הבונים אליעזר יפה מייסד תנובה - התאגדות חקלאים לשיווק שהפכה למחזיקת נדל"ן יקר

יסוד היסודות היא הוצאת הלחם מן האדמה העברית על ידי האדם העברי"

היסטוריה אליעזר ליפא יפה נולד בינואר 1882 בכפר ינואיצי, בסרביה שהיתה חלק מהאימפריה שעליה חלש הצאר הרוסי. אביו היה מנהל חשבונות ותלמיד חכם.

ציונות כבר בגיל 16 הקים אגודה ציוניות בכפרו, והחל לעודד אחרים לעלות לישראל. ב-1904 נסע לארצות הברית ללמוד חקלאות, ובתקופה שבה חי בארה"ב, ניסה לשלב את עבודת החקלאות עם פעילות ציונית, וכתב: "עם בריא אינו מקבל את ארצו, אלא מוצא דרכים לקחתה". ב-1905 היה בין יוזמי הקמתו של ארגון "החלוץ" בניו יורק, שעסק בעידוד עלייה לארץ. לאחר מכן היה ממקימי ארגון "האיכר הצעיר" שנועד להכשיר חבריו לעבודה חקלאית - לקראת העלייה לישראל. בקבוצה היתה חברה גם אחותו - הדסה.

אל פלשתינה בסוף 1910 היגר יפה לפלשתינה. הוא עבד במושב עין גנים ליד פתח תקוה, שם הכיר את א.ד. גורדון, ועסק בגידולים ניסיוניים. לאחר מכן עבר למושבה כנרת. הוא וחבריו ל"קבוצה האמריקנית" הביאו לארץ מיכון ופיתחו ענפים וגידולים חדשים. לאחר זמן מה התפרקה הקבוצה. יפה עבר לסג'רה, שם ארגן את השביתה הגדולה במטרה להכניס עובדים עבריים לחקלאות, ועבד גם בבן שמן ובמקומות נוספים בארץ.

יוזמה התיישבותית בקונגרס הציוני ה-12 הצליח יפה להשיג מימון להקמת שני מושבי עובדים - נהלל וכפר יחזקאל - בצורת ההתיישבות השיתופית שעליה חלם. לאחר מכן הקדיש כמה שנים לפיתוח נהלל, ועמד בראש ועד המושב.

תנובה בסוף 1926 צץ במוחו של יפה רעיון חדש: להקים אגודה שיתופית שתשווק תוצרת חקלאית לכל רחבי הארץ. יפה קיווה לשחרר את בעלי הנחלות מן הצורך לדאוג לשיווק, כדי שיוכלו להתפנות לשכלול הייצור ולשיפור איכות התוצרת, וגם טען שהארגון והשיווק ייעשו כך בצורה מסודרת יותר. "יסוד היסודות לחברות בתנובה הוא הוצאת ה'לחם' מן האדמה העברית על ידי האדם העברי", כתב יפה בדו"ח הראשון של תנובה, שפורסם ב-1929.

משפחה יפה היה נשוי לשושנה לבית רכטהנד, ולבני הזוג נולדו שלושה ילדים: נחמה, מנוחה וראובן.

כתיבה יפה לא הסתפק בחקלאות, בהדרכה, בניהול וביזמות, ולאורך כל השנים עסק גם בכתיבת ספרים וכתבי עת, ביניהם "גן הירק", "השדה" ו"אלומות", ספר בשם "גידול ירקות", "ספר יסוד מושבי עובדים", מחזה היסטורי בשם "בפעמי הכיליון", ועוד.

הסוף ב-1934 חלה יפה, ונאלץ להפסיק לעבוד וב-1937 העביר רשמית מידיו את ניהול תנובה. בשנות מחלתו ייסד את כתב העת "נתיב", המשיך בביקורת התנ"ך וחיבר מילון למילים נרדפות. ב-1942 הלך לעולמו. חברת תנובה שייסד גדלה ונהפכה לגוף עצום, שמכירותיו ב-2010 מוערכות ב-6.6 מיליארד שקל, והיא יושבת על עתודות נדל"ן מהיקרות במדינה.