דיוני התקציב התפוצצו; אובמה: 'נשארתי לבד מתחת לחופה'

כמעט כל יום בשבועות האחרונים פורץ משבר דרמטי במגעים בין ממשל אובמה לבין ההנהגה הרפובליקנית בבית-הנבחרים. כמו בן ערובה שכבול בחדר עם פצצה מתקתקת, ממתינה ארה"ב באין אונים להתמוטטותה של תקרת החוב על הכלכלה הלאומית ב-2 באוגוסט, עם תוצאות הרות אסון. הנשיא והקונגרס, שיכולים למנוע זאת בהינף קולמוס, פשוטו כמשמעו, לכודים במאבק פוליטי מר ועקר, שממנו הם אינם מצליחים להיחלץ.

אמש (ליל שבת), 11 ימים לפני המועד האחרון שבו יהיה אפשר למנוע את הקטסטרופה, התרחשה הדרמה הגדולה ביותר, עד עתה לפחות: אובמה נכנס לחדר העיתונות בבית הלבן, ובמסיבת עיתונאים שהועברה בשידור ישיר לאומה, הוא דיווח על קריסת שיחות תקרת החוב בינו לבין ההנהגה הרפובליקנית בבית-הנבחרים. שיחות אלה היו הערוץ העיקרי, אם כי לא היחידי, במגעים למציאת פשרה שתאפשר את העלאתה של התקרה. אובמה דיבר בקור רוח, בלי הרמת קול, אך היה ברור שהזעם מחלחל בו.

"הרפובליקנים השאירו אותי לבד מתחת לחופה וזו לא הפעם הראשונה", אמר אובמה. הוא דיווח שג'ון ביינר, יו"ר בית-הנבחרים (ומנהיג הסיעה הרפובליקנית בבית), בן השיח העיקרי שלו, לא החזיר לו קריאות טלפון במשך זמן מה. הנשיא הכריז, כי אינו בטוח שהצ'קים של הביטוח הלאומי יגיעו לאזרחים בחודש הבא, אם הרפובליקנים לא ינטשו את התנגדותם העיקשת להגדלת הכנסות הממשלה, כערוץ מקביל לצמצום הגירעון התקציבי, בצד קיצוץ בהוצאות הממשלה, ובכך יאפשרו את העלאת התקרה.

"יצטרכו להסביר מה עושים כדי למנוע חדלות פירעון"

אובמה הודיע שהחליט לזמן את המנהיגים של שני בתי הקונגרס, לרבות ביינר, לפגישה בבית הלבן בשבת, בשעה 6 בערב לפי שעון ישראל . "אנו רוצה אותם כאן... הכריז. "הם ייצטרכו להסביר לי מה אנו עומדים לעשות כדי למנוע מצב של חדלות פרעון".

הוא הזהיר: "אם לא נוכל לגבש תכנית רצינית לקיצוץ ממשי בגרעון ובחוב, ונסתפק רק בהעלאתה של תקרת החוב לשישה, שבעה, שמונה חודשים, אזי יגדלו הסיכויים להורדת דירוג האשראי של ארה"ב, והדבר יהווה ענן נוסף מעל הכלכלה ויקשה יותר על הממשל ועל העסקים ליצור מקומות עבודה חדשים".

ביינר לא נשאר חייב. במכתב לעמיתיו לסיעה הוא גרס, ש"עסקה מעולם לא הושגה ומעולם לא היינו קרובים להשגתה". לדבריו, "לא יכולנו להתחבר; לא בגלל הבדלי האישיות בינינו אלא מפני שיש לנו חזונות שונים לגבי עתיד האומה".

הפוליטיקאי הרפובליקני טען שאובמה הפריז בדרישותו להעלאת מיסים ושהנשיא סירב לעשות "שינויים בסיסיים" בתכניות רשת הביטחון החברתי, כגון מדיקייר, תכנית הביטוח הרפואי לגימלאים, והביטוח הלאומי.

חילופי ההאשמות עם נופך אישי

חילופי ההאשמות ביניהם אמש קיבלו אופי אישי. "האם הרפובליקנים יכולים לומר 'כן' למשהו"? - שאל הנשיא, בתסכול ברור. ביינר מצידו הכריז, שלנהל מו"מ עם אובמה זה "כמו לנהל מו"מ עם צלוחית ג'לי.... הנשיא מרחיק את קו המטרה כל הזמן... הוא זה שחזר בו מהסכמה איתנו ודרש עוד כסף (מהעלאות מיסים) ברגע האחרון".

אבל, בשלב זה לפחות, לדברי אובמה היתה התהודה הגדולה ביותר ואנליסטים אמרו אמש, שהוא עשה שימוש מצוין בשופר הנשיאותי שעומד לרשותו, אך לא לרשות האופוזיציה. הוא הצליח להציג את עצמו כמבוגר האחראי, שהיה מוכן לקבל החלטות בלתי פופולריות אצל בסיסי התמיכה החשובים של המפלגה הדמוקרטית, בעוד שביינר לא היה יכול, או מעוניין, לקבל החלטות שירגיזו את בסיסי התמיכה החשובים של המפלגה הרפובליקנית. הוא דחה בתוקף טענות של ביינר ושל רפבוליקנים אחרים שלפיהן הבית הלבן היה הצד קשה העורף במו"מ.

"עקרונית, הצענו לביינר למעלה מטריליון דולר בקיצוצים בהוצאות שאינן מחויבות בחוק, הן בהוצאות לצרכי פנים והן בהוצאות צבאיות", אמר אובמה. "נוסף לכך הצענו קיצוצים בגובה 650 מיליארד דולר בתכניות של רשת הביטחון החברתי, מדיקייר, מדיקייד, ביטוח לאומי. אנו מאמינים שהיינו יכולים לעצב את הקיצוצים האלה באופן שהיה מאפשר לשמור על שלמות המערכת ולעשות אותה זמינה לדורות הבאים, בלי לפגוע באלה שנהנים מהטבותיה עכשיו".

"כמו כן, רצינו להגדיל את הכנסות הממשלה ברמה יותר נמוכה מזו שהציעה 'חבורת השישה' (קבוצת סנטורים דו-מפלגתית שהגישה הצעות משלה - ר.ד.)", הוסיף הנשיא. "הסנטורים האלה, לרבות הרפובליקנים שביניהם, הציעו להגדיל את הכנסות הממשלה בשני טריליון דולר. אנחנו הצענו להגדיל אותן ב-1.2 טריליון דולר והיינו משיגים מטרה זו בלי להעלות את שיעורי המס אלא באמצעות סגירת פרצות בחוקי המיסים, ביטול זיכויים מסוימים וכן רפורמה במערכת המיסים כולה, שהיתה מורידה את רמת המיסוי באופן כללי ומרחיבה את מעגל משלמי המיסים".

"יש גם רפובליקנים שלא מבינים מדוע אין עסקה"

אובמה הסביר את דבקותו בהעלאת הכנסות הממשלה: "אם אין שום הכנסות, כפי שעולה מיזמת החקיקה הרפובליקנית האחרונה בבית-הנבחרים ובסנט, משמעות הדבר היא נטל נוסף על גימלאים, קיצוצים דרסטיים יותר בחינוך, קיצוצים דרסטיים יותר במחקר, נטל גדול יותר על שירותים שמכוונים למשפחות המעמד הבינוני ברחבי ארה"ב. בה בעת, תכנית כזו אינה דורשת דבר מהבעלים של מטוסי מנהלים, מחברות נפט וגז, היא אינה דורשת דבר מאנשים כמוני, שהצליחו יפה בחיים ויכולים להרשות לעצמם לשלם קצת יותר מיסים".

"קשה להבין איך ביינר מושך ידיו מעסקה כזו", הוסיף הנשיא. "אם מקשיבים להתבטאויות בזירה, יש גם רפובליקנים רבים שאינם מבינים מדוע העסקה הזו אינה יוצאת אל הפועל... העובדה היא, שהרוב הגדול של העם בארה"ב מאמינים שאנו צריכים לנקוט גישה מאוזנת (קיצוצים והעלאת הכנסות)."

ההלם שגרמה מסיבת העיתונאים המאולתרת של הנשיא היה גדול ממפני שבימים האחרונים רווחו השערות שבית הלבן והרפובליקנים עומדים על סף פשרה. היו סימנים שאחיזתה של "מסיבת התה" בממסד הרפובליקני מתחילה להיחלש. בחזית האחידה שהציגו הרפובליקנים נגד דרישת אובמה והדמוקרטים להעלות מיסים, בד בבד עם הקיצוצים בתקציב, התגלעו סדקים.

הסדקים האלה נבעו ממציאות פוליטית קרה: שלושה סקרים חדשים של כלי התקשורת המרכזיים בארה"ב הצביעו על התגברות משמעותית של הטינה הציבורית כלפי הרפבוליקנים בגלל עמדותיהם הנוקשות ובעיקר בגלל סרבנות המס שלהם. ובעוד שהגרעין הקשה של הסרבנים, בעיקר צירי בית-הנבחרים, מתחפר בעמדותיו, בקרב הרפובליקנים בסנט נשמעות זמירות חדשות.

סקרים: אובמה מתחזק

לפי הסקרים של "וושינגטון פוסט"-ABC, "וול סטריט ג'רנל" - NBC ורשת CBS, שפורסמו השבוע, נרשמו התחזקות משמעותית בתמיכה במדיניות הכלכלית של אובמה ושחיקה חזקה בשיעורי התמיכה ברפובליקנים.

"וול סטריט ג'רנל" כתב: "הרפובליקנים שסרבו להתפשר עם הנשיא אובמה כדי למנוע מצב של חדלות פרעון של הממשלה עושים את רצונם של סרבני המס בקרב בסיסי התמיכה השמרניים שלהם, אך הם מסתכנים בניכור של בוחרים עצמאיים (כלומר ללא זהות מפלגתית) על רקע העובדה שסקרי דעת הקהל מצביעים על תמיכה גוברת בעסקת פשרה".

עתה מתברר שהסדקים לא היו עמוקים דיים ושביינר חשש להתעמת עם הגוש הימני-קיצוני של מחוקקים רפובליקניים, שמסרבים לתמוך בפשרה כלשהי עם ממשל אובמה.

לפי כמה הערכות, תושג ברגע האחרון עסקה שתאפשר לאובמה להעלות את תקרת החוב, בלי שם קיצוץ בגרעון, בעוד השקונגרס יביע התנגדות להעלאה. פתרון כזה יאפשר לרפובליקנים לומר לבוחרים ב-2012 שהנשיא הדמוקרטי הוא שהגדיל את הגרעון התקציבי, חרף ההתנגדות הרפובליקנית. אובמה רמז אמש, שיקבל אופציה כזו, מפני שכנשיא, האחריות להעלאת התקרה רובצת על כתפיו, אך הוא הדגיש שזו אופציה בלתי רצויה.