לצבא גדול במזה"ת דרושים לוחמי סייבר

חידות הגיון ברזי המחשב, גירויים טכנולוגיים, הרצאות על שפת תוכנה ואבטחה וסטודנטים יוצאי יחידות טכנולוגיות יוקרתיות באגף המודיעין שמלהיבים תלמידי כיתה י' מבתי ספר בדרום בתרחישים שיובילו את ישראל לניצחון הגדול במערכה העתידית - כל זה, בלי שינשמו גרגר אבק אחד. כך נראה חלק מבניין הכוח של צה"ל לקראת המלחמות הבאות.

בצבא מבינים שהחלום על תמונת ניצחון של חי"רניקים מותשים, שמניפים את דגל ישראל מעל טנקים מאובקים הוא מראה של קיץ 2006. במלחמה הבאה החזית תגדיר עצמה מחדש והרשת תהיה חלק ממנה.

צבאות עדכניים בעולם הבינו ששדה המערכה המסורתי - שמתאפיין בממדים היבשתי, הימי והאווירי - הוא רק מצע לשדרוגים ולהתאמות. הם מסמנים את הרגל הרביעית של שדה המערכה, שתתאים אותו ללוחמה העתידית ושתהפוך כל גיק לגיבור עטור ציונים. זאת, מבלי שיישרט מריקושטים ובלי שיישא צלקות וזיכרונות מייסרים ממראותיו של קרב.

מה שמבינים בעולם, ובשנים האחרונות גם במגדלי הזכוכית של הקריה בתל אביב, הוא שבעידן שבו מערכות הלחימה מנוהלות ונשלטות ברשתות מחשב, האיש עם המקלדת, שמתקתק במקומות הנכונים - ינצח. והדרך אל הניצחון עוברת דרך שליטה מלאה על מסלול המעוף של טיל או פגז מתוחכם ועל המקום שבו ייפול, שליטה מרחוק על מטוסים, מערכות מכ"ם ולוויין, ביכולת להחשיך ערים, לזרוע וירוסים ערמומיים במערכות חיוניות ולגרום לאויב כאבי ראש עצומים - וכל זה עוד לפני שמישהו ירה כדור אחד.

"הכול כיד הדמיון החופשי", אומר ל"גלובס" בחיוך מומחה בתחום. "יש דברים שגם החי"רניקים הכי מיומנים לא יידעו להשיג, ובשביל זה צבא חפץ רלבנטיות בשדה הקרב העתידי ויש להכשיר לוחמים מסוג חדש - בלי נשק, אפוד ומימייה. אנשים שיהיו לוחמי סייבר יישאו את הנשק החכם ביותר - מקלדת ומעבד חזק. ישראל צריכה כאלה, והרבה".

פעולות התקפיות גם מהעורף

אחד המקרים הבולטים של התקופה האחרונה הוא תולעת המחשב Stuxent שנשלחה למערכות של חברת סימנס שהיו חלק ממערך הבקרה במתקני הגרעין של איראן, ולפי פרסומים זרים גם ארה"ב וישראל היו מעורבות בתקיפה.

ראש מחלקת משאבי אנוש באגף המודיעין, אל"מ אשר (ששמו המלא חסוי), היה אמון עד לעת האחרונה על צוות חשיבה מיוחד שמינה ראש אכ"א לשעבר, אלוף אבי זמיר, לתכנון ולאפיון שדה הקרב העתידי. הצוות - שבו היו חברים קצינים בכירים מיחידות צה"ל - הסיק שבין הרובד של הלוחם הקלאסי לרובד של תומך הלחימה יוקם רובד של מנהלי מלחמת הכפתורים.

"בכל צבא מתקדם מערך זה נמצא עדיין בשלבי בנייה", אומר אל"מ אשר בראיון ל"גלובס". "עלה הצורך הבסיסי לאפיין את תוקפי הסייבר, שעושים פעולות לחימה לכל דבר ועניין, אך הם מוגנים, ואינם מצויים בסכנת חיים. למשל, באזור עזה, מוצבים תצפיתנים שמפעילים את המערכת 'רואה יורה' - והם מעין לוחמים. כך, גם בסייבר, לוחמים שעושים פעולות התקפיות מתוך העורף. יש עלייה חדה בצורך באנשים כאלה כדי שנוכל לספק מענה לכל הצרכים העתידיים שלנו בתחום. אבל הבעיה היא שעם הגידול בצורך, לא חלה עלייה במספר האנשים המתאימים שעומדים לרשותנו. אנחנו מנתחים מחזורי גיוס שלמים ולא מוצאים מספיק אנשים כאלה".

כשאשר התבקש לאפיין את האנשים שנושאים את הפוטנציאל להצליח במילוי המשימות הווירטואליות שאולי יכריעו את המלחמה הבאה, הוא דיבר כמעט על הכול, זולת כושר קרבי. "הם צריכים לשאת פוטנציאל בסיסי למיומנויות טכנולוגיות, גישה למדעי המחשב, הבנת התוכנה, הכרה בסיסית של התחום. בנוסף, יצירתיות, חיבה לאתגרים אינטלקטואליים ופתיחות לחדשנות - יכולים לעזור. זה המצע שעליו אנחנו יכולים כבר להלביש את ההכשרות המתאימות ברמה הטובה ביותר, כנדרש מהצרכים שלנו כצבא".

במשך שנים, היחידות הטכנולוגיות היוקרתיות ביותר של צה"ל - בהן גם אלה של חיל המודיעין וחיל האוויר - קיבעו את מעגל האיתור של חייליהן העתידיים במרחב שבין חדרה לגדרה. הנחת העבודה של צה"ל הייתה שאם כבר להשקיע משאבים והון במלאכה הסיזיפית של איתור בעלי מיומנויות-על, מוטב למקד אותם באזורים שבהם ההשקעה בחינוך גבוהה הרבה יותר מזו שבפריפריה. חישוב תועלתני לגמרי של סיכוי מול סיכון, של רווח מול הפסד.

יוצאים מ"חדרה-גדרה"

"מיצינו את המרחב של גדרה-חדרה", מודה אשר. "במרכז הארץ הגענו אל תקרת הזכוכית וצריך לחפש מועמדים במקומות אחרים, כי הרי לא ייתכן שאין אנשים מתאימים במקומות נוספים בארץ. לכן, אמ"ן אימץ את הדרום והכניס את באר שבע, ירוחם, דימונה, נתיבות, שדרות ואשקלון למעגל החיפושים שלו. קרן רש"י, שהשקיעה עד כה ממון רב בתוכניות העשרה במוסדות חינוך בדרום - כמו גם בתחומי הרווחה והבריאות - הפכה למעין קבלנית-משנה של חיל המודיעין.

"פנינו לקרן רש"י, התייעצנו עם אנשיה בזכות היכרותם עם מערכת החינוך בנגב" ונוצרו שני תהליכים מקבילים - מחסור בכוח-אדם מתאים לצרכים העתידיים שלנו והמעבר הצפוי של צה"ל לנגב בשנים הבאות, ועמו פתיחת קריית המודיעין החדשה ליד עומר. הגדרנו צרכים, גיבשנו תוכנית תלת-שנתית משותפת שתאפשר יצירת גרעין לפיתוח מערך תוקפי הסייבר העתידי שלנו, והתחלנו לחפש".

סמנכ"ל התוכניות המדעיות בקרן רש"י, נצח פרביאש, אומר כי "התחלנו בעמוד אינטרנט שבישר על התוכנית החדשה - ונדהמנו מהתגובה. יש באזור הזה שכבה שלמה של נוער עם זיקה למחשבים, שמהווה בסיס טוב להתקדמות. בהתחלה, הקושי היחיד שלנו היה להוציא אותם מהחדר בבית, כי הם ישבו כל הזמן מול המחשב. במפגש הראשון הם היו בהלם; בשני, כשפתחנו להם עולם חדש בתחום הסייבר שאותו לא הכירו, הם התחילו לגלות משמעת עצמית טובה".

מעניקים ארגז כלים

לדברי פרביאש, התוכנית החדשה תקטין את הסיכוי שצה"ל יצטרך לתפעל מערך שלם של הסעות, שיניעו את משרתי קריית המודיעין העתידית מהנגב אל המרכז. "זאת חשיבה מערכתית, לטווח של כמה שנים קדימה, ולשמחתנו יש שותפים טובים לרעיון הזה. משרד החינוך משתף פעולה, מנהלי בתי ספר מסייעים באיתור המועמדים - ויש על מה לעבוד והיכן להתקדם".

לתוכנית החדשה קוראים "מגשימים". המדריכים שמובילים אותה הם סטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יוצאי יחידות אמ"ן, והם מעבירים לבני הנוער מערך חוגי העשרה פעמיים בשבוע בשעות אחר הצהריים בבית "יציב" בבאר שבע. קרן רש"י נושאת בחלק הארי של המימון, והתלמידים עצמם משלמים 750-1,000 שקל לשנה. מי שידו לא משגת אך נמצא מתאים, מקבל מלגה מהקרן.

"אף אחד לא מבטיח למשתתפים שיבוץ באמ"ן או בכל יחידה אחרת, בעת שיתגייסו", מבהיר אל"מ אשר. "עם זאת, אנחנו מנסים ליצור גירוי, לפתוח להם תחום עניין חדש, לסחוף אותם אל עולם הסייבר. הם גם ירצו להעמיק את הבנתם בתחום, ללמוד אותו ולהשתלב אחר-כך בתחום מדעי המחשב. התוכנית מציידת את מי שמשתתף בה בארגז כלים, זורעת זרע - המהות חברתית. בין אם צה"ל ייקח אותם ובין אם לאו - פותחים להם פתח".

המחזור הראשון של התוכנית הסתיים לפני שבועות אחדים, וכ-60 בני נוער נמצאו מתאימים להמשיך לשנה שנייה. מבין תלמידי כיתה י"ב שהשתתפו במחזור הראשון, נמצאו 8 בעלי התאמה מובהקת ליחידות הרלבנטיות באגף המודיעין. מבחינת אנשי אמ"ן, זהו נתון מעודד שפותח את התיאבון - סיפורים וחוויות של המשתתפים הצעירים עוברים בין חובבי המחשבים, ואלה מציתים את דמיונם של בני נוער נוספים.

"אנו בוחנים כיצד לפתח את התוכנית, שתהיה בהיקף דומה לתוכנית 'עתידים' היוקרתית, תוך שילוב גופים אקדמיים נוספים שיאפשרו לה להיות נגישה ברחבי הדרום, ואולי גם לזכות את משתתפיה בנקודות לקראת תואר אקדמי", אומר אל"מ אשר.