אחרי שהאוויר יצא משוק הסטנטים, טרירם עברה לנפח בלונים

הפחתת דירוג האשראי של ארה"ב השבוע, הייתה פעמון אזהרה לחברות היי-טק וביומד שעדיין מכוונות את כל מאמציהן לארה"ב. הצורך בביזור פעילויות לעולם כולו ברור כבר למעלה מעשור. הביצוע - זה כבר פחות פשוט.

ד"ר איתן קונסטנטינו, ישראלי שעומד בראש חברת TriReme בארה"ב שלה מכירות של עשרות מיליוני דולרים בשנה, הוא אחד מאלה שהחלו ליישם זאת (ראו מסגרת על פעילות החברה בסינגפור).

טרירם, שאינה מוכרת בישראל, מפתחת בלונים לפתיחת חסימות בעורקים מובילים ללב ובעורקי הגפיים, באופן שמייתר לעתים שימוש בסטנט. "התחלנו כחברת סטנטים לעורקים מפוצלים, בדומה ל-AST הישראלית שניהלתי בעבר", משחזר קונסטנטינו בראיון ל"גלובס". אולם כששוק הסטנטים נתקל בקשיים, היא הצליחה לראות את הנולד ולשנות את המיקוד העסקי.

הציפייה היום מהתחום היא השקת סטנטים מצופי תרופה - שיתמכו בעורקים לבל יקרסו, אך לא יגרמו לחסימה חוזרת של העורק. תהליך אישור של מוצר כזה, שהוא גם מכשור רפואי וגם תרופה, ארוך ויקר מבחינת הרגולציה, שממילא הולכת ומחמירה גם כך בכל שאר התחומים. התוצאה היא שבשנתיים האחרונות נסגרו מספר חברות סטנטים בעולם שהושקעו בהן מאות מיליוני דולרים, ומעט אוויר יצא מהתחום.

בטרירם החליטו להתמודד עם הבעיה על-ידי חזרה לטכנולוגיה ותיקה יותר, הבלונים. טרירם הצליחה ליצור מערכת הובלה שלדברי קונסטנטינו, מספקת בעזרת בלון בלבד תוצאות דומות לשימוש בבלון עם סטנט.

גייסה, אבל לפני המשבר

ייתכן שקונסטנטינו מוכר לשוק הביומד הישראלי גם כאחד ממייסדי חברת אנג'יוסקור, מתחרה של טרירם, שאף לה מחזור מכירות של עשרות מיליוני דולרים. כמו-כן, קונסטנטינו כיהן בעבר כמנכ"ל חברת הסטנטים הישראלית-האמריקנית AST, שנמכרה לענקית המכשור הרפואי בוסטון סיינטיפיק ב-2005 תמורת חצי מיליארד דולר.

על בסיס זכויות העבר של מייסדיה, לא התקשתה טרירם להשיג מימון. "גייסנו 7 מיליון דולר מאנג'לים, סכום גבוה יחסית לאפיק זה", אומר קונסטנטינו.

ב-2007 נערך גיוס בהובלת קרן TriArch. החברה ביצעה עד היום שני סבבים, בהיקף של 15 ואחר כך 17 מיליון דולר. סך הכול היא גייסה כ-40 מיליון דולר והיא מעסיקה 60 עובדים. בימים אלה היא מבצעת גיוס של יותר מ-10 מיליוני דולרים וכן כמה מיליוני דולרים לחברה-הבת שלה, Quattro Vascular מסינגפור (ראו תיבה נפרדת).

"בחרנו בשם של ספינה מיתולוגית לחברה, טרירם, כי כשיוצאים לסטארט-אפ לא יודעים לאן שטים, זו מעין אודיסאה. גם המוצר שלנו מנצח בזכות ההנדסה", הוא אומר.

* איך הגעת לאודיסאה הזו?

"עשיתי דוקטורט בטכניון בהנדסת חומרים. עבדתי בחברת Bypass שייסד אורן גלוברמן. ב-2001 גייסו אותי לנהל את AST. החברה עשתה רילוקיישן לקבוצת בכירים, וכך הגעתי לארה"ב. כשעזבתי את AST, הייתי שותף להקמת אנג'יוסקור, שאותה עזבתי כשהחברה בגרה משלב המו"פ. בשלב הזה, הייתה מעט תמיכה מהמשקיעים לחדשנות. יש עדיין חדשנות שם, אך לא בקצב שהייתי רגיל אליו, אז דגדג לי לפתוח משהו חדש".

* יוצא שאתה מתחרה בחברה שהיית שותף להקמתה?

"כן ולא. שתי החברות מפתחות בלונים, אך באנג'יוסקור פיתחתי בלון שמתאים לסתימות קשות שבלונים אחרים לא יכולים לפתוח. המוצר של טרירם פותח סתימות פשוטות יותר, אך עושה זאת בתוצאה טובה יותר. לאנג'יוסקור יש 150 עובדים ומכירות של עשרות מיליוני דולרים עם רווחיות מצוינת".

* היא נאלצה למשוך מהשוק מוצרים פגומים פעמיים.

"היו מקרים כאלה והיא התאוששה. משיכת המוצרים מהשוק נעשתה בצורה מכובדת והחברה חוזרת לעצמה. אני מרוצה מהדרך שבה היא מתקדמת היום. זו חברה שיצרה ערך גבוה והיו לה הצעות רכישה מכובדות".

* אנג'יוסקור תהיה מועמדת להנפקה בנאסד"ק כשהשווקים יחזרו לעלות?

"יהיה קשה להנפיק אותה בשוק האמריקני, לפחות לא הנפקה מוצלחת. הדרישות גבוהות, כמעט בלתי אפשריות. הם ימשיכו לבנות ערך".

בניגוד לגורמים אחרים, שמאשימים את המשבר הכלכלי, את הרגולטור ואת היד הקפוצה של חברות הביטוח, קונסטנטינו מציע הסבר אחר לחולשה היחסית בביומד בארה"ב. "מגזרים אחרים של היי-טק תפסו תאוצה על חשבון הביומד. חברות כמו פייסבוק או זינגה פתחו פתח לחלומות אדירים בתחומים אחרים. התחושה היא שתקופת הבועה חזרה והמשקיעים מאושרים. זה מקשה על גיוס של עוד קרן לביומד, מצב שמשפיע על הסטארט-אפים. בשנים האחרונות לא היו כמעט הנפקות מוצלחות של מכשור רפואי. מעט ההנפקות שהיו, יצאו בשוויים קטנים אבסולוטית ומקוזזים לעומת השאיפות המקוריות. היו רכישות יפות, אך בעיקר של חברות בשלבים מתקדמים".

"מה שאנחנו עושים הוא חלק מהחזון הסינגפורי"

לטרירם יש חברה-בת בשם Quattro Vascular שהוקמה בסינגפור, וממש באחרונה סיימה גיוס של כמה מיליוני דולרים מגורמים במדינה.

זו רק אחת מן הפעילויות הסינגפוריות של קונסטנטינו, שמשמש כיועץ לממשלת סינגפור. במקביל, הוא נטל חלק בהקמת פארק הביומד במדינה ועזר בהקמת סטארט-אפ ישראלי-סינגפורי בתחום הסלולר.

"יש לנו שותפות עם הממשלה הסינגפורית", אומר קונסטנטינו ל"גלובס", "הממשלה תומכת במה שאנחנו עושים והיא גם הזרימה לא מעט כסף לפעילות. זה חלק מהחזון של הממשלה, שמקווה להפוך את סינגפור למרכז עולמי למכשור רפואי, לאחר שהיא השקיעה המון בפארמה וצמחה בתחום. "אנחנו בטרירם, מהווים חלק מהחזון הזה. אנחנו עוזרים להם בהרבה תחומים מעבר למוצרים שלנו. כתוצאה מכך, נוצרו לנו שותפויות עם חברות פרטיות בסינגפור שמגבות אותנו באסיה. אני גם תמיד שמח לעזור לחברות אחרות שרוצות לעשות עסקים בתחום הביומד בסינגפור".

* תעשיית הביומד הישראלית אמורה, להערכתך, לחשוש מהתחרות במזרח?

"יש מידה של תחרות, אך יותר מכך יש יכולות משלימות. להם יש יכולות ייצור משמעותיות, וכן את יכולות השיווק לשוקי הענק של אסיה. המדינות הללו מעניינות, מחירי המכשור הרפואי בסין דומים לאלה שבארה"ב, וביפן ניתן לגבות מחירים גבוהים מאשר בארה"ב. התרבות במדינות אלה נוחה לישראלים, כי העסקים מבוצעים בהן על בסיס אמון וקשרים אישיים, בדומה לישראל ובשונה מעט מארה"ב, ולכן לישראלים יש יתרון. הסינגפורים מאוהבים בישראלים והם שער הכניסה, אך יש הערכה מיוחדת ליהודים וישראלים גם בסין, בקוריאה, בטייוואן ובהונג קונג.

"הפעילות שלנו באסיה החלה קצת אחרי שבנק ליהמן ברדרס קרס. המקום שבו קשה לנו יותר הוא במדינות המוסלמיות, ולמזלנו, אלה לא שווקים גדולים שלנו. יש זמינות גבוהה של הון במזרח היום, לעומת ארה"ב שבה המצב בהקשר הזה קשה".

 22