בעלי המניות בדרך ארץ נוטים לממש את זכות הסירוב ולרכוש מהמדינה את זכויותיה בכביש חוצה ישראל, למרות מחיר המינימום הגבוה שדורשת המדינה. כך נודע ל"גלובס".
ועדת המכרזים בראשות החשכ"ל הודיעה כי המדינה דורשת מחיר מינימום של מיליארד ו-50 מיליון שקל עבור זכויותיה. המחיר נגזר מהעסקאות האחרונות למכירת זכויות בכביש. אותן עסקאות ביטאו שווי כולל של יותר מ-2 מיליארד שקל (בהנחה שהאופציה תמומש, ע"ב).
במכרז לרכישת האופציה צפויים להשתתף גופים מוסדיים וכן קרן התשתיות החדשה, קרן נוי, שכבר הודיעה על התעניינותה. הקרן מייצגת גופים מוסדיים ובהם מנורה, מבטחים, כלל, דש, ובנק הפועלים. ההצעה הזוכה תהיה כפופה לזכות הסירוב של הזכיינים הנוכחיים - שיכון ובינוי (50%) וקרן תשתיות ישראל (50%).
זכויות המדינה כוללות 49% מזכויות הבעלות בזיכיון שמחזיקה דרך ארץ על הכביש, לפי ההסכם עם המדינה שיפוג בשנת 2029. כמו כן, כוללת האופציה זכות מחוב הבעלים ובדיבידנד וכן בחוב המזאנין (חוב ביניים), שתחלק החברה.
מניות דרך ארץ מוחזקות כאמור בידי קרן תשתיות ישראל ושיכון ובינוי. שני הגופים רכשו השנה את זכויותיהן של אפריקה ישראל ושל אייקון הקנדית. קרן תשתיות שילמה במסגרת העסקאות סכום כולל של כ-650 מיליון שקל עבור 50% מהכביש, כך שמחיר מינימום יכול להעיד על האטרקטיביות של המחיר ששילמה הקרן, הכולל גם פרמיית שליטה.
במידה שהזכינים יממשו את זכות הסירוב, הם יוכלו לרשום בספרים מחיר רכישה נמוך מזה שירשום כל קונה אחר, בזכות רכישותיהם הקודמות, שנעשו כאמור במחירים נמוכים יותר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
