גלגל חוזר: למרות התקוות - שוב אין הסכם על תקרת החוב

ובינתים, גובר הזעם גובר בציבור האמריקני על הממסד הפוליטי: תנועות מחאה יוזמות הקמת מפלגה שלישית, ובעלי הון רבים מזרימים אליהן תרומות

הסיפור הוושינגטוני הזה מתחיל לחזור על עצמו בתדירות הולכת וגוברת בימים האחרונים: תקוות גדולות בציבור ובשווקים שהסכם על העלאתה של תקרת החוב ממתין ממש מעבר לפינה, הושט ידך וגע בו, מתרסקות בבת אחת על סלעי החיץ האידיאולוגי בין דמוקרטים לרפובליקנים.

לפנות בוקר (ב' לפי שעון ישראל), זה קרה שוב: התקוות שיו"ר בית הנבחרים (וראש הסיעה הרפובליקנית בבית), ג'ון ביינר, יציג הסכם מסגרת עם מתווה להעלאת התקרה, עוד לפני פתיחת השווקים הגלובליים, נהפכו לאכזבה מרה. המועד להצגת ההסכם המקווה, 3 לפנות בוקר בישראל, חלף עבר לו. במקום עסקת חבילה דו-מפלגתית, שתאותת לשווקים שארה"ב מוכנה לעשות סדר בביתה הפיננסי, התבשרנו שבית הנבחרים (בשליטת הרפובליקנים) והסנט (בשליטת הדמוקרטים) החליטו לצעוד בנתיבים נפרדים: כל בית מגבש עתה יזמה משלו לפתרון המשבר.

מתי יוצגו התכניות המתחרות לפני הנשיא והציבור? אין ודאות. המבוי הסתום מסתתם עוד יותר, והשעון מתקתק לקראת מועד היעד של המפץ הגדול: 2 באוגוסט, שבו שוב לא תוכל ממשלת ארה"ב ללוות כספים להמשך מימון פעילותה. (זו גרסת הממשל; הרפובליקנים טוענים, שההכנסות ממיסים יותירו בידי משרד האוצר מספיק כספים לפרעון חובות, ולכן אזהרות ממשל אובמה מפני חדלות פרעון הן כוזבות ומטעות. יחד עם זאת, הרפובליקנים אינם מרחיבים את הדיבור על תשלומים לזכאי גימלאות של ביטוח לאומי, למשל).

התקוות הגדולות להשגת הסכם, שהיו הנושא המרכזי בתכניות הראיונות של יום א', היו יותר ממשאלת לב. הן התבססו על דבריו של היו"ר ביינר עצמו, יום קודם לכן, שהרפובליקנים שוב אינם יכולים להרשות לעצמם להשהות עסקה להעלאת התקרה. אם לא יושג הסכם עד 2 באוגוסט, אנו נפסיד את יכולתנו להפעיל לחץ בשיחות העתידיות עם הממשל, הזהיר ביינר. היו הערכות שגורמים בוול סטריט חידדו את מודעתו לחומרת הבעיה.

מה קרה מאז? קרוב לוודאי שביינר נתקל בחומה בצורה של גוש הסרבנים, עשרות צירים רפובליקניים בבית-הנבחרים שנבחרו בעזרת "מסיבת התה". הם מתנגדים לכל פשרה עם הדמוקרטים שתביא להעלאת הכנסות הממשלה ממיסים, גם אם מדובר רק בסתימת פרצות בחוקי המס.

"אם נפעל יחדיו, נוכל לנצח בקרב הזה למען העם האמריקני"

עתה קורא ביינר לסיעה הרפובליקנית בבית להתאחד מאחורי תכנית חדשה, שבדעתו להציג היום, בשעות אחה"צ לפי שעון ישראל. מקורביו אומרים, שמדובר באסטרטגיה דו-שלבית. בשלב הראשון יאשר הקונגרס העלאת התקרה בטריליון דולר, בד בבד עם קיצוצים בהוצאות הממשלה בסך טריליון דולר. השלב השני ייכנס לתוקף לקראת סוף 2012, לפני הבחירות לנשיאות: אז ייצטרך הקונגרס לאשר העלאה נוספת של התקרה, ובמקביל לסחוט קיצוצים גדולים הרבה יותר בהוצאות הממשלה.

"אם נפעל יחדיו, נוכל לנצח בקרב הזה למען העם האמריקני", אמר ביינר בשיחת ועידה עם מחוקקים רפובליקניים.

אובמה אמר בעבר, שיטיל וטו על כל תכנית רפובליקנית שתשכפל את העימות המר שמתרחש עתה בעוד פחות משנה. "השווקים זקוקים ליציבות ארוכת טווח", אמר הנשיא. ההערכות הן שהוא ידבק בהתנגדותו לאסטרטגיה הרפובליקנית.

תגובת ביינר לעמדת הבית הלבן הושמעה אמש בראיון לפוקס ניוז: "אני יודע שהנשיא מודאג מהבחירות לנשיאות בעוד שנה, אבל, בשם אלוהים, הוא לא צריך להיות מודאג ממה שקורה בארה"ב"?

במקביל שוקד ראש סיעת הרוב הדמוקרטי בבית-הנבחרים, הארי ריד, על תכנית משלו. התכנית תציע העלאה מיידית של תקרת החוב ב-2.4 טריליון, עם קיצוצים בהוצאות הממשלה בסך 2.5 טריליון דולר. בניגוד לתכנית הרפובליקנית, המתווה הדמוקרטי אינו צופה שום דיון נוסף בקונגרס על העלאת התקרה לפני 2013, אחרי הבחירות לנשיאות.

זעם בציבור האמריקני

מחלוקת חדשה נוספה אפוא ליריבות בין הדמוקרטים לרפובליקנים על תקרת החוב: מתי יתחולל עימות נוסף על תקרת החוב בקונגרס. היא מהווה נדבך נוסף למחלוקות הישנות: כמה לקצץ מהוצאות הממשלה והאם להתיר העלאת הכנסות הממשלה ממיסים. אבל השורה התחתונה של המחלוקות האלה נושאת אופי אידיאולוגי טהור: האם ארה"ב זקוקה לממשלה גדולה, ממשלה אומנת נוסח אירופה, כפי שרוצים הדמוקרטים, או ממשלה קטנה, מעוטת סמכויות ותקציבים, שתשחרר את אזרחיה מלפיתתה, ממשלה לפי חזונה של איין ראנד, שאליה שואפים הרפובליקנים.

השיתוק בוושינגטון שנובע היריבות האידיאולוגית בין שתי המפלגות הגדולות מעורר זעם הולך וגובר בציבור האמריקני והוא בא לידי ביטוי בהתארגנויות חדשות להקמת מפלגה שלישית, שתשנה מן היסוד את המערכת הפוליטית בארה"ב.

תומס פרידמן דיווח אתמול בטורו ב"ניו יורק טיימס": "סטארט אפ פוליטי חדש מוכן עתה להיחשף ב-2012. מדובר במפלגה חדשה שתציע מועמד שלישי לנשיאות, מועמד שייבחר ב'וועידת בחירות אינטרנטית'".

"אני יודע שהמושג 'ועידה אינטרנטית' נשמע כמו גימיק", אומר פרידמן. "אבל מדובר בקבוצה מרשימה של דמוקרטים, רפובליקנים ונטולי זהות פוליטית, כולם מתוסכלים. שם הארגון: 'אמריקה בוחרת'...בעוד כמה ימים תגיש המפלגה החדשה רשימה של 1.6 מיליון חתימות כדי שתוכל להתמודד בבחירות לנשיאות בקליפורניה, והתהליך יישנה בכל 50 המדינות".

"מטרתנו היא לפתוח לתחרות תהליך שהיה עד עתה תהליך אנטי-תחרותי ולאפשר לאנשים 'באמצע', שאינם מרוצים מהאופציות שמציעות להן שתי המפלגות הגדולות, להשמיע את קולם", אמר לפרידמן קאהיל ברד, מנכ"ל "אמריקנים בוחרים".

יש ידיעות, שלארגון החדש זורמות תרומות, לרבות מבעלי הון, שמביעים תסכול מהמבוי הסתום בוושינגטון.