דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

לארי אליסון מוכר חברת אחסון עם שורשים ישראליים

מנכ"ל ומייסד אורקל רוכש את חברת פילאר, לשעבר אינסוף הישראלית, לאחר שהשקיע בה יותר מ-100 מיליון דולר ■ בעבר אינסוף תבעה את אקסנט שלאליסון היו בה מניות

הודעה פשוטה ושגרתית שפרסמה אתמול (ד') בערב חברת אורקל, העירה לחיים את אחד הרגעים הצבעוניים בהיי-טק הישראלי. ענקית המחשוב רכשה את חברת Pillar Data Systems, שמפתחת טכנולוגיית אחסון.

השם Pillar אמנם לא מוכר בישראל, אבל יש לו שורשים ולא מעט דרמות ישראליות בעברו, שכוללים תביעה של חברת nSof (אינסוף) הישראלית שהפכה לימים ל-Digital Appliance האמריקנית, כנגד אקסנט המקומית שבבעלות דל.

גם השמות המעורבים בחברות מעלים את הפרופיל של העסקה: לארי אליסון, מנכ"ל ומייסד אורקל, הוא גם הבעלים של Pillar שנרכשה אמש.

בשנות ה-90 של המאה הקודמת השקיע אליסון מעל 100 מיליון דולר בהקמת ובדחיפת פילאר ומוצריה, מה שהסתיים כעת ברכישתה על-ידי אורקל בסכום שהוגדר על-ידה כ"לא מהותי".

התשלום שיקבל אליסון יהיה תלוי באבני דרך ויתפרס על-פני השנים הקרובות. את המו"מ בין החברות, כך מסרה אורקל, ניהלה ועדה עצמאית שמונתה על-ידי דירקטוריון החברה.

הסיפור של אינסוף

השורשים של Pillar מקורם בהיכרות רחוקת ימים בין אליסון לאון פרדיס, שעבד בתפקידי מחקר באורקל. אליסון הציע לפרדיס לצאת עם פרויקט של מחשוב מקבילי, שיוכל לעבוד במקביל עם כמות גדולה של מעבדים (מאות או אלפים). הפרויקט יצא לדרך תחת השם אינסוף ופעל מקיבוץ גבעת השלושה תחת מימון מלא של אליסון. בשלב מאוחר יותר התמקדה הפעילות בתחום האחסון, עם התמחות במערכות שתומכות בגידול מהיר בהיקפי הפעילות ובנתונים.

זו לא ההשקעה היחידה שביצע אליסון בחברת היי-טק בשוק המקומי. הפעילות של אינסוף נשמרה תחת מעטה כבד של סודיות, מה שתואם לאופי הפעילות של אליסון גם בהתנהלות השוטפת של אורקל. מלבד חברת האחסון השקיע אליסון כעבור כמה שנים, ב-1999, גם בחברת התרופות הישראלית QBI (קווארק ביוטק). ההשקעה מוערכת בכמה עשרות מיליוני דולרים.

העובד הראשון של אינסוף היה ניר פלג. לימים פרש פלג מהחברה והקים עם ד"ר גיורא ירון, גיגי בר-אור, ואמנון שטרסר את Exanet, שיצאה לדרך בשנת 2000. כמה חודשים לאחר השקתה, הגישה אינסוף, שהחליפה את שמה לדיגיטל אפליינס, תביעה נגד אקסנט בגין גניבה לכאורה של קניין רוחני, לאחר שפלג ועובדים נוספים עברו את הכביש והחלו לעבוד בחברת האחסון הישראלית.

התביעה עוררה רעש גדול. ירון, שכבר אז צבר מוניטין בהיי-טק הישראלי - בין היתר שימש סגן נשיא נשיונל סמיקונדקטורס, נשיא אינדיגו והשתתף במכירת פנטקום לסיסקו - הצטייר כמי שמעז להתייצב ישירות כנגד אליסון, ועוד במישור המשפטי ולא במרחב הטכנולוגי.

אקסנט מיהרה להגיש תביעה שכנגד בטענה כי התביעה הראשונה פגעה בשוויה בגיוס שניסתה לבצע באותם הימים. הסיפור הסתיים בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט, שבמסגרתה קיבל אליסון מניות באקסנט.

ההמשך של אינסוף היה פחות סימפטי. החברה החלה לבסס פעילות בארה"ב, ובסוף 2002 נסגרה פעילותה בישראל ועשרות העובדים שלה פוטרו. על-פי הנתונים שפרסמה אורקל בצמוד לרכישה, פילאר מביאה איתה 600 לקוחות, שלהם מכרה 1,500 מערכות.

גם אקסנט לא סיימה את דרכה באופן מוצלח במיוחד, אם כי בשתי החברות היה יכול להיות גרוע בהרבה. סכסוך בין בעלי המניות העיקריים בחברה - ירון, איתן ורטהיימר וקרן אוורגרין - מנע מהחברה המשך פעילות, והחברה הגישה בקשה לבית המשפט להגנה מפני נושים בסוף 2009. כעבור חודשים אחדים נרכשה החברה על-ידי דל, שביססה מרכז פיתוח אסטרטגי בתחום האחסון, שכיום פועל ברעננה ומעסיק כיום מעל 70 עובדים.

שלחו לי למייל את הדברים הכי החשובים שקרו השבוע בהייטק
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות