תעשיין בכיר: "מדינת ישראל מגינה על תעשיית בלוף"

בכיר בתעשיית המזון ויבואנים שונים טוענים כי ישראל נותנת עדיפות לתעשייה המקומית ע"י הטלת מכסים גבוהים, גם כאשר "התעשייה רק אורזת טונה או מבקבקת את שמן הזית"

"תעשיית השימורים ומוצרים נוספים היא בלוף, ומדינת ישראל מגינה על בלוף. זו כאילו תעשייה. החברות מייבאות את הטונה מחו"ל בשקיות ואקום כחומר גלם, והן משלמות אפס אחוז מכס. התעשייה היחידה כאן זו הכנסת הטונה לקופסאות, הוספת שמן שבדרך-כלל גם הוא מיובא, ופעמים רבות גם קופסת הפח מיובאת, כך שהתעשייה היחידה היא להכניס את הטונה לקופסה. לזה קוראים תעשייה בישראל" - כך אומר ל"גלובס" בכיר בתעשיית המזון.

אותו בכיר ויבואנים בשוק טוענים כי מדינת ישראל נותנת עדיפות לתעשייה המקומית גם כשלא מדובר בתעשייה במובן הרחב של המילה, אלא במקרים שבהם "התעשייה רק אורזת את הטונה או מבקבקת את שמן הזית", וכי מדיניות זו היא אחד הגורמים למחירי המזון הגבוהים בארץ ולמצב הנוכחי שבו אין תחרות ראויה בשוק. הדבר נכון למגוון מוצרי המזון.

גובה המכס על מוצרי חלב עומד בישראל על 100%-150%, כך לדברי רשות המסים. שיעור המכס על חלב ושמנת, לדוגמה, עומד על 153% ואילו המכס על גבינה טרייה עומד על 21.1 שקל לק"ג.

שיעור המכס על שמן זית עומד על 12% בתוספת של 4.8 שקל לק"ג (כליטר) ובכל מקרה, לא פחות מ-5.9 שקלים לק"ג. על שימורי הסרדינים חל שיעור מכס דומה. מכס גבוה מוטל גם על בשר בקר טרי או מצונן (190%), דבש טבעי (17 שקל לק"ג, עד 255%) ומוצרים רבים נוספים.

"טונה בתחבושת"

מסמכים שהגיעו לידי "גלובס" מאשרים כי ישראל מעניקה עדיפות ליצרנים המקומיים בפטור מיבוא. למשל, אישור שהוציא מינהל מוצרי הצריכה במשרד התמ"ת על חלוקת המכסה ליבוא שמן זית שתוקפו עד נובמבר 2011, העניק ליצרנים אישור ליבוא שמן זית במכס מופחת של שקל אחד בלבד.

"משרד התמ"ת נותן עדיפות מובהקת וחד-משמעית לתעשייה המקומית בחלוקת מכסות יבוא המזון למדינת ישראל. אם מפעל מביא ירקות מוקפאים בתפזורת או דג טונה בתפזורת ולא כמוצר מוגמר, והוא אורז את המוצר בארץ, הדבר נחשב תעשייה מקומית. המדינה מטילה מכס מאוד גבוה על שימורי טונה, בעוד שאין בכלל ייצור מקומי של טונה. אין בכלל דגי טונה בארץ, אז על מה היא מגינה?", שואל חיים עוז, סמנכ"ל חטיבות ענפיות באיגוד לשכות המסחר.

לדבריו, "טונה סטארקיסט מיובאת כ'טונה בתחבושת', כלומר היא מגיעה מבושלת ומוכנה והיא רק נארזת בארץ, והיא פטורה ממכס לעומת זאת, חברת ויליפוד מייבאת אותה טונה, אך היא ארוזה מראש, ולכן היא משלמת עליה מכס מלא. סטארקיסט נהנית מהפטור ממכס, אבל הצרכן לא נהנה מכך בכלל".

לדברי עוז, גם במקרה של שמן זית, "היצרנים מקבלים עדיפות על פני היבואנים בקבלת מכסות עם פטור ממכס על היבוא. הדבר פוגע בתחרות כיוון שהם שולטים גם על הייצור, גם מקבלים מכסה ליבוא ללא מכס, ועל-ידי כך הם משמרים את המחיר הגבוה בשוק".

"ליקבים זול יותר לייבא מיץ ענבים מאשר לי כיבואן. בעוד שאני נדרש לשלם מכס מלא על היבוא, היקבים מקבלים פטור מלא ממכס על חלק מהיבוא, וכך יש להם יתרון עסקי ברור.

במצב כזה יש ליבואן בעיה לייבא כי התחרות אינה שווה. מעבר לכך, זה גורם לכך שהיקבים יכולים לשמור על מחיר הסחורה שהם מייצרים ולא להוריד את המחיר בהתאם לתנאי השוק בעולם", אומר ל"גלובס" יבואן מזון בשוק.

הפחתת המכס - טובת הצרכן

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, תומך בהפחתה משמעותית של המכס: "המכס הגבוה גורם בפועל לעליית מחירי מוצרי המזון עבור הצרכנים, כאשר הנפגעים העיקריים הם השכבות החלשות. איגוד לשכות המסחר לא מתנגד להגנה על תוצרת המקומית, אולם שיעורי המכס הנוכחיים חורגים מעבר לכל היגיון. תהליך חשיפת המשק ליבוא שהתרחש עד כה תרם לצרכנים בהוזלת מחירים, בהרחבת מגוון המוצרים ובהגדלת ההכנסה הפנויה".

"אם היו מפחיתים את המכסים, המחיר לצרכן היה זול יותר, כי התחרות הייתה יותר אפקטיבית, וזה היה מוריד את מחיר מוצרי המזון", אומר יוסי ויליגר, מבעלי חברת ויליפוד. "הממשלה צריכה להוריד בצורה דרסטית את המכסים על מוצרי מזון ולחשוף את השוק לתחרות אמיתית וחופשית לטובת הצרכנים".

המכסים גבוהים הצרכנים מפסידים
 המכסים גבוהים הצרכנים מפסידים

צרו איתנו קשר *5988