הנקראות ביותר

איפה סקייפ ואיפה ווקלטק

מכירת סקייפ למיקרוסופט מעלה מחשבות על הפספוס הענק של חלוצת ה-VoIP הישראלית וגם על הרווח הצפוי לאודיוקודס ולרדוויז'ן

בכל פעם שספקית שירותי ה-VoIP סקייפ מחליפה בעלים - תמורת יותר ויותר מיליארדי דולרים מפעם לפעם - אני נזכר בפספוס הענק של חלוצת התחום ווקלטק וביזם הרופא, ד"ר אילון גנור. גנור היה הראשון שהביא לעולם את בשורת ה-VoIP מיד אחרי שרכש את ווקלטק משני מייסדיה הצעירים בשנות התשעים של המאה הקודמת, והנפיק אותה בנאסד"ק כמניית אינטרנט, בין הראשונות שהונפקו, שזכתה אז לחשיפה אדירה על בסיס חלום ה-VoIP, הרבה לפני מבול הנפקות הדוט.קום.

היום סקייפ שווה למיקרוסופט (MSFT) 8.5 מיליארד דולר, בעוד שחלוצת התחום ווקלטק (CALL), שגם היא החליפה אינספור בעלים, התגלגלה והפכה מחברה שמפתחת פתרונות תקשורת לספקית קטנה של שירותי VoIP בארה"ב, כפי שמרמז הסימול הבורסאי החדש שלה. ווקלטק נסחרת בשווי של 225 מיליון דולר, ומנוהלת על-ידי היזם האמריקני שרכש אותה, דניאל בוריסלוב, ורשמית היא עדיין נחשבת לחברה ישראלית שממוקמת בנתניה.

בשבוע הבא יתקיים כנס חברות הטכנולוגיה הגדול של ג'יי.פי מורגן (JPM) שכבר רץ 39 שנים, ונזכרתי שבמאי 1999, בשיא אופוריית מניות האינטרנט, נכחתי בכנס הזה שהתקיים אז בסן פרנסיסקו. פגשתי שם את ד"ר גנור שהיה מכוכבי הכנס, שכן ווקלטק נסחרה אז בשווי של מאות מיליוני דולרים על בסיס חלום ה-VoIP. מנהלי ענקיות הטלפוניה האמריקניות דאז, שנכחו אף הם בכנס, גיחכו כאשר גנור התריס כלפיהם שלא רחוק היום וכל העולם יהיה אזור חיוג אחד, ובחינם - או כמעט בחינם.

היום כבר ברור לענקיות הטלפוניה שזמנן הולך ואוזל במהירות בכל מה שקשור לשיחות טלפון קוויות. עסקת סקייפ/מיקרוסופט מכניסה אותן לחרדות ממשיות, שמא יאיצו שתי החברות גם את סוף דרכה של תעשיית שיחות הטלפון הסלולריות, שנפגעת כיום רק בשוליים מאפליקציות VoIP חינמיות. באמצעות הטמעת אפליקציית סקייפ מובנית במכשירי נוקיה (NOK) החדשים מבוססי מערכת ההפעלה של מיקרוסופט, שיושקו בשנה הבאה, יחל גם העולם הסלולרי את מסע ההכחדה לקראת היום שבו יהיה אזור חיוג אחד חינמי, כפי שחזה גנור במדויק וכפי שסקייפ הגשימה.

אני זוכר שבאותו כנס הפגשתי את גנור עם אחד מהמשקיעים האמריקנים הנלהבים שלו, שאותו הכרתי דרך אתרי הצ'אטים על מניות שהיו אז בראשית דרכם, עוד לפני שאתר יאהו (YHOO) השתלט על התחום והפך אותו להמוני, עד שכבר אי אפשר לנהל שם דיאלוג רציני. המשקיע היה אז פנסיונר עשיר בשנות השמונים שלו, ומאחר שהיו אז שמועות על מכירת ווקלטק לחברות ענק דוגמת סיסקו (CSCO), גנור ואנוכי חייכנו כאשר למרות גילו המתקדם הוא הפציר בגנור לא למכור, כי הוא "מאמין גדול בתחום לטווח הארוך".

מאז חלפו אמנם 12 שנה, כנראה הרבה מעבר ל"טווח הארוך" שהמשקיע התכוון אליו, אבל זה קורה ובענק, רק שחבל שלא בבית ספרנו - המקום שבו הכול החל.

למיקרוסופט קל לשלם

למרות זאת, אני רואה שתי חברות ישראליות שאני מחזיק כאן בתיק שהמיזוג סקייפ/מיקרוסופט יעשה להן רק טוב. מדובר באודיוקודס (AUDC) שהיא מהמובילות בעולם תשתית החומרה והתוכנה של ה-VoIP וברדוויז'ן (RVSN) שמתמחה בתקשורת וידיאו.

כיום שתי החברות, כל אחת בתחומה, הן ספקיות של מיקרוסופט בפלטפורמת התקשורת האחודה לארגונים שאותה השיקה הענקית בסוף 2010, ה-Lync, ולאודיוקודס יש שיתוף פעולה גם עם סקייפ. סביר להניח שמיקרוסופט תאחד את פלטפורמות הקול והווידיאו שלה ושל סקייפ ואת בסיסי הלקוחות של שתיהן תחת קורת גג אחת, מה שעשוי להגביר עוד יותר את המכירות של שתי הישראליות דרך פלטפורמת ה-Lync עם סיכוי סביר לשיתוף פעולה גם בתחומי הטלפונים, משחקי המחשב ועוד.

יש שמגחכים על מיקרוסופט שמוציאה סכום עתק על חברה שעדיין מפסידה כסף, ואני מניח שאלה אותם מבקרים שגיחכו על רכישת 1.6% מפייסבוק לפני שלוש שנים וחצי לפי שווי של 15 מיליארד דולר - רכישה שנראית היום כהשקעה פנטסטית. אגב, למיקרוסופט קל יותר לשלם הרבה יותר, כי יש לה הר מזומנים של 35 מיליארד דולר שמופקדים מחוץ לארה"ב, ומפאת שיקולי מס היא "תקועה" איתם. האופציה היחידה שפתוחה בפניה כל עוד לא משנים את חוקי המס היא ביצוע רכישות של חברות מחוץ לארה"ב. מהקופה הזאת תשלם מיקרוסופט 8.5 מיליארד דולר לבעלי סקייפ, שרשמו את החברה בלוקסמבורג.

אחרי שגוגל (GOOG) עשתה לה "בית ספר" בעשור האחרון, האסטרטגיה החדשה של מיקרוסופט די ברורה: להשתמש בהר המזומנים שלה באגרסיביות במטרה להגדיל כמה שיותר את בסיס המשתמשים מסוגים שונים שאליהם היא תוכל לחבור ולהציע להם את מגוון הפתרונות שלה, ולהקדים את גוגל בכל מחיר. לכן היא חתמה על שיתוף פעולה לחיפוש עם יאהו, לכן היא הכניסה רגל קטנה אל הרשת החברתית הענקית פייסבוק, לכן היא לא היססה להסכים לשלם לנוקיה בשנים הקרובות מקדמות של מיליארדי דולרים, שבעזרתן הצליחה לשכנע אותה לזנוח את מערכת ההפעלה שלה לטובת Windows Phone. עכשיו, עם רכישת סקייפ, היא מקבלת גישה ל-170 מיליון משתמשים פעילים מתוך 660 מיליון שרשומים, ושגדלים בקצב של 600 אלף ביום - ושיהפכו עם הזמן ל"שוק שבוי" שלה גם במגזר הפרסום.

הגלגולים של סקייפ

2003

סקייפ נוסדת בלוקסמבורג

2005

איביי רכשה את סקייפ ב-2.6 מיליארד דולר

2009

איביי מוכרת 70% מסקייפ לקרן פרטית לפי שווי של 2.8 מיליארד דולר

מאי 2011

מיקרוסופט רוכשת את סקייפ כולל החוב ב-8.5 מיליארד דולר

הכותב משמש כיועץ ומשקיע בניירות ערך שונים ויועץ לקרן "פיא נבחרת נאסד"ק". בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע, לרבות ני"ע המוזכרים בכתבות אלה. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות