הפסד לשלמה אליהו: נדחתה תביעתו נגד שותפיו בבנק אגוד

אליהו תבע את שותפיו באגוד בטענה כי מינוי חיים פרייליכמן למנכ"ל ‎‎הבנק בוצע באופן בלתי תקין ■ ביהמ"ש: מה שהניע את אליהו הייתה התחושה שפגעו בכבודו כשלא נועצו בו טרם המינוי

‎‎בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה אתמול (ב') את תביעתו של שלמה אליהו נגד שותפו לשליטה בבנק אגוד, ישעיהו לנדאו ונכסי דוד לובינסקי, יו"ר הדירקטוריון של הבנק, זאב אבלס, והבנק עצמו, בעניין אופן בחירתו של חיים פרייליכמן לתפקיד מנכ"ל הבנק.

‏אליהו טען כי מינוי פרייליכמן בוצע באופן בלתי תקין, שאינו הולם את התפקיד ומהווה פגיעה והפרה של נוהל בנקאי תקין, ונעשה בניגוד להסכם בעלי השליטה בבנק, שחייב, לטענתו, להיוועץ בו טרם מינוי המנכ"ל. כמו כן טען אליהו כי המינוי בוצע באופן המפר את ההיתר של נגיד בנק ישראל.

אליהו דרש במסגרת התביעה כי בית המשפט יאכוף את קיומו של ההסכם ויפסוק כי לנדאו, החברה שבשליטתו ונכסי דוד לובינסקי ישלמו לו סכום של 10 מיליון דולר.

הנתבעים דחו את טענותיו של אליהו וטענו כי מינויו של פרייליכמן נעשה כדין.

בית המשפט בדק את אופן מינוי המנכ"ל וקבע כי אמנם "הסכם בעלי השליטה" נכרת ב-1993, אולם מאחר שמדובר במינוי שנעשה ב-2006, בעת תחולתו של חוק החברות, הרי הוא אשר חל במקרה זה. מהוראות החוק, "נוהל המפקח על הבנקים" ו"תקנון התאגדות הבנק" עולה, כך לפי פסיקת בית המשפט, כי הדירקטוריון הוא בעל הסמכות הבלעדית למנות את המנכ"ל.

‏"בעלי השליטה הם רק חלק מן הדירקטוריון, הכולל דירקטורים מטעם הציבור ודירקטורים חיצוניים. לכל דירקטור - לרבות הדירקטורים שמונו על-ידי בעל השליטה - זכות שווה בהצבעה. בעלי השליטה או מי מהם אינם יכולים לכפות את דעתם על מי מהדירקטורים, לרבות על דירקטורים אשר מונו על-ידם, כמייצגים את בעלי השליטה", פסק השופט יהודה פרגו.

‎‎הצבעה חופשית

השופט הוסיף כי אין כל ממש בטענת אליהו, לפיה המפקח על הבנקים, בעת שאישר את "הסכם בעלי השליטה", אישר עמו את הסכמת "בעלי השליטה" כי הדירקטוריון יוכל למנות מנכ"ל - רק אם יש הסכמה לזהותו על-ידי "בעלי השליטה".

לגישתו של פרגו, היעדר הסכמה בין "בעלי השליטה" אינו גורע מזכותו של כל אחד מן הדירקטורים מטעם "בעלי השליטה" להשתתף בישיבת הדירקטוריון ולהצביע על-פי דעתו ובאופן חופשי, ולא חלה עליהם חובה להיוועץ עם אליהו, כל עוד אינו חבר דירקטוריון.

‏בפסק דין התרשם השופט כי מה שהניע את אליהו להגיש את התביעה הייתה התחושה שפגעו בכבודו כאשר לא נועצו בו טרם מינוי מנכ"ל חדש לבנק.

"מה שכנראה נעלם מעיניו, כי הדבר נעשה מנסיבות שהוא ייצרן", כתב השופט. "לא התרשמתי כי למישהו מחברי הדירקטוריון, לרבות בעלי השליטה, הייתה כוונה לפגוע בכבודו של אליהו. נהפוך הוא - נכונות הדירקטוריון לעכב את החלטת המינוי למספר שעות כדי שבעלי השליטה יוכלו לשוחח עמו... והמכתב ששלחו בו הם מבקשים להיפגש עימו על מנת לפתור את חילוקי הדעות ביניהם".

‏בית המשפט חייב את אליהו ואת חברת אליהו החזקות לשלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות, לרבות שכר-טרחת עורך דין בסכום של 150 אלף שקל ובסכום כולל של 300 אלף שקל.

‏את אליהו ייצג משרד מ.שחל ושות'; את ישעיהו לנדאו ונכסי דוד לובינסקי ייצגו עו"ד ד"ר גיל אוריון ועו"ד מיטל בן-בסט פישר בכר חן וול אוריון ושות'; ואת בנק איגוד וזאב אבלס ייצגו עורכי הדין שוקי חורש וערן בצלאל ממשרד ש. הורוביץ.