הבונים מאיר דיזינגוף ראש העיר הראשון של תל אביב

השכלה למד הנדסה כימית בסורבון פריז, וכן ייצור זכוכית באוניברסיטה של ליון.

ציונות בליון הכיר את הברון רוטשילד, ששלח אותו לישראל להקים בטנטורה מפעל לבקבוקי זכוכית, עבור היינות שייצר הברון. המפעל כשל ודיזנגוף חזר לאודסה. הוא המשיך בפעילותו ב"חובבי ציון" והשתתף בקונגרסים החמישי והשישי.

משפחה ב-1893 נישא באלכסנדריה לצינה-חיה לבית ברנר, שאותה הכיר עוד בז'יטומיר. השניים היו נשואים עד מות צינה ב-1930. לבני הזוג נולדה בת אחת, אך היא מתה כמה ימים לאחר לידתה.

ציונות 2: ב-1904 ייסד דיזנגוף ביחד עם זאב גלוסקין את חברת "גאולה" לרכישת קרקעות בארץ ישראל, ושנה לאחר מכן עלה בעצמו לישראל, והתיישב עם רעייתו ביפו. הוא עסק בייבוא וייצוא, והיה מראשוני המצטרפים להקמת שכונת "אחוזת בית", ושימש ראש הוועד עד שנת 1922. בגירוש היהודים לצפון הארץ ב-1917 היה ראש "ועד ההגירה", ודאג שהמגורשים יקבלו מזון ותרופות, ועל כך זכה לכינוי "ראש גולה".

הסוסה כאשר הפכה תל אביב לעיר ב-1922, נבחר לתפקיד ראש העירייה, שבו כיהן עד מותו ב-1936 (למעט הפסקה של שלוש שנים, לאחר שהתפטר בגלל מחלוקת בנושאי מימון החינוך בעיר).

בשנותיו כראש העירייה עודד בנייה מואצת, שאף להגדיל את האוכלוסייה, ונהג לעבור מדי יום ביומו רכוב על סוסתו "מהירה" ברחובות העיר. כשמתה הסוסה כתב לה הספד: "הרבה הצטערתי על מות ידידתי זאת, ואיני יכול למצוא לי נוחם בסוסים אחרים. ניסיתי לרכב על סוסים שונים אחרי מות מהירה ולא יכלתי, כי לא מצאתי בהם לא אצילות בהליכה, לא קלות בתנועה ולא יופי במבנה הגוף".

שומר השפה התרבות העברית בעיר הייתה חשובה לדיזנגוף, והוא פעל למענה רבות. בין היתר דרש שהשלטים על בתי המסחר בעיר ייכתבו בעברית, יזם את ייסוד העדלאידע, ותמך בקיום המכביות בתל אביב. ב-1935 אמר: "מה גדול חלקה של תל אביב הצעירה ביצירת התרבות העברית בארץ: הספר והעיתון, התיאטרון והמוזיקה, החינוך והאמנות... כי מתל אביב תצא תורה".

הבית ביתם של בני הזוג דיזנגוף בשדרות רוטשילד 16 נבנה בתחילה כמו כל הבתים באזור, בקומה אחת וגג רעפים. לאחר שנים הורחב ונוספו לו שתי קומות. לאחר מות צינה, חובבת האמנות, המשיך דיזנגוף להתגורר בקומה העליונה של הבית, אולם תרם אותו לעיר, כדי שישמש מוזיאון.

מוזיאון ת"א הקטנה האמן מארק שאגאל, שעמד בראש הוועד הפריזאי להקמת המוזיאון ואף ביקר בארץ לבקשת דיזנגוף, פרש לאחר שחלק על מדיניות דיזנגוף, שבשל המחסור באמצעים היה מוכן לקבל מתנות ורפרודוקציות של יצירות, בלי לדקדק בערכן האמנותי. בה' באייר תש"ח הכריז בן גוריון בבית זה על הקמת מדינת ישראל.

ב-1959 עבר מוזיאון תל אביב לאמנות לביתן הלנה רובינשטיין, ומשם למשכן הנוכחי ברחוב שאול המלך. הבית בשדרות רוטשילד משמש כיום מוזיאון - בקומת הקרקע מוזיאון "היכל העצמאות", ובקומות העליונות, מוזיאון ומכון מחקר לחקר התנ"ך. חדר אחד בו מנציח את בני הזוג דיזנגוף.

המשטרה דיזנגוף היה בין הדוחפים להקמת משטרה עירונית בתל אביב, בתמיכת השלטון הבריטי. המפקד הראשון של המשטרה היה חיים אלפרין, אשר שנים אחר כך נישא לג'ניה אוורבוך, האדריכלית שתכננה את כיכר צינה דיזנגוף.

המשטרה שהקים דיזנגוף נאלצה לעתים לטפל גם בו עצמו. ההיסטוריון אילן שחורי תיאר דו"ח שקיבל דיזנגוף כי רכב על סוסתו בתוך גן ציבורי ודו"ח אחר על שרחץ בים בלי בגד ים.

מאיר דיזנגוף הלך לעולמו ב-23 בספטמבר 1936, בתל אביב, ומועצת העיר הכריזה על שלושה ימי אבל.