נדחה הערעור השלישי שהגיש עו"ד משה וינברג לביטול פסק בוררות

ידוע שעורכי דין עומדים על דקויות ולעיתים גורמים לתסבוכות מיותרות עבור לקוחותיהם. אלא שמסתבר כי גם בחייהם הפרטיים, עורכי דין יכולים לנהל מלחמות ארוכות וממושכות מבלי לוותר:

בית המשפט המחוזי בתל-אביב שם אתמול (א') סוף לסאגה המשפטית ארוכת השנים בין עו"ד משה וינברג, לשעבר ממלא-מקום ראש לשכת עורכי הדין, לבין שותפו לשעבר, עו"ד אברהם דורון. הערעור השלישי שהגיש וינברג לביטול פסק הבוררות בין השניים בעניין הבעלות על בניין ברחוב רוטשילד בתל-אביב, נדחה.

הרקע לתביעה עוסק בשני עורכי דין שהקימו שותפות לניהול משרד, כאשר בין השאר רכשו במשותף בשנת 2002, באמצעות חברה שהוקמה על-ידם, מגרש בראשון-לציון ובניין ברחוב רוטשילד בתל-אביב. לצורך מימון המגרש נלקחה הלוואה וניתנו מספר בטוחות, בין השאר רישום משכנתא על הבניין בסכום של 2 מיליון שקל.

כ-5 שנים לאחר מכן מכר דורון את חלקו בחברה לוינברג. לגביי הבניין ברוטשילד הבטיח דורון להעמיד בטוחה חלופית שתאפשר הפחתת המשכנתא. אלא שהשניים הגיעו בסופו של דבר להליך בוררות בעניין בפני עו"ד בנימין ברץ, בו נדונו תביעות הדדיות לגבי פירוק השותפות ובקשר למחלוקות לגבי החברה. וינברג לא היה מרוצה מהחלטת הבורר וערער עליה לבית המשפט, ערעורו נדחה, ובשנת 2009 הוא אושר.

אלא שוינברג לא התייאש והגיש תביעה בה עתר לבית המשפט השלום בתל-אביב, בבקשה למתן צו שיחייב את דורון להעמיד בטוחה חלופית במקום זו שניתנה. גם ערעור זה נדחה על הסף.

וינברג שוב החליט לערער על כך לבית המשפט המחוזי בטענה כי דורון הפר הסכמה מפורשת שהייתה ביניהם, לפיה בכל הקשור להלוואות שתיטול החברה יעמידו השניים בטוחות בחלקים שווים. לטענת וינברג, הוא לקח הלוואה חדשה למימון הבניין, כך שנוצר הפרש לרעתו.

המחוזי, כאמור, דחה את התביעה וקבע כי אין ספק כי המחלוקת בעניין העברת הבטחה נדונה והוכרעה על-ידי הבורר, ומכאן שנעשה מעשה בין דין, היוצר השתק עילה, ואין בעובדה שההלוואה המקורית שנלקחה הוחלפה בהלוואה מבנק אחר כדי לשנות את המסקנה.

נקבע כי מכיוון שלא היה מקום להגיש את הערעור, וינברג יחויב לשלם לדורון הוצאות משפט ושכר-טרחת עורך דין בסכום של 30 אלף שקל.