומת מכירות של 32.4 מיליון דולר בחודש המקביל אשתקד. העלייה הזאת מרשימה אפילו יותר כשלומדים שמכירות שאר הספרים (ספרי נייר וספרי אודיו להורדה) ירדו ב-6.75%. שיעור מכירות הספרים הדיגיטליים מכלל הספרים בארה"ב עמד בינואר השנה על 8.67%, לעומת 3.94% בינואר 2010.
בעולם נמכרו ב-2010 ספרים דיגיטליים ב-1.8 מיליארד דולר, שהם 1.7% מכלל מכירות הספרים, 108 מיליארד דולר. שוק הספרים הדיגיטליים העולמי גדל ביותר מ-200% בשנה שעברה, שבה נמכרו למעלה מ-90 מיליון ספרים ביותר מ-900 מיליון דולר, לפי דוח של Futuresource Consulting.
עוד נכתב בדוח של פיוצ'רסורס כי ארה"ב הייתה אחראית ל-80% מהרווחים הגלובליים בשוק הזה ב-2010, לעומת 10% בלבד באירופה, רובם מבריטניה. לפי PwC, הסיבה לשליטה האמריקנית היא שהמו"לים האמריקנים רואים בספרים האלקטרוניים הזדמנות, בעוד האירופים נכנסים לשוק הזה על-כורחם, כשהם חוששים מהסיכונים ומהפגיעה במכירות ספרי הנייר. סיבה נוספת עשויה להיות זמינות הספרים בשפה האנגלית, שמשתלמת יותר כלכלית בזכות מספר דוברי האנגלית בעולם.
"בניגוד לעולם העיתונות והמגזינים, שם הכניסה של העולם הדיגיטלי גדולה הרבה יותר, בעולם הספרים חדירתהעולם הדיגיטלי עדיין מצומצמת יחסית. אף שהגידולים בחדירה הם דו-ספרתיים, 50%-60%, עדיין מדובר במספרים קטנים יחסית", אומר יוהן. PwC מעריכה כי שוק הספרים הדיגיטליים בארה"ב יעמוד ב-2015 על 5.571 מיליארד דולר, פי 10 מהיקפו ב-2009, ונתח השוק שלו מכלל שוק הספרים יגיע ל-22.5%, לעומת 2.7% ב-2009. בבריטניה - 534 מיליון דולר שהם נתח שוק של 14.2%; בגרמניה 490 מיליון דולר שהם 6.3%; ובהולנד 41 מיליון דולר -4.4% מהשוק.
הישראלים / רק 1,000 כותרים ב"עברית"
לפי PwC, ב-2009 שוק הספרים הישראלי גלגל 745 מיליון דולר, מהם 473 מיליון דולר בספרי קריאה ו-272 מיליון דולר בספרי לימוד. שיעור הספרים הדיגיטליים באותה שנה היה אפסי, מיליון דולר בלבד בספרי קריאה, שהיוו 0.211% מספרי הקריאה, ואפס דולרים בספרי לימוד. הספרים הדיגיטליים היוו באותה שנה 0.134% בלבד מכלל הספרים.
במאי אשתקד הושקו הקורא"ל העברי הראשון, "עברית" (גיור של מכשיר מתוצרת Qisda), וחנות מקוונת באותו שם, של ידיעות טכנולוגיות מקבוצת "ידיעות אחרונות", ניופאן וסטימצקי. הקורא"ל נמכר ב-900 שקל, ולפי ניופאן נמכרו עד כה אלפי מכשירים.
באירוע ההשקה אמרה נציגת ידיעות טכנולוגיות כי בעתיד יגוירו ויושקו מכשירים נוספים תחת המותג "עברית", ובין השאר מכשיר עם מסך צבעוני. בניופאן אומרים כי "אנחנו עובדים על שיפורים בגרסאות הבאות של התוכנה, זה יקרה בחודשים הקרובים. נודיע בקרוב על השיפורים העתידיים. כמו כן בקרוב תושק אפליקציה לאייפד ולאחר מכן אפליקציה לאנדרואיד".
"גורל ה'עברית' יהיה די דומה לגורלם של הרידרים האחרים", מעריך יוהן. "כבר היום מכשירי הטאבלטים עוקפים אותו בהיקפי המכירות. אין אף נתון רשמי שפורסם, אבל ככל הנראה כבר היום כמות האייפדים עולה על כמות מכשירי ה'עברית' שנמכרו בישראל, עוד לפני שיצא האייפד 2".
היצע הספרים הדיגיטליים קטן להפליא: ב"עברית" מוצעים נכון להיום כ-1,000 כותרים בלבד. הם נמכרים ב-50% ממחיר הספר בדפוס, ולפי ניופאן נמכרו עד עכשיו עשרות אלפי ספרים. בסטימצקי, השותפה כאמור ב"עברית", סירבו להתראיין לכתבה ולדון במספר הכותרים, ביחסים עם הסופרים והמו"לים ובעתידן של חנויות הספרים בעידן האיבוקס.
התחזית לגידול שוק הספרים הדיגיטליים בישראל לא מרשימה, לפי יוהן: "בישראל ב-2014 זה אולי יגיע לכדי 2% בערך משוק מכירות ספרי הקריאה וכ-4% מספרי הלימוד". במספרים מוחלטים מדובר בשוק ספרים כולל של 786 מיליון דולר (גידול של 5.5% בלבד לעומת 2009), שמתחלקים לשוק ספרי קריאה של 493 מיליון דולר, מתוכם רק 10 מיליון דולר בספרים דיגיטליים, ושוק ספרי לימוד של 293 מיליון דולר, כש-13 מיליון מהם בספרים דיגיטליים. בסך הכל, ב-2014 הספרים הדיגיטליים בישראל צפויים לתפוס רק 2.9% מהשוק. זו אמנם עלייה של פי 21 לעומת 2009, אבל באותה שנה שיעור הספרים הדיגיטליים בהולנד, אשר בה רק ל-1% מהתושבים יש קורא"ל, כבר צפוי להגיע ל-3.7% מהשוק, ובארה"ב הוא יעמוד על 20.8%.
"השוק הישראלי, בדומה לשוק האירופי, מוגבל בעיקר בגלל השפה", אומר יוהן. "המו"לים באירופה עוד לא החליטו איך לגשת לתחום הזה, כי כל שוק של שפה הוא קטן, יחסית. יש כמה מאות כותרים היום באתר של 'עברית', ויכול להיות שהפורמט של גוגל יפתח את זה עוד קצת. עדיין, התחום הדיגיטלי לא יהיה גדול כפי שהוא צפוי להיות בצפון-אמריקה. מה שיהיה פה משמעותי יותר הוא עולם המגזינים והעיתונות, אתרי החדשות שייכנסו בצורה מאוד משמעותית לשוק הקוראים האלקטרוניים והטאבלטים".
הנייר / עידן גוטנברג לא יסתיים
לפי המחקר, הספרים מנייר ימשיכו לשלוט בשוק, משום שהרגלים אינם משתנים במהירות שבה משתנה הטכנולוגיה. ספר על מדף וספר כמתנה הם שניים מהטיעונים שהשמיעו המומחים בזכות הספרים מנייר. "ספרים הם חפצים בעלי יוקרה, שמייצגים תכופות את המעמד, הטעם והחינוך של בעליהם", נכתב במחקר. "הם גם פופולריים כמתנות לימי הולדת, חגים ואירועים מיוחדים אחרים". רוב המומחים שהתראיינו במחקר מאמינים כי יש מקום להפצה משולבת של ספרים מנייר וספרים דיגיטליים. הם העריכו שאנשים יקראו ספרים דיגיטליים במהלך היום בדרכים, וספרים מנייר בבית. עם זאת, הירידה בביקוש לספרים מנייר תוביל לכך שכותרים מסוימים לא יודפסו כלל, ואחרים יהיו זמינים לפי ביקוש.
מבין 4,000 הנשאלים בסקר של PwC רק 3.25% מחזיקים בקורא"ל. 96.75% הנותרים ממשיכים להאמין בנייר: 24% מהם אמרו שלא יקראו ספרים ועיתונים דיגיטליים, 43.5% אמרו שבעתיד יקראו מוצרי דפוס וגם ספרים דיגיטליים, ו-18.25% יקראו מוצרי דפוס וגם עיתונים דיגיטליים. רק 5% אמרו שבעתיד יקראו אך ורק ספרים ועיתונים דיגיטליים.
"עידן גוטנברג לא עומד להסתיים, ספרים מודפסים ימשיכו להתקיים", מסכם המחקר. "אחרי הטלוויזיה, עדיין יש לנו קולנוע ורדיו. אין חשש שספרים כרוכים יימצאו רק במוזיאונים, אוספים של מביני עניין ובשוקי ענתיקות, או ייחשבו לפריטים נדירים כמו טייפ 8 ערוצים. תעשיית הספרים כפי שאנחנו מכירים אותה היום תמשיך לשגשג, אבל הספרים הדיגיטליים והקוראים האלקטרוניים ישנו אותה. אל תטעו - מכשירי קריאה מודרניים, כמו הקינדל והאייפד, מסמנים את תחילתה של טרנספורמציה דיגיטלית, ושוק הספרים עשה את הצעדים הראשונים והבלתי הפיכים שלו בטריטוריה החדשה".