למה שוב נפאל, שרה נתניהו? המדינה: "4,500 עובדי סיעוד פנויים להשמה"

ביום שני השבוע פורסם ב"ידיעות אחרונות" כי שלושה ימים בלבד לאחר פיטוריה של טארה, המטפלת הזרה של אביה של שרה נתניהו, הגיעה ארצה מנפאל עובדת במקומה - שהאישורים להעסקתה הוסדרו ב"הליך בזק". דובר משפחת נתניהו הכחיש, וטען כי העובדת החדשה אותרה לאחר חודשים של חיפושים כושלים אחר מחליפה.

אם אכן התקיים הליך מזורז, הרי שמדובר באפליה מקוממת במיוחד: בני משפחות של קשישים סיעודיים ונכים רבים מעידים כי הם מתקשים להשיג עובד זר עבור יקיריהם.

אולם גם אם מקבלים את גירסת משפחת נתניהו, שלפיה היא התקשתה ככל אזרח מן השורה לאתר עובדת מחליפה, הרי שנוצרה כאן סיטואציה מקוממת לא פחות.

הסיבה: בהליכים המתנהלים בימים אלה בבג"ץ מציגה המדינה, שבנימין נתניהו כראש ממשלה נושא באחריות לעמדתה, מצג סותר לחלוטין. בישראל, טוענת המדינה, נמצאים די והותר עובדי סיעוד זרים פנויים, שאין קושי לאתרם ולהעסיקם - ולמעשה, ישנה בעיית היצף בעובדים. מאחר שההיצף הנ"ל פוגע במשק ובתעסוקת ישראלים, כך המדינה, היא מעוניינת "בראש ובראשונה בהשמתם מחדש... לפני הבאת עובדים חדשים מחו"ל".

אם כך, כיצד קרה שדווקא אשת ראש הממשלה כשלה באיתור עובד הנמצא בארץ ונדרשה לייבא עובדת חדשה מחו"ל? ומי צודק, נתניהו או ביבי, ראש ממשלת ישראל או החתן של שמואל בן-ארצי?

אלפי קשישים ונכים ללא מענה

ב-2007, לאחר שנים שבהן נפוצו תופעות מכוערות, כגון הבאת עובדים מחו"ל מבלי לספק להם עבודה או גביית עמלות תיווך מופקעות מהעובדים, פרסמה המדינה נוהל, שהטיל סדרת מגבלות על לשכות כוח-האדם. מטרתו העיקרית הייתה צמצום הבאת עובדים מחו"ל. מכיוון שדמי התיווך בגין היבוא מחו"ל מהווים את עיקר פרנסתן, נזעקו הלשכות ועתרו לבג"ץ. עתירה נוספת הוגשה על-ידי ארגוני נכים, שטוענים גם הם לקיומו של מחסור בעובדים הזמינים לעבודה ונמצאים בישראל. השאלה העובדתית, האם קיים מחסור או היצף בעובדים בישראל, ניצבת בלב המחלוקת.

בינואר השנה נערך דיון בעתירות. עו"ד רפאל יולזרי טען בשם עמותת אחיעוז, המאגדת כמה לשכות, כי במאגר העובדים הפנויים שפרסמה המדינה ישנם 91 עובדים בלבד, "ובפועל המצב קשה מאוד. אין עובדים שיכולים לתת מענה לאלפים, וזה נע בין 3,000 ל-4,000 קשישים ונכים שאין להם מענה".

עו"ד רועי שויקה, נציג המדינה, טען מנגד כי "יש ללשכות עובדים שמתפנים כי נפטרים קשישים, יש בלתי מועסקים גם מסיבה אחרת... אנחנו רוצים שקודם יעסיקו מהלשכה, אחר כך מאלה שבארץ, ואחר כך שיביאו מחו"ל".

עו"ד רבקה איינהורן, שייצגה קבוצת לשכות קטנות, טענה כי המאגר שמציגה המדינה הוא "מאגר פיקטיבי", וכי בדיקה העלתה כי רק שני עובדים המופיעים בו מוכנים לעבוד.

בהמשך פרסמה המדינה מאגר מעודכן ובו מאות שמות, אולם איינהורן טענה כי גם הוא "פיקטיבי ומטעה" - רבים אינם זמינים, מבין אלה שעונים מעטים מוכנים לעבוד בסיעוד, ורבים מבכרים עבודות לא חוקיות (בדומה לעובדות שהועסקו בבתיהם של שר הביטחון אהוד ברק והיועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין).

ב-24 במארס הגישה המדינה את תגובתה והציגה תמונה ורודה בהרבה. מדי שנה, נטען, מתפנים להשמה מחדש למעלה מ-4,500 עובדים זרים שמעסיקיהם נפטרו, ובנוסף רבים מתפטרים ומפוטרים.

"הנתונים מוכיחים כי לעת עתה אין מחסור בעובדים זרים בענף הסיעוד", כך המדינה, שהוסיפה כי דרישות הלשכות מנוגדות למדיניות הממשלה, וקבלתן תעודד עוד ועוד הבאת עובדים מחו"ל, תוך "אי-מיצוי הפוטנציאל של העובדים הזרים הנמצאים בישראל; בו בזמן שמובאים לישראל עובדים זרים חדשים במספרים מעבר לדרישה האמיתית להם, על מנת לגבות סכומים מעובדים אלה שלא כדין".

הנוהל שגיבשה המדינה מוצדק, נטען, ותכליתו "צמצום ההיצף בעובדים זרים בענף הסיעוד... הגבלת מספר העובדים הזרים המובאים מחו"ל הנה חיונית, משורה של טעמים לגיטימיים וחוקיים".

עמדה דומה הציג משרד האוצר בכנסת: בישיבת הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים בינואר השנה, אמרה הרפרנטית קרן טרנר כי המכסות הקיימות להבאת עובדים מספיקות, ושיש די עובדים בארץ. שמחה בניטה, מעמותת הנכים מזור, טענה שאינה מצליחה להשיג עובדים לנכים רבים, ושיתפה במקרה קשה במיוחד של חולת סרטן. "אין זמן, היא חיה על זמן שאול... התקשרתי לכל הטלפונים שנתנו לי. כל העובדים שענו תפוסים... ההורים שמה מתמוטטים, האחים, הם מוכנים לשלם כל מחיר". נציגת האוצר השיבה: "בסדר, אז הרשות תסייע בהשגת עובד זר בארץ, כי יש".

"יש פה רמייה"

במקרה של שרה נתניהו ואביה, כאמור, אף רשות לא סייעה בהשגת עובד בארץ, ולישראל הובאה עובדת זרה נוספת. למרבה האירוניה, כששאלנו על כך חזרו בפנינו גורמים בסביבת נתניהו על טיעוני לשכות כוח-האדם, והסבירו כי "יש פה רמייה, שבמאגר של משרד הפנים רשומים מאות עובדים, אבל בעצם אי-אפשר להשיג אפילו אחד".

עו"ד רפאל יולזרי ועו"ד דפנה פישר ממשרד גדעון פישר ושות', המייצגים את אחיעוז, טוענים כי "המדינה פרסמה נוהל בלתי חוקתי, שבמסגרתו הפנתה את החברות למאגר שהקימה, שהתחוור כריק מתוכן, והטילה עליהן מגבלה מגוחכת בכל הקשור למכסת הבאת עובדים מחו"ל. לא בכדי הוציא בג"ץ צו על-תנאי, המורה למדינה להסביר מדוע לא יבוטל הנוהל בהתייחס להגבלת מספר העובדים שאותם רשאית כל לשכה להביא ארצה, ומדוע לא יוקם מאגר עובדים פנויים שעונה על הנדרש. לצערנו, גם לאחר הוצאת הצו אין למדינה מענה ענייני, וההשלכות, מתברר, מחלחלות אפילו עד למשפחתו של ראש ממשלת ישראל".

דובר משפחת נתניהו לא התייחס בתגובתו לסתירה בין עמדת המדינה בבג"ץ לבין הבאת העובדת מחו"ל. לדבריו, "בחודשים האחרונים חיפשה החברה לשרותי כוח-אדם מטפלת מחליפה, ובימים האחרונים נמצאה מטפלת. מר בן-ארצי זכאי לשמירה על פרטיותו".