נשאר המיתוס, הלך הדשא

ווימבלדון נחשב עדיין לטורניר היוקרתי מכולם, אבל משטח הדשא ששחקנים בילו עליו לא מעט, נעלם מהלו"ז. למה זה קרה? ולמה את הזינוקים הקלאסיים החליף מרתון חבטות מהקו האחורי?

כמי שגדל בתקופה שטניס על דשא עדיין היווה גורם מסוים בסבב, קצת עצוב לי מה שקרה לעונת הדשא. המשטח המקורי שעליו הומצא הענף נמצא בתהליך גסיסה ולמעט שבועיים של טורנירי הכנה לפני ווימבלדון, אין ייצוג הולם בסבב למשטח הנפלא הזה שעד לפני 35 שנה היה חלק בלתי נפרד מהמסורת של הענף.

תראו את הלו"ז הנוכחי: כל עונת הדשא ב-ATP מסתכמת ב-6 טורנירים בלבד, אחד מהם (ניופורט, ארה"ב) מתקיים בכלל בשבוע שאחרי ווימבלדון מה שגורם לכך שכל השחקנים הגדולים בכלל לא מגיעים להתחרות בו. חימר? 23 טורנירים כאלו יהיו השנה, שלא לדבר על משטחים קשים עליהם ייערכו השנה 37 טורנירים.

איך הגענו למצב הזה?

***

למי שלא יודע, עד סוף שנות ה-70 שוחקו 3 מתוך 4 הגראנד סלאמים על דשא (אליפות אוסטרליה, ארה"ב ו-ווימבלדון). לפני כל טורניר כזה היו נערכות מספר תחרויות הכנה, כך שכל שחקן מקצועני ממוצע היה נחשף למשטח הדשא לפחות 10-12 שבועות בשנה. ג'ימי קונורס סיים את הקריירה עם 203 משחקים על דשא, ורוג'ר פדרר שכבר מריח את הסוף עומד על 110 משחקי דשא בלבד. אם תיקחו שחקנים קצת פחות גדולים, הרי שאלו בכלל לא רואים דשא: למשל דודי סלע "שלנו" שיחק עד היום 18 משחקים רשמיים של טורנירי ATP על דשא. אם תרצו, ממוצע של שני משחקי דשא בשנה, או ארבע שעות דשא בעונת משחקים.

תחילת הסוף היתה ב-1986, השנה האחרונה שבה שוחק הטורניר באוסטרליה על דשא. בעקבות המעבר למשטחים קשים הוסבו הטורנירים המסורתיים באדלייד ובסידני למשטחים קשים, וכך נותרנו עם חלון צר שמתרכז באנגליה, גרמניה והולנד לפני טורניר ווימבלדון עצמו.

האבסורד הוא כמובן שטורניר ווימבלדון, שמשוחק על משטח שזר לחלוטין עבור 99 אחוז מהשחקנים, הוא עדיין הטורניר הכי יוקרתי של השנה וזכייה בו היא חלומו של כל שחקן.

***

המשחק על דשא שונה לחלוטין ממשחק על כל משטח אחר, עד כדי שאפשר לטעון שמדובר כמעט בענף אחר. קודם כל הטקטיקה שונה מאשר על משטחים קשים או על חימר: על דשא אין כמעט משמעות לטופספין כי המשטח הרך אינו מגיב לטופספין כמו שאר המשטחים, כך שכל השחקנים שהמשחק שלהם בנוי על חבטות מהסוג הזה (ויש הרבה כאלו) מאבדים לחלוטין את הנשק העיקרי שלהם. החבטות שכן אפקטיביות על דשא הן חבטות חיתוך נמוכות (שגם הן אמנות בפני עצמה). וכמובן הגשה טובה שהיא הנשק הכי טוב על דשא, ולא בגלל מהירות ההגשה כמו העובדה שהכדור "נמרח" על הרצפה ולא מתרומם אחרי הפגיעה בקרקע.

גם התנועה על דשא היא שונה: מדובר במשטח שיכול להיות חלקלק, בעיקר בימים של הראשונים של הטורניר כשהדשא הוא עדיין דשא, ועם קפיצה מאוד נמוכה של הכדור, מה שמאלץ את השחקנים להיות נמוכים רוב הזמן. זה מצריך שימוש בקבוצות שרירים שונות מאשר על משטחים אחרים, והירידה לכדורים נמוכים והעליות התכופות לרשת הם דברים שרוב השחקנים לא מורגלים אליהם.

בתקופה שבה אני שיחקתי היינו יודעים שברגע שהחלה עונת הדשא, השחקנים הספרדים, האיטלקים והדרום-אמריקנים הם ההגרלות הכי טובות כי לרוב לא היה להם מושג מה לעשות על המשטח. חלק מהם היו מוותרים מראש על הגעה לטורנירים האלו. מצד שני, אף אחד לא רצה לפגוש אוסטרלי או דרום-אפריקני שהיו ידועים במשחק ה'הגש ורוץ לרשת' שלהם.

אבל עם הזמן ההבדלים הקלאסיים בין מומחי הדשא ליתר השחקנים החלו להיטשטש. המארגנים של הטורניר החלו "לטפל" במשטח כדי להפוך את המשחק למעט יותר מתמשך. כך שהיום מדובר למעשה בדשא, אבל שונה לחלוטין מהדשא שאני שיחקתי עליו: היום הדשא הוא מסוג איטי יותר וכזה שגורם לכדור לקפוץ גבוה יותר, ולמעשה מדובר במשטח בעל תכונות קרובות הרבה יותר לאספלט מאשר לדשא של פעם.

בגלל העובדה הזאת והעובדה שרוב השחקנים ממילא משחקים באותו סגנון וכמעט ולא משחקים על דשא במהלך השנה, נראה הטורניר בווימבלדון כמו לא מעט טורנירים בסבב הרגיל, כלומר קרבות אינסופיים מהקו האחורי. מהסיבה הזאת גם לא מעט שחקנים מרשים לעצמם לוותר על טורנירי הקדם ולהגיע לטורניר עצמו ללא משחקי הכנה. רוג'ר פדרר, למשל, יגיע השנה מבלי שישחק אף משחק על דשא לפני הטורניר. למעשה, לראשונה אחרי 81 משחקים על משטחים שונים הוא ידרוך בשבוע הבא על דשא.

בגלל הסגנון האחיד ששולט בסבב והעליונות של "ארבעת הבכירים" (רפא, רוג'ר, דיוקוביץ' ומארי) סביר להניח שלשלבים המאוחרים יעפילו כמו תמיד השמות הרגילים, אבל באופן כללי טורניר ווימבלדון הוא טורניר הסלאם שמספק באופן קבוע הכי הרבה הפתעות. למה? כי למרות כל מה שנכתב כאן, עדיין מדובר במשטח שהוא שונה באופן די מהותי משאר המשטחים וזר לחלוטין עבור הרוב המכריע של הסבב. כשאתם צופים במקצוענים הללו מתרוצצים על הדשא בווימבלדון צריך לזכור שרובם המכריע לא דרך על משטח דשא עד שהיו בני 17-18. לוקח שנים להבין את הניואנסים של המשטח, ולכך תמיד יהיה יתרון עצום לשחקנים המנוסים והיותר ותיקים, כמו פדרר ונדאל שלהם יש רקורד של עשרות משחקים על דשא.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988