ארה"ב: בישראל אין סטנדרטים מינימליים לביעור סחר בבני אדם

כך עפ"י הדוח האמריקני על סחר בבני אדם: עם זאת, מציינים בדוח כי ישראל עושה מאמצים משמעותיים לשיפור המצב ■ הדוח קורא לישראל להפסיק את הנוהל של החזרה מיידית למצרים של לכודים "חמים"

ישראל אינה מקיימת סטנדרטים מינימליים לביעור סחר בבני אדם בגבולותיה, אך היא עושה מאמצים משמעותיים לשפר את המצב. כך נאמר בדוח 2011 של משרד החוץ האמריקני על סחר אדם ברוב מדינות תבל, שפורסם אתמול (ב') בוושינגטון.

הדוח מדרג את המדינות המסוקרות בשלוש קבוצות: קבוצת המדינות שמקיימת לפחות את הסטנדרטים המינימליים למאבק בתופעות של סחר אדם ושעמה נמנות רוב מדינות אירופה המערבית ואמריקה הצפונית; קבוצת המדינות שלא הגיעו למינימום הנדרש ושיש בהן מספר רב של קרבנות סחר אדם, אך הן משתדלות להאבק בתופעה (עם ציון מיוחד למדינות שנמצאות במעקב); וקבוצת המדינות שאינן מקיימות את הסטנדרטים המינימליים ושאינן עושות דבר כדי לתקן את המצב.

ישראל נמנית עם הקבוצה השניה, בצד מדינות כאפגניסטאן, אנגולה, פקיסטאן, אזרבידג'אן, בחריין, בנגלה-דש, בלארוס, רואנדה, בורקינה-פאסו, עיראק, אתיופיה, סוריה וירדן, וכן הודו, סין, רוסיה ואפילו שווייץ, איסלנד, יפן ויוון.

הדוח, שאינו שונה משמעותית מאלה של שנים קודמות, קובע שישראל משמשת יעד לגברים ונשים שנופלים קרבן לקבלני עבודות כפיה. מדובר בעובדים בעלי כישורים מעטים מתאילנד, סין, נפאל, הפיליפינים, הודו, סרי-לאנקה, ובמידה פחות גם רומניה. עובדים אלה מגיעים לישראל מרצונם ובאופן חוקי, כדי לעבוד בבנייה, חקלאות ושירותים סיעודיים. אך חלק מהם מידרדרים למצב של עובדי כפיה בגלל נהלים כאחזקת דרכוני העובדים אצל מעבידיהם, בניגוד לחוק; הטלת מגבלות על תנועה; שלילת יכולתם של העובדים הזרים לבחור או להחליף מעסיק; אי תשלום שכר; איומים; תקיפות מיניות; והטלת אימה.

סוכנוית רבות לגיוס כוח-אדם, בישראל ומחוצה לה, גובות מעובדים דמי הרשמה שנעים בין 4000 דולר ל-20 אלף דולר, או דורשים לקבל התחייבות לתשלומים בסדר גודל כזה. נוהל זה הופך עובדים זרים לעובדי כפיה כל עוד הם מנסים לפרוע את חובם לסוכנות שהביאה אותם לישראל. ארגון לא ממשלתי אמר למחברי הדוח שדמי ההרשמה לעובדים זרים עלו ב-2010.

הדוח ממליץ לישראל להגדיל את מספר התביעות

לפי נתוני משרד הפנים, שמצוטטים בדוח, חצו את הגבול לישראל דרך מדבר סיני 14 אלף מהגרים בלתי חוקיים, בהשוואה לכ-5,000 בלבד שנה קודם לכן. כמה קבוצות מאורגנות של בדואים בסיני השתלטו על רבים מאנשים אלה, בדרכם לישראל. מספר לא ידוע של אלה שנלכדו אולצו לתת שירותי מין, לעבוד בבניה או לשמש כמשרתים / משרתות בסיני.

חלק מהנשים שהגיעו ממדינות חבר העמים לשעבר או מסין נאלצות לעבוד כפרוצות בישראל, אך מספרן פחת מאז 2006, השנה שבה קיבלה הכנסת חוק נגד סחר בבני-אדם, מציין הדוח. מכל מקום, סיניות נאלצות לתת שירותי מין לעובדים סיניים בישראל. בשנה שחלפה היו דיווחים שנשים אמריקה הדרומית אולצו אף הן לעבוד כפרוצות. לפי דיווחים של ארגון לא ממשלתי ושל אמצעי תקשורת, גם ישראליות אולצו לעבוד בזנות, אך משטרת ישראל לא יכלה לאשש זאת, לפי הדוח.

הדוח מציין לשבח את מאמצי ישראל לתקן את המצב ומדגיש את המאמצים למניעת הברחות של שפחות מין ולנקיטת פעולות מנע נגד התופעה. ועם זאת, "הממשלה מוסיפה לנקוט צעדים בלתי מספיקים לזיהוי קרבנות פוטנציאליים ולהגן עליהם. היא אף לא עשתה דיה כדי להעמיד לדין ולהרשיע חשודים בסחר אדם ב-2010.

הדוח ממליץ לישראל להגדיל במידה משמעותית את מספר התביעות וההרשעות של חשודים בסחר אדם, לרבות "מעסיקים", ולדאוג לכך שקורבנות סחר אדם לא ייענשו על פעולות בלתי חוקיות שביצעו בכפיה. כן קורא הדוח להגדיל את מספר הפקחים הממונים על אכיפת החוקים הקיימים ולהפסיק את הנוהל של החזרה מיידית למצרים של לכודים "חמים", בלי לברר תחילה אם הם אינם קרבנות של סוחרי אדם.