יד הברזל של הרגולטור

מהלכי פישר הם ההסבר לחיבה היתרה שרוחשים סוחרי מט"ח מכל העולם למדינת ישראל

שבוע המסחר החולף התאפיין באירועים דרמטיים: צניחה חופשית של מתכת הכסף לאחר גאות ממושכת בת שנתיים, שהרימה את מחירו פי חמישה; נפילה במחירי הנפט והיחלשות דרמטית של האירו לאחר מספר חודשי עוצמה.

בשוק הסחורות סימל הכסף את שיא הבועה והמניפולציה של הסוחרים הגדולים. רק פעולה רגולטורית נחרצת של בורסת הסחורות בארה"ב שהעלתה שלוש פעמים ברציפות את דרישת הביטחונות מהשחקנים הפעילים, שכנעה אותם לקחת צעד לאחור, ועוד איזה צעד.

סוף סוף הוכיחו הרגולטורים שכשהם רוצים הם יכולים. לא בכפפות של משי ולא בסחבת שעולה זמן וכסף וכשצעד אחד שננקט אינו מספק את הסחורה, דואגים להרחיבו. כשזה לא קורה, באים אנליסטים מטעם ומסבירים שזו הכלכלה, שזה ביקוש והיצע (השקל החזק), שזה מחסור אמיתי (גאות מחיר הנפט) או שזה היבולים, כשזו כותנה שמחיריה נוסקים לגבהים שמימיים.

תוך 24 שעות נחלש האירו ב-3% כנגד הדולר, באחד המהלכים הדרמטיים ביותר שקרו בשנים אלה. זה התחיל בנאום נגיד הבנק המרכזי של גוש האירו, ז'אן קלוד טרישה, שדחה את הספקולציות לגבי מועד העלאת הריבית בגוש. לאחר מכן הגיעו השמועות על פרישת יוון מהגוש. השמועות אומנם הוכחשו נמרצות אך אין עשן ללא אש.

לבסוף הגיעה תחזיתו הקודרת של רוביני לגבי הסכנה החמורה לעתיד גוש האירו ובמיוחד מדינות הפריפריה-יוון, אירלנד, פורטוגל וספרד, אם ימשיך טרישה להעלות את הריבית והאירו ימשיך להתחזק.

אותי זה לא ממש הפתיע, כבר בינואר הערכתי שאין לאירו שום סיבה להתחזק וכי זה מהווה סכנה לשלמות הגוש. ואולם תכנית ההרחבה הכמותית עליה הכריז ברננקי וההתאוששות האיטית למדי בכלכלת ארה"ב פתחו נתיב להמשך היחלשות הדולר בכל העולם.

השחקנים הגדולים מכירים היטב את הנפשות הפועלות ובמיוחד את טרישה וחששותיו מאינפלציה. עליית מחיר הסחורות הכניסה אותו ללחץ, וכפועל יוצא מיהר הנגיד הלחוץ להעלות ריבית.

אולם למדינות הפריפריה שגם כך מתקשות בגיוס האג"ח והחזרת אמון המשקיעים, קשה עוד יותר כשהריבית עולה. זאת ועוד. רמות האבטלה ששוברות מדי חודש שיאים, מקשות על יישום הרפורמות הנדרשות על ידי קברניטי הגוש, מעוררות זעם רב בציבור ומחזקות את הקריאות להתנתק מהגוש. יוון היא הסנונית הראשונה, ולא בכדי הזדרזו ראשי הגוש להיפגש ולהכריז על סיוע והקלות נוספות.

לשחקנים הגדולים זה הספיק ולאחר שכמעט נגע הצמד ברמת 1.5 דולר לאירו, מסתמן שינוי מגמה שייצור כמובן קונפליקט מעניין בין האינטרס האמריקאי לדולר חלש לאינטרס שאר מדינות העולם. משעמם לא יהיה בתקופה הקרובה בזירה זו.

בשלב זה צפויה היחלשות מינורית לשקל. מוזר מאד היה לראות השבוע את הבורסה מתממשת כשהתירוץ היה מימושים על ידי זרים כתוצאה מהסיכון הגיאו פוליטי שגבר לאחרונה אולם למרות זאת שמר השקל על יציבות. אכן כלכלה מהזן החדש- סיכון גיאופוליטי משפיע על הבורסה אולם לא על המטבע המקומי. אז למדנו משהו.

היחלשות השקל החלה דווקא לאחר הודעת בנק ישראל בדבר חובת הדיווח. כרגיל הגיעה סטירת הלחי בצורת חובה מפורטת יותר ומגבילה יותר מזו שתוכננה במקור, עם ליטוף: שהחובה תחול רק ב-1 ביולי. בנק ישראל מוכיח גם שהוא עדיין לא למד שום שיעור במסחר במט"ח.

הבנק רכש 1.5 מיליארד דולר באפריל, וזה לא עזר. לעומת זאת, לו היה רוכש 100 מיליון עם המגמה ביום שישי האחרון או אפילו 50 מיליון באמצעות הסניף בניו יורק בשעות אחר הצהרים, היינו חוצים מהר מאד את הקו האדום 3.5 שקלים לדולר, בדרך למעלה. אבל מי אנחנו שנלמד את בנק ישראל כיצד לסחור ? הוא כבר רכש 50 מיליארד דולר ויש לו ניסיון.

כשבוחנים את הצעדים הללו בפרספקטיווה מרוחקת - קל להבין מדוע השוק הישראלי התחבב כל כך על שחקני המט"ח מכל העולם.

  • יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
  • אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי
  • החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.