מבוגר מדי, אחראי מדי, מרוחק מדי

VERY NICE INDEED. המציל הלאומי יצא מחדרו ובאלגנטיות חמקמקה עשה בדיוק מה שכתוב במדריך להישרדות בתנאי סערה: נע בין הטיפות. מכה ולטיפה. גזר ומקל. כלכלה ופסיכולוגיה. אוהבים אתכם. שום דבר שאפשר ללכת איתו מחר למכולת הפתרונות, או להישען עליו. אף אחד מהצדדים לא יכול להישען עליו. לא ראש הממשלה, שמתנהג לחוץ; לא שר האוצר, שנשמע מדושן, לא יושבי האוהלים, שנראים מה זה נהנים מהמצב.

כשכל הצדדים מקובעים בדעתם, ולא יודעים מה לעשות מחר בבוקר - צריך לבוא אחד שיניע אותם קדימה. היום מתברר שזה לא סטנלי פישר. אולי הציפיות מ"המבוגר האחראי" היו גבוהות מדי. אולי הוא מבוגר מדי, אולי אחראי מדי. רק שלא יהיה מרוחק מדי, כי זה מה שנחשד מנאומו הבוקר.

פישר חילק את המנות בקפידה. נראה שהוא ואנשיו טרחו למדוד במדויק את אורך המכה, גובהה ועוצמתה מול רכות הלטיפה. שאף אחד לא ייהנה ומאף אחד לא יחסר. לממשלה החמיא: "יש לנו ממשלה מצוינת", אבל נזף: "קיימת הרגשה שהממשלה לא עובדת בצד האינטרסים של מעמד הביניים"; הגן עליה: "צריך לתת לממשלה זמן לפתור את הבעיה", אבל מתח עליה ביקורת: "תוכניות לא מבצעות את עצמן בעצמן - מישהו צריך להיות שם ולהתמקד בביצוע".

הנגיד החמיא גם למשרד האוצר: "תפקיד האוצר הוא לשמור על הקופה הציבורית - הם עושים את זה בכבוד ובאופן יעיל. שטייניץ ופקידיו שומרים על המשק", אבל התריע: "צריך להתמקד בדאגות של הצעירים ולהיות רציניים".

על המפגינים אמר: "הם השדרה של המדינה.. תורמים הרבה למשק, למדינה לתרבות ולהצלחת ההיי-טק, אבל מצד שני: "חלק מהדרישות שלהם פוליטיות. מי שרוצה להשפיע על הפוליטיקה לא יכול לעבור רק דרך המחאות".

הפתעה! הנגיד הופתע. אם הופתע לטובה נוכח האכפתיות, ההתלהבות וקסם הנעורים של מחאת האוהלים, מה טוב. אבל אם הופתע מעצם המחאה ועוצמת הכעס, אז אולי הוא לא ממש קורא ומפנים את דוחות בנק ישראל, ובטח לא את נאומיו-הוא על קטסטרופת מחירי הדיור.

לדעתו, העדר תחרותיות הוא הגורם המרכזי ליוקר המחיה. שש שנים הוא מנהל את הבנקאות הישראלית ביד רמה ופטיש פלדה, אבל דבר לא השתנה בהעדר התחרותיות בה וביוקר פעילותה. אז תחליט אדוני.

לא נשכח את ההפחדה, מופע האימים. אם לא די בנתניהו ששולף את האטום האיראני בכל אירוע משקי-חברתי, כדי להצדיק את התמקדותו היתרה בעניינים אחרים, עכשיו יש לנו גם נגיד מאיים: "אנחנו נכנסים לתקופה לא פשוטה עכשיו... אנחנו רואים מה קורה במדינות שלא מטפלות בתקציבים שלהן".

נאום נחמד. אפשר איתו ואפשר בלעדיו. לא בשורה, לא דרך, לא מתווה. חבל.