לכל סיכום יש התחלה חדשה

"קונצרט וידיאו", הכותרת המלווה את המופע החדש של כנסיית השכל, הוא מעין סיכום, עוד סיכום, בעקבות האלבום החדש, המצוין, עם הלהיטים המוכרים שנעטפו בשירים טריים

איש מצטנף בפאתי השכונה, האוטובוס האחרון חלף מזמן, ושלג ניתך עליו. בחוץ זרזיפי לחות של יוני מסמנים את תחילת הקיץ שיבוא. אבל על המסך, מאחורי חברי ונגני כנסיית השכל, החורף מתערבב בבדידות בעבודת הווידיאו המרהיבה של רועי ניצן. מרהיב, כן, זה כנראה הרעיון פה. אם הבנתי נכון.

"קונצרט וידיאו", הכותרת המלווה את המופע החדש של הכנסייה, הוא מעין סיכום, עוד סיכום, אירוע מתוקשר, ערב חגיגי, בעקבות האלבום החדש, המצוין, עם רביעיית מיתרים, עשרה איש על הבמה, והלהיטים המוכרים שנעטפו בשירים הטריים. ההופעה, כיאה למעמדה האיתן של הלהקה, מועברת בשידור חי בוואלה, מה שלא מפריע לסולן יורם חזן לסנוט בגולשים: "הייתם צריכים להיות כאן". זה נכון, אי אפשר לזייף התרגשות דרך מחשב. ולהרגיש את הרעד שעובר ברגליים כשהגיטרות דוהרות. רק חבל שזה קורה הערב מעט מדי. ומאוחר מדי.

אני מקנא בזוג הזה, מימין, שמתמזג בין כיסאות הפלסטיק ליציעי הבטון. הוא בחולצת משבצות, היא בשמלה שחורה דקיקה לעורה. הוא אוחז בזרועותיה מאחור, היא קורנת לפניו. הם מתנועעים ושרים. "שקט", מלהיט אותם חזן, "את מתפשטת". כנסיית השכל, מותר לשער, היא הפסקול של זוגיותם המלבלבת. משהו בשירים מחבר אותם לעצמם וזה לזו בחוט שקוף של תשוקה נינוחה. המלים היומיומיות, הלחנים הממכרים, ההבעה הרגשנית שבביצוע. הם לא זקוקים לכל המסכת המורכבת, לעיתים עד כדי סרבול, שמועלית בפנינו. "מים שקטים חלק ב'" מוכיח שכאשר שיר הוא טוב באמת, אין צורך במכונת עשן, בלהטוטי תאורה, בפרכוסי וידיאו (שחלקם אינם קשורים בשום דרך לטקסט) ובוודאי שלא לעומס הצלילים, זה תחת זה, זה על זה, הנובע מתוך הבמה. מספיק רק לתת גז ולעוף אל הנצח.

מעדכנים בנייד

הקהל, בין השירים, לפרקי זמן קצובים, מתלהב. מוחא כפיים. עובר לרקוד במעברים, סמוך לבמה. אבל זה שמשמאלי מסמס. וזו שלצדו מעדכנת בנייד. עכשיו גם זו מלפניי מדברת. וזה שמימין מניף ומצלם. נהר יבבני שוצף ב"הדליקו את הפנסים". ומיכה שטרית מצטרף, "מסמרים ונוצות", האווירה מתבהרת, הקול מתחדד, ישיר וחזק ועז, לתוך המפשעה. כמו שרוקנרול אמור לבטא. כמו שמוזיקה צריכה להיות. שטרית מביא את עצמו בפשטות, בענייניות המוכרת, מתחבר מיד לאווירה ולניחוח הישראלי של כנסיית השכל, זה שהקנה לה אלפי מעריצים נאמנים. חלקם, כאמור, ממאנים להתמסר. משהו, יותר ממשהו, לא עובד עבורם. אולי.

נוף רץ על המסך. דרך בין העצים. אנשים רוקדים. מישהו מופיע. חוף ים. כלבים חולמים על נתח בשר. תחושות דרך תמונות נעות, מתחלפות בדיוק מושלם, הולם את המעברים, את השינוי בטון. אבל המוזיקה צריכה לדבר. "האויב נמצא בפנים" מסמן את השינוי, עם הבהובים אדומים של אמבולנס מאחור, ונערה שרוקדת, מניעה את בטנה על המסך. האנרגיה הזו, המינית, התאוותנית, שחיפשתי. הקדחתנות ההיא. אורות מסנוורים. הכול נזרק לעברנו. הלוואי שכל המופע היה כל כך כובש וממוקד ומכוון וחופן ולש את נשמתנו.

אבל עכשיו צלילים מזרחיים, ספק בלקניים, קוסטוריצה היה מוצא כאן את עצמו, לפני ביצוע נאה ביותר, עם שטרית, ל"ידיים למעלה", מתקרבים ל-23:00, חותכים לאוטו, עם המרגריטה בטעם אפרסק בכף היד וחור קטן, כמעט בלתי מורגש, עמוק בתוך הלב.

כנסיית השכל - קונצרט וידיאו. אורח: מיכה שטרית. וידאו ארט: רועי ניצן. זאפה אמפי שוני בנימינה, חמישי, 9.6.11

צרו איתנו קשר *5988