ענף קרנות הנאמנות, שהמשקיעים בו נחשבים לרגישים מאד לשינויים בשווקים, ממשיך לאבד מנכסיו על רקע ירידות השערים בשוק המקומי. חודש מאי היה הגרוע ביותר מאז המשבר בשנת 2008, ובסיכומו איבד הענף 1.8 מיליארד שקל מנכסיו - כמחצית מכך הם פדיונות והשאר ירידת ערך של הנכסים.
אם בודקים לעומק את המספרים רואים שהמצב דרמטי יותר: פדיונות של 900 מיליון שקל למעשה מורכבים מפדיון של 3.4 מיליארד שקל בקרנות מסורתיות (שאינן כספיות), ומולם גיוס של 2.5 מיליארד שקל לקרנות כספיות. אבל גם נתון זה קצת מעוות.
כדי לשקף את המציאות האמיתית של ענף הקרנות - מעבר דרמטי של כספים לאפיקים הסולידיים ביותר דוגמת קרנות המק"מ - יש לנטרל גם את הגיוסים לקרנות המק"מ למיניהן, שעמדו על כ-1.1 מיליארד שקל. בשורה התחתונה, נרשמו פדיונות בקרנות אג"ח ומניות של לא פחות מ-4.5 מיליארד שקל.
ההפרדה בין קרנות מסורתיות לכספיות וקרנות מק"מ היא חשובה, שכן הגיוסים שזורמים לקרנות הסולידיות הללו מונעים על ידי דמי הניהול הנמוכים ואף האפסיים שבהן. בהחלט סביר להניח כי אילולא דמי הניהול הנמוכים, חלק מהכסף הזה לא היה זורם לענף הקרנות.
באופן ברור, חלק ניכר מהפדיונות במאי נרשמו באפיקים שריכזו את מרבית הגיוסים בתקופה האחרונה. כך, מקרנות האג"ח הקונצרניות הכלליות נפדו כ-2.6 מיליארד שקל, והן כבר חוזרות להיקף נכסיהן בתחילת השנה, כ-30 מיליארד שקל. מקרנות אג"ח מדינה נפדו כמיליארד שקל ומהקרנות המנייתיות נפדו כחצי מיליארד שקל במאי.
כאמור, מנגד רשמו הקרנות הכספיות גיוסים של 2.5 מיליארד שקל, ומתחילת השנה מדובר בגיוסים של קרוב ל-6 מיליארד שקל. בקרנות השקליות נרשמו בחודש החולף גיוסים של כ-620 מיליון שקל, אולם סכום זה מורכב מגיוס של 900 מיליון שקל לקרנות המק"מ של פסגות, ועוד כ-150 מיליון שקל לקרנות דומות של מתחרים (וביניהם דש ומגדל שוקי הון), ומנגד פדיונות בקרנות שקליות אחרות. מבין המנהלים המופיעים בטבלה המצורפת, רק פסגות ורוטשילד הצליחו לגייס כסף, ואילו אצל שאר בתי ההשקעות נרשמו פדיונות.
900 מיליון שקל, הוא היקף הגיוס בקרנות המק"מ של פסגות בחודש מאי. בסך הכול, רושמות קרנות פסגות שבניהול זיו שמש גיוס של 53 מיליון שקל, שמורכב מהגיוס האמור לקרנות המק"מ, ומנגד מפדיונות כ-850 מיליון שקל בשאר הקרנות.
על קרנות המק"מ פסגות מפסידה (היא גובה דמי ניהול בגובה עמלת ההפצה אם לא פחות), ולמכור מוצרים בהפסד היא אסטרטגיה בעייתית מאוד לאורך זמן. אבל, צריך לזכור שהעובדים בפסגות התהלכו תקופה ארוכה עם הראש באדמה, על רקע פדיונות העתק שספג בית ההשקעות בקרנותיו. הגיוסים האחרונים לפחות החזירו להם את הצבע ללחיים, וגם זה סוג של הצלחה. שכן, זה מעיד שמערך הייעוץ הבנקאי נותן לפסגות עוד צ'אנס, לאחר שאמונו בה נסדק על רקע התנהלות מזוגזגת בנושא דמי הניהול (תחילה העלו בבית ההשקעות את דמי הניהול ואחר כך הורידו אותם).
604 מיליון שקל הוא היקף הגיוס של הראל-פיא לקרנות הכספיות שלה. הקרנות המסורתיות של החברה פדו 633 מיליון שקל, ולכן השורה התחתונה היא פדיונות של 29 מיליון שקל. גם באקסלנס הגיוסים לקרנות הכספיות איזנו את המצב. קרנות החברה שבניהול מאיר מזוז גייסו 324 מיליון שקל לקרנות הכספיות, אולם סבלו מפדיונות של 391 מיליון שקל.
362 מיליון שקל - זהו הפער בנכסים בין קרנות מגדל שוקי הון שבמקום הרביעי לקרנות אי.בי.אי שבמקום החמישי. קרנות אי.בי.אי שבניהול עודד גל גייסו מתחילת השנה כ-2.4 מיליארד שקל, רובם לקרנות מסורתיות, ונכסיהן גדלו בכ-20%. מולן קרנות מגדל שוקי הון פודות מתחילת השנה ונכסיהן קטנו בכ-2%.
18.6% זהו שיעור הצמיחה של קרנות רוטשילד מתחילת השנה, והן מנהלות כעת 837 מיליון שקל. קרנות החברה שבניהול גיל נויברגר גייסו במאי 17 מיליון שקל, בהמשך ל-114 מיליון שקל שגויסו בינואר-אפריל.
גוף נוסף שהצליח לצמוח בשיעורים דו ספרתיים מתחילת השנה הוא ילין-לפידות. בית ההשקעות של דב ילין ויאיר לפידות נמצא בתנופת גיוסים אדירה על רקע ביצועים מצוינים בכל קשת מוצריו, ובקרנות הוא צמח ב-12% מתחילת השנה. קרנות החברה שמנוהלות בידי אורי קרן ואסף אלדר גייסו 658 מיליון שקל עד חודש אפריל, אולם במאי הן רשמו פדיונות של 136 מיליון שקל.
ענף קרנות הנאמנות במאי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
