האם אנשי ימין אינם זקוקים לדירה?

בנימין נתניהו הוא זה שפתח את הדלת לעשיית ההשוואה בין השריפה הגדולה בכרמל, לבין פרשת מצוקת הדיור. הוא עשה את זה הבוקר (א') בממשלה, וגם לפני כן, כאשר הבטיח להעביר רפורמות "כדי שהסופר טנקר יוכל להמריא". מה הקשר בין מטוס הכיבוי להמראת מחירי הדיור? - כמו שנתניהו טיפל ביעילות במצוקת אמצעי הכיבוי, כך הוא יעשה גם למצוקת הדיור. זה מה שנתניהו מבקש שנאמין.

מפלט הזיכרון הקצר

השריפה בכרמל, כזכור, תפסה אותנו ללא אמצעי כיבוי נאותים, וביבי נאלץ להרים כמה טלפונים לראשי מדינות בעולם שיעשו טובה וישלחו מטוסים. מה שנתניהו שכח, ועמל קשות כדי להשכיח, שהוא לא עשה דבר עד פרוץ השריפה חוץ מלהזהיר; ושכבר בתקופתו הקודמת כראש הממשלה (1996-99) הוא התחייב להסדיר את מצוקת הכיבוי - וגם אז לא נקף אצבע. מפלטו המובהק של נתניהו הוא זכרונו הקצר של הציבור.

עכשיו הסיפור חוזר על עצמו. כמו אז, מופיע נתניהו בממשלה כפרשן: "לזוגות צעירים בישראל אין את היכולת לרכוש דירה כי הדירות יקרות מדי"; הסיבה היא ש"יש גוף מסורבל שקוראים לו מינהל מקרקעי ישראל שמוציא מעט דירות במחירים אסטרונומיים". אבל הרי את זה זועקים אצלנו כבר שנים!

סופר טנקר או שר אוצר?

אני שומע ורואה את נתניהו, וזה ברור לגמרי: הבן אדם לא מבין עדיין מה קורה סביבו. הוא מדבר על רפורמות וצעדים והחלטות - אבל האמינו לי, הוא לא יודע על מה הוא מדבר.

הוא רוצה לכבות את תבערת הדיור בדיוק כמו שעשה עם שריפת הכרמל: במילים. הרבה מילים, משפטים סתומים, הבטחות, רק שהלהבות ישככו קצת, ואחר כך נראה איפה אפשר להשיג איזה מטוס כיבוי מחורבן (או שר אוצר חדש?).

ייצא גם מזה?

האם נתניהו יצליח לצאת גם מהסיפור הזה? - אני שומע רבים האומרים שהפעם זה לא יילך לו, שהציבור כבר מכיר את הטריקים שלו, שלא נסתפק בדיבורים. אני עדיין סקפטי.

נכון שקורה דבר חריג, נכון שזו נראית מחאה סוחפת. ובכל זאת. אני יכול לראות איך מחר צצה איזו פרשה חדשה, אולי ביטחונית, אולי מדינית, ומפגיני הדיור מפונים מהעמודים הראשונים, כפי שפונו מדירותיהם.

ואם לא תצוץ פרשה כזאת מעצמה, אני יכול לראות איך ראש הממשלה ויועציו רוקחים משהו כזה. תוסיפו לכך את החום, את השגרה, את השעמום - וזה יכול לחסל את המחאה, או להפחית את עוצמתה.

ללא זיהוי פוליטי

כדי שזה לא יקרה, כדי שהמחאה תגרום לשינוי של ממש, צריך שהיא לא תהיה מזוהה עם צד פוליטי כלשהו, כמו השמאל במקרה זה. מחאה חברתית צריכה לחצות קווים אלה כדי שתהיה לה משמעות מעבר להפנינג. אז באמת איפה, איפה הם, הימנים ההם? האם הם לא זקוקים לדיור? או שאינם מסוגלים להשתחרר מתרבות "ביבי לשלטון"?