עמק הסיליקון של רוסיה

מארגני האירוע, שנערך ביולי, דאגו לנוכחות של דוגמניות ארוכות רגליים שהגישו פרסים ליזמים. את נאומי התודה וההסברים על הפרויקטים החדשים שלהם ליוותה מוזיקת קופצנית. ברוכים הבאים לעמק הסיליקון, המהדורה המוסקבאית.

הקרמלין משקיע מאמצים רבים במיצוב מרכז סקולקובו כיהלום שבכתר תוכנית המודרניזציה שלו. חלק מרכזי באסטרטגיה הזו הוא לפזר את הכלכלה הרוסית על-פני תחומים מובילים נוספים, זולת נפט וגז.

לעודד את המשקיעים הזרים

בסתיו הקרוב תשלח רוסיה נציגים שלה לרוד שואו בבריטניה, ספרד, צרפת וגרמניה במטרה לשכנע משקיעים זרים לשלוח את ידם אל הכיס ולסייע לרוסיה ליצור עמק סיליקון משלה.

מטרת העל היא לבנות מרכז שבו יוכלו היזמים הצעירים של רוסיה לחלוק משאבים ולקבל השראה הדדית מרעיונותיהם, תוך חשיפת הפרויקטים שלהם לחברות בינלאומיות.

בנוסף, מתוכננת הקמת אוניברסיטה בשיתוף המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), שצפויה להתחיל לפעול בשנת 2014.

ויקטור וקסלברג, אוליגרך ואחד מבעלי השליטה בתאגיד הנפט הרוסי TNK-BP, מונה על-ידי הקרמלין לעמוד בראש הפרויקט.

לדבריו, המתחם החדש כבר קיבל הבטחה לסיוע של 3 מיליארד דולר מהממשל הרוסי בשלוש השנים הקרובות.

עם זאת, מובילי הפרויקט שואפים לקבל סיוע כספי שווה ערך מהמגזר הפרטי. עד עתה חתם המרכז על מזכרי הבנות עם החברות דאו, אינטל וסיסקו. סימנס, ג'נרל אלקטריק ונוקיה-סימנס כבר הסכימו לבנות מרכזי מחקר ופיתוח במתחם בהשקעה של עד 50 מיליון דולר האחת.

"קשרים בינלאומיים הם המפתח עבורנו. נושא מסחור הידע והפיכתו של הידע המדעי למוצרים ממשיים, הם תחומים שבהם אנחנו נמצאים בפיגור", אמר וקסלברג בראיון ל-"FT", "פרויקט סקולקובו נוצר כדי לסתום את החור הזה, אבל אנו זקוקים לידע שנצבר מהניסיון הבינלאומי".

יש המאמינים כי הצהרות הממשל באשר לפרויקט סקולקובו חסרות תוכן ממשי. המבקרים מפקפקים ביעילות של פרויקטים המוכתבים מלמעלה ותוהים עד כמה מחויב הקרמלין לשותפיו הזרים בטווח הארוך.

החשש העיקרי הוא שגורלו של הפרויקט הזה יהיה דומה לגורלם של פרויקטים אחרים ברוסיה, שתפחו לממדים עצומים כל-כך עד שלא ניתן היה להוציאם אל הפועל.

"פעם, אם הייתי אומר למישהו שאני רוצה להראות לו את הנשמה הרוסית, הייתי מביא אותו לקרמלין ומראה לו שני חפצים - את התותח הגדול בעולם, שלא ירה מעולם, ואת הפעמון הגדול בעולם, שמעולם לא צילצל", מספר אלכסנדר גליצקי, מנהל-שותף בפירמת ההון סיכון Almaz Capital Partners ויועץ לסקולקובו וחבר קרוב של יו"ר גוגל, אריק שמידט.

הקרמלין נתן הבטחה בעל פה ל-5 מיליארד רובל (172 מיליון דולר) שיוזרמו השנה ל-130 חברות סטארט-אפ, וליותר מ-10 מיליארד רובל (כ-350 מיליון דולר) שיוקצו לטובת בניית האוניברסיטה במתחם ולפארק הטכנולוגי בו.

נכון לעכשיו, האתר ריק והבנייה לא תתחיל עד שיונחו בו תשתיות בסיסיות כמו חשמל ומים זורמים.

שקיפות למניעת שחיתות

כדי למנוע שחיתות ולהעמיד את הפרויקט על הרגליים, סקולקובו בחר בדרך של שקיפות בהתנהלותו, לפחות לגבי המענקים לחברות סטארט-אפ.

כך, החברות ממלאות את טופסי הבקשה לסיוע באופן מקוון, ואלו מועברים לשיפוטם של צוות מומחים רוסי ובינלאומי שנבחר באופן אקראי.

חלק מהחברות הבינלאומיות עדיין מטילות ספק באשר למחויבותו של הממשל לפרויקט.

לדבריו מאט לייזוב, מנהל מחקר ב-Frontier Strategy Group, הממשל אמנם מנסה לפתות משקיעות פוטנציאליות באמצעות הטבות, כגון פטור ממע"מ וממכס והבטחות למתן זכות ראשונים בבחירת הסטארט-אפ להשקעה, אך רק מעט חברות הסכימו להתחייבות פיננסית איתנה לפרויקט.

"רשימת החברות ששמן מזוהה עם פרויקט סקולקובו ממשיכה להתארך. אבל מדובר בהבנות בראשי תיבות ותו לא", מסביר לייזוב, "כמו כל דבר חדש ברוסיה, רוצים לראות איך זה ייצא לפועל, לוודא שאף אחד לא נכווה", הוא אומר.

קריסטינה טיכונובה, מנהלת השלוחה הרוסית של נוקיה-סימנס, אומרת שהחברה החליטה להשקיע בסקולקובו כיוון שהפרויקט נוהל בשקיפות יחסית והסיר כמה מהחסמים הלוגיסטיים הקיימים. "נוקיה-סימנס רואה בסקולקובו פרויקט גדול, אך צריך שהמנהיגים הפוליטיים של הדור הבא ימשיכו לתמוך בו".

נראה שרוסיה בהחלט מנסה ליצור את עמק הסיליקון הבא. היא מינתה לפרויקט כמה מהכישרונות הגדולים בתחום הטכנולוגיה, אבל אם היא תצליח זו כבר שאלה אחרת.

התנאים החוקתיים הנוכחיים ברוסיה מטילים בספק את יכולתו של הקרמלין להביא את הפרויקט לסיומו המוצלח, טוען לייזוב. "לא הולך להיות שם עמק סיליקון חדש ב-5-10 השנים הבאות. אבל אולי זה יהיה דומה לבנגלור שבהודו לפני עשור", הוא אומר.