1. לפני שנה הגיע רו"ח דב כהנא לגבורות. כהנא, רואה חשבון ותיק הנחשב לדמות מוכרת בקרב קהיליית רואי החשבון, השכיל ממרומי גילו לעשות את הדבר שהמשקיעים המוסדיים הרבים במניות מכתשים אגן לא מצאו לנכון לעשות, והוא להילחם על זכויות בעלי המניות מקרב הציבור בחברה.
מנהלי הגופים המוסדיים מקבלים דמי ניהול מכובדים בדיוק בשביל מקרים מהסוג הזה - הגנה על האינטרס של ציבור שהפקיד בידיהם את כספו. אולם, ככל הידוע, איש מהמוסדיים לא ניסה להתנגד למתווה עסקת המכירה של מכתשים אגן.
"בשביל עוד כמה עשרות מיליונים שיתפזרו בין משקיעים רבים המאבק לא משתלם. העיקר שהצליחו למכור סוף-סוף את החברה", זה היה אחד התירוצים ששמענו היום מקרב המוסדיים.
לעומתם, החליט רו"ח כהנא לנסות ולהיאבק, ובפועל, בלי יותר מדי מאמץ, חילץ מכור ומסוללת עורכי הדין המכובדים שלה סכום עתק של 45 מיליון דולר.
בדיעבד, אם המוסדיים היו מתאחדים, ייתכן שהם היו מצליחים להפעיל לחץ שהיה מחלץ מכור סכום גבוה יותר. במקום זה הם העדיפו לצפות מהצד ולתת לרו"ח כהנא לעשות את "העבודה השחורה".
כהנא, שצפוי לקבל סכום של עד 8 מיליון שקל מכספי הפשרה בתביעה הייצוגית, בהחלט הרוויח את כספו ביושר. לעומת זאת, המוסדיים שמקבלים אחוזים משמעותיים מהפנסיה שלנו כדמי ניהול, שוב לא סיפקו את הסחורה.
2. נוחי דנקנר הוא לא איש עסקים שמתפשר בקלות. הוא הרגיל אותנו למשא-ומתן ארוך ומייגע בעסקאות שונות שקיים לאורך השנים. הפעם מיהר דנקנר להתקפל ולהגיע לפשרה - וויתר על 45 מיליון דולר.
דנקנר רוצה לסיים את עסקת מכתשים אגן במהירות. הוא לא יכול היה להרשות לעצמו מכשול שיסכל את העסקה. יצרנית חומרי ההדברה נמצאת במצב בעייתי, והיא אינה יכולה להמשיך ולהתנהל במודל העסקי הנוכחי שלה, כאשר במקביל אין לה הרבה אפשרויות להשתלב בקונסולידציה בענף העולמי.
החברה צפויה להימכר בקרוב לכמצ'יינה הסינית. הסינים אינם שותפים קלים לקיום עסקאות, וקשה לדעת האם הייתה להם הסבלנות לחכות עד שיסתיים המשפט. דנקנר העריך כי הסיכון לביטול העסקה גבוה מדי, והעדיף להתפשר - ומהר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
