עקב דיון בעליון: המשטרה תחשוף נוהל מרדף אחרי כלי רכב

חשיפת הנוהל הפנימי תעמיד את המשטרה בפני הצורך לנהל את מרדפיה "לפי הספר" בהתאם לכללים ברורים, תוך מתן אפשרות לציבור לקיים בקרה אחר הנעשה

משטרת ישראל תעביר לנאשם את נוהל המרדפים אחר כלי רכב על-פיו היא פועלת. זאת בעקבות דיון בבית המשפט העליון בשבוע שעבר, לאחר שהמדינה הסכימה לבקשת נהג, שניסה לחמוק ממרדף משטרתי, להעביר לו את הנוהל במסגרת ההליך הפלילי המנוהל נגדו.

חשיפת הנוהל הפנימי תעמיד את המשטרה בפני הצורך לנהל את מרדפיה "לפי הספר" בהתאם לכללים ברורים, תוך מתן אפשרות לציבור לקיים בקרה אחר הנעשה.

העניין נדון במסגרת תיק פלילי שהוגש כנגד סלימאן אלנבארי, שהואשם בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לאחר שנהג בג'יפ במהירות 138 קמ"ש, ובמקום לעצור לבקשת שוטר בניידת משטרתית, הגביר מהירות נסיעתו בניסיון לחמוק מהמשטרה.

מכתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע עולה כי שתי ניידות שהיו במקום פתחו נגדו במרדף, תוך שימוש במערכת כריזה והפעלה רציפה של צופר החירום, אולם "הנהג המשיך להסיע את רכבו בפראות, עוקף כלי רכב ונוסע בעקלתון בין הרכבים, כאשר ההתנגשות נמנעה רק הודות לבלימת הנהגים את הרכבים וסטייתם לצדדים".

חוק חופש המידע

במסגרת ההליך הפלילי הגיש הנאשם לבית המשפט, באמצעות בא-כוחו עו"ד אילן שדי, עתירה להורות למשטרת ישראל להעביר לידיו את הקלטת גל הקשר המשטרתי ואת הנוהל המשטרתי באשר לניהול מרדף, בטענה כי לא ייתכן שלפי הנוהל, בשל עבירת מהירות סטנדרטית, ללא סיכון חיי אדם או חשד לפלילים, יוחלט על ביצוע מרדף.

מנגד טענה הפרקליטות כי אין מדובר בחומר חקירה, ועל-פי חוק חופש המידע מדובר בנוהל שאינו ניתן להעברה לעיון הציבור או הנאשם, מאחר שמדובר בנוהל פנימי משטרתי המסווג כשמור.

בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופטת נחמה נצר) קבע כי על הפרקליטות להעביר את הנוהל לידי הנאשם, היות שמתוכנו עולה כי אין כל מניעה או טעם המצדיק חיסיון.

על קביעה זו הגישה הפרקליטות ערר לבית המשפט העליון. בפתח הדיון בערר שינתה הפרקליטות עמדתה וטענה כי ניתן למסור לנאשם את נוהל המרדפים אם יפנה למשטרה בהתאם להוראות חוק חופש המידע.

עם זאת, הפרקליטות הבהירה כי היא מבקשת שבית המשפט יפסוק באופן עקרוני בשאלה אם נוהל משטרתי מהווה חומר חקירה, שחלה חובה להעבירו לנאשם עם הגשת כתב אישום.

השופט יורם דנציגר ציין בהחלטתו כי הוא אינו סבור כי "אין ממש בטענת הנאשם באשר לרלוונטיות ולזיקה לכאורה של נוהל המרדפים לאישום נגדו". עם זאת, נוכח הודעת המדינה כי תאפשר לנאשם לקבל את הנוהל, קבע כי "בנסיבות העניין אין צורך להכריע בשאלה האם מהווה נוהל המרדפים חומר חקירה".

לבסוף העיר השופט דנציגר כי ראוי ששאלה זו תידון בהרכב מורחב בבית המשפט העליון.