"הסדר פנסיית החובה יפגע בשיעורי התעסוקה"

‎‎‏"הסדר פנסיית החובה נתפס כנטל עבור רבים מהעובדים החלשים ומשום כך ההסדר עלול לפגוע בהיצע העבודה ובתעסוקה של עובדים אלה". כך עולה ממחקר שפרסם בנק ישראל תחת הכותרת "השנה הראשונה להפעלת הסדר פנסיית החובה: הציות להסדר והשלכות פוטנציאליות על היצע העבודה". את המחקר ערך ד"ר עדי ברנדר מחטיבת המחקר של בנק ישראל, כאשר בבנק המרכזי מציינים שהדעות המובעות במחקר זה אינן משקפות בהכרח את עמדת בנק ישראל.

מהמחקר עולה כי כ-50% מהעובדים שהועסקו ב-2007 ולא חסכו לפנסיה, החלו להפריש משכרם לחיסכון פנסיוני ב-2008, כשהסדר פנסיית החובה נכנס לתוקף. מדובר בשיעור גבוה כמעט פי 3 מאשר בשנה שקדמה להסדר. ואולם, ברנדר מציין על סמך הנתונים כי למרות חובת ההפרשה שנקבעה בהסדר, חלק ניכר מהעובדים המשיכו להימנע מלחסוך לפנסיה גם ב-2008. בהקשר זה מצוין במחקר כי הציות להסדר פנסיית החובה נמוך במיוחד בקרב עובדים ששכרם נמוך מסף המס, בקרב עובדים ערבים במגזר הפרטי, שכירים אצל מעסיקים קטנים (פחות מ-50 עובדים) ובקרב עובדים שבני זוגם אינם עובדים.

‎‎נטל שמנסים להתחמק ממנו

הסדר פנסיית החובה שנכנס לתוקף בתחילת 2008, קובע כי כל שכיר בישראל חייב להפריש 15% משכרו לחיסכון פנסיוני. ההסדר הוחל על כלל העובדים במשק באמצעות צו הרחבה של שר התמ"ת. יישום ההסדר הינו הדרגתי, כך ששיעורי ההפרשה המלאים יהיו בתוקף החל מ-2013 (ב-2010 הושגה הסכמה שההסדר יוגדל ויגיע להפרשה של 17.5% מהשכר עד 2014). על פי נתוני המחקר, ערב החלת הסדר הפנסיה ב-2008, לא הפרישו משכרם לחיסכון פנסיוני כ-950 אלף שכירים בישראל, שהיוו כ-38% מכלל השכירים ב-2007. כ-70% מהם לא הגיעו לסף המס ורק כ-1.8% מהם השתייכו לחמישון העליון. על כל פנים, הסדר פנסיית החובה חל עד לשכר הממוצע במשק - בעוד ששכרם של כ-70% מהשכירים במשק נמוך מהשכר הממוצע.

המחקר החדש של ברנדר מצטרף למחקר קודם שערך בנושא זה ובו מצא שהסדר פנסיית החובה עלול לפגוע בחלק ניכר מהעובדים בקבוצות החלשות בשוק העבודה, וכן שהוא מרע את מצבם של העובדים החלשים בהשוואה למי שאינם עובדים כלל.

המחקר בוחן את התנהגות השכירים והמעסיקים בשנה הראשונה להפעלת הסדר פנסיית החובה. במסגרת זו הוא מצא ש"חלק ניכר מאוכלוסיית היעד של פנסיית החובה רואה בה נטל, ומנסה להתחמק מההסדר. זאת בהתאם לחישובים תיאורטיים המראים שחובת החיסכון אכן פוגעת בעובדים אלה". עוד לדבריו, "סביר שעובדים רבים נוספים שלא רצו בחיסכון, נאלצו להתחיל להפריש לפנסיה כדי שלא להפר את חובת החיסכון, או משום שמעסיקיהם סירבו לשתף פעולה באי-ציות להסדר".

ברנדר מצא בנוסף כי "עלולות להיות להסדר השלכות שליליות על היצע העבודה של בעלי יכולת השתכרות נמוכה יחסית ועל התעסוקה במשרות חלקיות". בהמשך הוא מעריך כי "פנסיית החובה עשויה להקטין את התעסוקה במשק בכ-15,000 משרות שהן כ-0.6% מסך התעסוקה".

ברנדר אף בודק במחקרו את סוגיית ההשלכות התקציביות של פנסיית החובה. השפעות אלו נובעות משני כיוונים: חיסכון עתידי לתקציב המדינה בזכות הקטנת תשלומי השלמת ההכנסה לקשישים מחד, והקטנת הכנסות המדינה ממסים בהווה בגלל שלחוסכים מוענקות הטבות מס (כולל להפרשות הישירות של המעסיקים) מהצד השני. להערכת המחקר הירידה בתקבולי המסים כתוצאה מפנסיית החובה כשההפרשות יגיעו לשיעורן המלא ב-2014, נאמדת בכ-1.2 מיליארד שקל לשנה, כאשר "ברור כי להסדר פנסיית החובה צפויה עלות פיסקלית משמעותית לאורך השנים, וודאי שלא ניתן להצדיקו על בסיס חיסכון תקציבי עתידי".

‎‎מי בעיקר חומק מההסדר?

■ ‎‎עובדים המשתכרים מתחת לסף המס

■ שכירים בחברות קטנות (מתחת ל-50 עובדים)

‏■ עובדים ערבים במגזר הפרטי

■ ‏עובדים שבני זוגם אינם עובדים