הנקראות ביותר

תכירו את איתמר: הקים את אתר זאפ - ועכשיו מתחרה בו

גלילי הקים את אתר זאפ בשותפות עם הקיבוץ שלו, נאלץ למכור את חלקו לדפי זהב, ועכשיו הוא מקים חברה המתחרה בה בכל הכוח, כי "זו פרה זקנה וגוססת, וחולבים ממנה את הטיפות האחרונות"

על הסמארטפון של איתמר גלילי יש רשימת שמות. שי אגסי, עדה יונת, מיקי חיימוביץ', סטף ורטהיימר ואחרים. אלה השמות שבהם נקבו חברים שלו כאשר ביקש מהם לבחור ראש ממשלה "לא פוליטיקאי". חיידק המעורבות מקנן חזק אצל גלילי, ויחד עם התיעוב לכל דבר ממוסד הוא מייצר תוצרים מעניינים, כמו הצטרפות למפלגת עלה ירוק בשעתו, ותרומה של הלופט היוקרתי שלו למטה המפלגה - חלק מפרקי "האזרח קופטש" (סדרה המלווה את המירוץ של גיל קופטש לכנסת בראש עלה ירוק) צולמו בביתו.

- התאכזבת מעלה ירוק?

"הצטרפתי כי חשבתי שיש הזדמנות לעשות משהו, אבל אז הגיע קופטש, לא כל-כך עניין אותו מצע, הוא רצה לרוץ ולעשות את הסדרה. וגם פתאום הגיעו לפגישות כל מיני אנשים עם חליפות, אנשים שכל מה שמעניין אותם זה הכיסא. זה מה שקורה בפוליטיקה. מגיעים אנשים שרוצים את המשרה הזאת, לשבת בכנסת ולקבל כבוד".

גלילי החליט אז שעליו להקים מפלגה נטולת פוליטיקאים, מפלגוגל (מפלגת גוגל), שתציג מועמד לראש ממשלה "שאסור שיהיה פוליטיקאי ואסור שיהיה מועמד מטעם עצמו". כל אחד יבחר את ראש הממשלה שלו, ושלושה חודשים לפני הבחירות יודיעו למועמד המופתע שהוא עומד בראש רשימה. אם יסרב, יתבקש לנקוב בשם של מישהו שלדעתו מתאים, כי "הגיע הזמן לשבור את הרופרט מרדוק הזה שיושב לנו על כס ראש הממשלה".

- מי ראש הממשלה שאתה בחרת בינתיים?

"שי אגסי או ירון לונדון".

- אין אף אחד היום בכנסת שאתה מעריך?

"אני חולה על שלי יחימוביץ' ועל ניצן הורוביץ, אבל הם פוליטיקאים".

הפריימריז ייערכו באתר אינטרנט, שיירשמו אליו דרך פייסבוק או באמצעות הרשת החברתית החדשה גוגל פלוס, מסביר גלילי. כל מי שנרשם מצביע, ומי ששם סטיקר על האופניים או על האוטו יכול להצביע פעמיים, ומי ששם שלט על המרפסת זוכה בארבעה קולות. גלילי כבר החל בתהליך הרישום, ואף שילם לעורך דין 20 אלף שקלים כדי שיבדוק אם מותר להשתמש במילה גוגל.

התשובה היא שמותר, אבל בינתיים הוא משהה את ההמשך כי "הבחירות הקרובות יהיו מלאות באנשי אוהלים וכל אחד יקים עשר מפלגות. הלוואי שגל האוהלים יצליח לשבור את נתניהו. אבל אני בספק, ואם זה לא יצליח, נבוא עם המפלגוגל לבחירות הבאות".

- איפה אתה ביחס למחאת האוהלים?

"אני שם בכל יום. לאחת העובדות שלנו יש שם אוהל. זה בומבמלה. זה יחזיק מעמד עד הגשם הראשון. אבל מהפכות במדינות דמוקרטיות קורות בבחירות".

בסך-הכול בן 33, גלילי הספיק להקים את אתר זאפ, למכור אותו בלי חשק לדפי זהב, ופחות או יותר לעוף מהחברה בבעיטה; את 7.5 מיליון השקלים שקיבל השקיע במניות גוגל, שמהן הוא מוכר מדי חודש כמות שתספיק לממן את הסטארט-אפ החדש שלו: אתר easy.co.il ששואף למגר את דפי זהב ולהפוך לאתר המוביל לחיפוש בתי עסק בישראל. נקמה? מה פתאום, "אני פשוט מכיר אותם ויודע שהם לא בכיוון, אז זאת הזדמנות".

כשהוא יושב כך, מקפל תחתיו את רגליו הצנומות, הנתונות במכנסיים קצרים ובכפכפים ("שלוש שנים לא קניתי בגדים"), בדירה הישנה ליד אלנבי שבה ממוקמת החברה שלו, גלילי רחוק מאוד מהדימוי על מתעשרי ההיי-טק. הוא מתגורר עם החתולה שלו אובמה ("אני חולה על אובמה. סוף-סוף מישהו אמר לנו נו-נו-נו") בלופט מדהים עם ג'קוזי בחוץ, במקום שבו עמד בעבר קולנוע דן, הירקון פינת טרומפלדור. הדירה שכורה, גם המכונית. "אני לא מאמין בנכסים. נכסים זה כמו כלב, שאתה צריך לדאוג לו ולהאכיל אותו ולסדר שמישהו יטפל בו כשאתה לא תהיה".

מחאת האוהלים / צלם: תמר מצפי

- אם בית ואוטו זה נטל אז חתונה וילדים זה משקולת חמש טונות.

"אני נגד חתונה. בחתונות של החברים שלי אני צועק 'לא, לא'! הם כבר למדו להזמין אותי לאחרי החופה. אני לא מבין את המילה הזאת, 'חתונה', מה המשמעות שלה? את מי היא משרתת? היא מגדירה כל מה שיכול להיות לא בסדר באהבה. זה כמו דת כזאת. חתונה זה קצת כמו דפי זהב - מותג שהולך להיגמר אבל עדיין המון אנשים מאמינים בו ומוכנים לשים עליו המון פרמיה".

הקיבוץ החליט למכור

גלילי נולד בקיבוץ רמת הכובש. "אני במב"ח - בן משק בשנת חופשה - כבר יותר מעשר שנים", הוא צוחק. אבל כשהוא מתאר את ילדותו שם, החיוך נעלם. נראה שהוא עדיין מתאושש ממנה; את הלינה המשותפת הוא מגדיר "בעל זבוב" - ספרו הנודע של וויליאם גולדינג, המתאר כמה אכזריים ילדים יכולים להיות אלה כלפי אלה. "הטראומות ליוו אותי שנים".

בגיל 18 וחצי נסע לניו יורק, למד קצת לבנות אתרים. "התחיל האינטרנט, ואף אחד שם לא ידע לבנות אתרים", הוא משחזר. "ואני ידעתי. באיזשהו שלב קיבלתי 500 דולר לשעה". לאחר שנה וחצי חזר לארץ עם הרעיון של זאפ, אתר השוואת מחירים של מוצרים שונים.

- מנין השם זאפ?

"יש איזה שישים דומיינים שקניתי ב-1999, ביניהם זאפ ואיזי וגם ממון, דיפלומה, flight, joke. כמה מהם מכרתי, וגם די בזול, כי לא היה לי כסף. כמו spin.co.il שמכרתי לקמפיין של רייכר לבחירות, ו-park.co.il לרשות הטבע והגנים. יש אחד שאני ממש מצטער שמכרתי: את more.co.il לרונאל מור ממנטיס. אני מכרתי לו ב-1,500 דולר, ואחרי איזה זמן הוא בא ואמר שמכר אותו ב-50 אלף דולר וצחק עליי".

גלילי הגיע עם השם ועם הרעיון, אבל בלי כסף, וחיפש משקיע. הקיבוץ שלו, רמת הכובש, הסכים להשקיע, ותמורת הקצאה של בית ילדים ישן, חלק מהציוד ו"עובדים שאין להם עבודה", כך גלילי, מבין חברי הקיבוץ, קיבלו כ-75% מהחברה. בשלב מסוים נכנס שותף נוסף, דניאל צדוק, שמימן את המחשבים, והבעלות התחלקה 70% לקיבוץ, 15% לגלילי ו-15% לצדוק.

זאפ הוכיח את עצמו כיעיל וכידידותי למשתמשים, התחיל לצבור תאוצה, ועלה לעשירייה הראשונה של האתרים הנצפים ביותר. דפי זהב התעניינו, הקיבוץ רצה למכור, ורק גלילי נעמד על הרגליים האחוריות. "הייתי נגד העסקה, פוצצתי אותה בשלב הראשון. לא הסכמתי לחתום, בעיקר לא על החלק בחוזה של אופציית ה'קול', שקבעה שהם יכולים לקנות ממני את חלקי בתום שלוש שנים ואהיה מחויב למכור להם. אז זה כאילו לוותר על החברה".

- אז למה בסוף חתמת?

"הבנתי שגם ככה זאת כבר לא חברה שלי".

הקיבוץ מכר את חלקו לדפי זהב על-פי ערך של 14 מיליון שקלים, וגלילי וצדוק נשארו בעלי מניות מיעוט. גלילי גם נשאר לעבוד בחברה כמנהל פיתוח, אבל לא לאורך זמן. ב-2007 הקימה דפי זהב את חברת הפרסום באינטרנט dmedia, שמרכזת את הפרסום בכל אתרי הקבוצה, כולל זאפ. גלילי שוב נעמד על הרגליים האחוריות.

"לא הסכמתי לבאנרים בזאפ אף פעם", הוא מסביר. "ניר למפרט (מנכ"ל דפי זהב) אמר, 'אנחנו רוצים שבכל אתרי הקבוצה יהיו באנרים, וזאפ הוא האתר הכי גדול שלנו. אמרתי אין מצב, זאפ הוא לא אתר של באנרים, וזה גם אף פעם לא יהיה הכסף הגדול שזאפ עושה (מודל הרווח של זאפ מבוסס על תשלום שבתי העסק נותנים על-פי מספר ההקלקות שקיבלו דרך האתר). אז הוא עקף אותי ופנה למישהו בפיתוח שיכניס את הבאנרים. הם החליטו לדחוף את די-מדיה כי היא מקבלת 70% מההכנסות על הבאנרים, וזה לא הוגן כי זאפ לא הייתה אז 100% שלהם".

- ומה קרה הלאה?

"באותו ערב למפרט התקשר למנכ"ל אל על אז, חיים רומנו, ואמר לו, תיכנס לזאפ, תראה את הבאנר של אל על שם. כעבור כמה דקות רומנו מתקשר ואומר לו, אין שם שום באנר. כי אני נכנסתי בינתיים והורדתי את כל הבאנרים. יום אחרי זה קראו לי לישיבת הנהלה, והוא אמר לי, אנחנו צריכים שינויים בהנהלה. שאלתי, מה זה אומר? שאני מפוטר? והוא ענה, כן".

- ואז גם נפרדת מאחזקותיך בחברה.

"מימוש אופציית הפרידה היה אמור להיות חצי שנה מאוחר יותר, אז אמרנו, נעשה את זה עכשיו וזהו. עשינו את העסקה על-פי שווי של 50 מיליון שקל, כלומר מכפיל של ארבע וחצי על ההכנסות של זאפ. זה מכפיל עלוב להיי-טק".

- נשמע שאתה מרגיש שנדפקת בעסקה הזאת.

"לא. אני מרגיש שזה מה שהיה. כבר כשהתחלתי, הקיבוץ היה בעל רוב המניות. זאפ לא היה באמת שלי אף פעם. פשוט לקח לי הרבה זמן להבין את זה. בקיבוץ הייתי יושב לבד ומנהל את זה, ונוצרה אשליה שזה שלי. אבל כל הזמן היו בעיות; העובדים רצו אופציות ולא קיבלו כי הקיבוץ לא בנוי לתת אופציות, ואת דפי זהב לא מעניין לחלק אופציות, הם חברת מדיה. אז יצא טוב, הגיע הזמן להיפרד".

- כשאתה מסתכל היום על זאפ, מה אתה רואה?

"אני מרגיש שהוא לא השתנה בהרבה מאז שעזבתי. הוא עדיין מוצר מוביל, ויישאר ככה הרבה זמן".

שותפות עם העובדים

בזאפ לא נתנו לגלילי לתת לעובדים אופציות. באיזי הוא הפך אותם לשותפים - 60% הוא, 40% הם. גלילי מוכר מדי חודש מניות שלו בגוגל כדי לממן את הפעילות. העובדים מצדם - כולם חברים, חלקם קיבוצניקים מרמת הכובש, כולם היו אצל גלילי בג'קוזי וטסו איתו לאמסטרדם - מסתפקים כבר ארבע שנים ב-6,000 שקלים לחודש ובתקוות גדולות. את ימי הכיף שהיו בהתחלה הורידו מסיבות תקציביות. הם יודעים בדיוק כמה כסף יש לגלילי בחשבון הבנק, משהו שמספיק לעוד שנה וחצי פעילות בערך. קרנות הון סיכון ואנג'לים הס מלהזכיר; גלילי לא מאמין בהם. "כבר הייתי במצב של חוסר שליטה בחברה שלי", הוא אומר, "לא רוצה לחזור לזה". כן מחפשים משקיע, ויש גישוש לכיוונו של דב מורן, אבל הפגישה עצמה טרם התקיימה.

כבר ארבע שנים הם עובדים על האתר, שמספק פריסה של בתי עסק על-פי מיקום. התוצאה בינתיים די מרשימה. הקלדתי את כתובת מגוריי ומצאתי בדיוק רב את כל בתי העסק בסביבה, על-פי מידת הקרבה, כולל מסלול נסיעה ומסלול הליכה וקישורים לכל אתר שבו הם מופיעים. כמו כן למדתי על מיקומן של האנטנות הסלולריות ושל המיחזוריות, וקראתי ביקורת של לקוח על האינסטלטור השכונתי שלי (הגיע מהר, אבל דרש יותר מהמחיר שסוכם בתחילה).

גלילי מספר שכדי להגיע לזה נדרשה הצלבה של 1,500 אינדקסים שונים; גם כדי להגיע לכמה שיותר מידע, וגם כי "האינטרנט בתחום הזה על הפנים; אין אתר אחד שהמידע שלו מדויק - לא דפי זהב, לא B144, ולא אף אחד מהאתרים היותר קטנים. מההצלבה אנחנו לומדים כמה האתרים האחרים גרועים: שמות לא נכונים, מספרים לא נכונים. היחידים שיכולים להיות ממש טובים הם אתרים מתמחים, כמו אתרי צימרים או מסעדות".

- ועכשיו אתה מחכה לאקזיט?

"הרעיון הוא לא לעשות אקזיט. כבר הייתי באקזיט. השאיפה שלנו מאוד גבוהה - הרעיון הוא לבנות חברה ממש גדולה. יש פה שוק ענק של מיליארדי שקלים בשנה, שמתחלקים בו בזק, דפי זהב, גוגל, ועוד המון אתרים קטנים - מפה, צימרים ושאר מתמחים, ואנחנו מציעים לגולשים את כל המידע שנמצא בהם בצורה חכמה וקלה".

- איך דפי זהב מגיבים לתחרות המתהווה?

"לפני שבוע הם חסמו אותנו, ואנחנו לא יכולים לגלוש יותר לדפי זהב. הם חשבו שאם יחסמו בטח יפגעו לנו בדאטה בייס".

- אז בוא נשמע מה אתה חושב על דפי זהב.

"על העובדים שם אני מרחם. אין שם הרבה עובדים שבאים לחברה לטווח ארוך. הם באים לעשות עבודה, לקבל את העמלות, וזהו".

- אתה צופה להם היעלמות?

"הם כבר מחקו איזה חצי מיליארד שקל חובות לנו, לציבור (בהסדר החוב של החברה). תנועת הגולשים בהם רק יורדת (לפחות על-פי גוגל טרנדס). הם עדיין רווחיים, אבל זה על חשבון מותג שהמיליארדים בו הושקעו מזמן והם רק נמחקים. זו פרה שעדיין נותנת חלב, אבל היא זקנה וגוססת וחולבים ממנה את הטיפות האחרונות".

- למה?

"היום התוצאות הן מדידות. אתה לא יכול לבוא לאינסטלטור ולומר, שלם לי 2,500 שקל ונראה אולי יהיו לך טלפונים. כי האינסטלטור השני אומר לו, פרסמתי בגוגל, עלה לי 1,000 שקל וקיבלתי אלפיים טלפונים. לוקח המון זמן להבין, אז עוד יש אנשים שמשתמשים בדפי זהב, אבל אני לא רואה איזה עתיד יש להם.

"וגם המשתמשים מצביעים ברגליים, כי היום המוצר צריך לפנות למשתמש. בדפי זהב, המודעות הראשונות שמופיעות הן של העסקים ששילמו הכי הרבה. אחרי כמה זמן, אנשים מבינים שהמוצר שם לא בשבילם אלא בשביל העסקים".

תגובת דפי זהב: "אנחנו מאחלים למר גלילי הצלחה בכל אשר יפנה".

לא רק נקמה

אף על פי שהקמת איזי נראית כמו ניסיון הנקמה האישי של גלילי בדפי זהב, הוא מצדו, מסביר שזה לא העניין. "אני רציתי לעשות את המוצר הזה עוד כשהייתי שם", כך גלילי. "הכנתי להם חוברת המסבירה איך צריך להיראות דפי זהב - בערך כמו שאיזי נראה היום. אבל הם החזירו לי אותה עם הערות, 'זה כבר יש לנו, על זה כבר חשבנו ואנחנו לא רוצים'. זה לא עניין של נקמה, זה עניין של להכיר אותם. הם לא בכיוון. כולם מפחדים מהם כי הם הכי גדולים, אז אף אחד לא משקיע ולא עושה את העבודה הקשה, ולכן יש לי הזדמנות פה".

נגיד שהאתר שלך טוב פי כמה מדפי זהב, אבל כמה אנשים שמעו עליו? עדיין תצטרך להגיע לתודעה של הגולשים, שרגילים מימים ימימה להשתמש בדפי זהב ובבזק.

"באמת קצת קשה למתג את איזי. אפילו קשה להסביר לאנשים מה זה בדיוק. יותר קל לנו להרגיל אנשים לשירות דרך אפליקציה לאייפון, כי שם מספיק לכתוב 'מסעדות', ואיזי נותן לך את כל המסעדות סביבך (זיהוי באמצעות ה-GPS המובנה במכשיר, ללא צורך להקליד כתובת). חמישים אלף איש כבר הורידו את האפליקציה, ואנחנו כבר מתחילים לראות תנועה ישירה גם לאתר. יש לנו עשרים אלף גולשים ביום. אני מעריך שבתוך שנה-שנתיים נהיה בעשירייה הראשונה של האתרים בישראל. דפי זהב, אגב, במקום 12-14 בלבד".

- ואיך תעשו מזה כסף?

"דרך גוגל. מפרסמים משלמים לגוגל על פי מספר הקלקות, וגוגל מעבירה חלק מההכנסה לאתרים השונים שדרכם הגיעו למפרסמים הללו (אדסנס). אנחנו יכולים לעשות זאת כבר היום, אבל זה יסתכם בסביבות 3,500 דולר לחודש, ועוד לא שווה לנו 'ללכלך' את האתר בפרסומות בשביל זה. כשהסכומים יגדלו - נעשה זאת".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות