בסוף יפרצו אותו

העלאת הדירוג של ישראל: שר האוצר לא מבחין בקשר בין מדיניות הממשלה למחאה

הודעת חברת סטנדרד אנד פורס על העלאת דירוג האשראי של ישראל, העניקה הזדמנות לשר האוצר יובל שטייניץ לדקלם טקסטים של "שר אוצר", להזהיר את הציבור מפני תביעותיה של המחאה החברתית ולהודיע כי הוא יבקש לקצץ בתקציב הביטחון.

אכן, העלאת דירוג האשראי של ישראל היא מאורע חיובי ויש לקוות שהוא יקזז חלק מההשפעה של הבידוד המדיני של מדינת ישראל והתסבוכות המדיניות שבהן נתונה מדינת ישראל בימים אלה. נכון שיוקרת חברות הדירוג לא ממש בשיאה, ונכון שהשווקים פחות מודרכים היום על ידי דעותיהן של חברות דירוג, אך בסך הכול נוח יותר לממן את גירעון הממשלה כאשר הריבית על החוב נמוכה יותר, ויש בכך חשיבות.

שר האוצר גם צודק כאשר הוא תובע לקצץ בהוצאה הצבאית, כי בשנים האחרונות צה"ל ומשרד הביטחון רואים בתקציב המדינה לא יותר מאשר מכונה אוטומטית למשיכת מזומנים.

תושבי ישראל לא מבינים

הבעיה היא שהטון החגיגי של שר האוצר נשמע לחלק לא קטן מאוכלוסיית מדינת ישראל כדבר חלול. יש מי שיגיד שרוב תושבי ישראל לא מבינים על מה דיבר שטייניץ, אלא שהבעיה של שר האוצר אינה שלא מבינים את משמעות מילותיו. הבעיה היא שחלק גדול מהאוכלוסייה מבין יותר מדי את משמעות מעשיו.

שר האוצר של מדינת ישראל מייחס לעצמו, או לממשלתו, את העלאת דירוג האשראי וטוען שהיענות לדרישות המחאה החברתית בישראל תהרוס את ההישג הגדול הזה של מדיניותו. אם לתרגם זאת לשפה פשוטה, שטייניץ לא רואה כל קשר בין המדיניות עצמה לבין היווצרותה של מחאה רחבה בחברה הישראלית. המחאה נוצרה באורח מסתורי, ועתה היא מסתערת על המדיניות הכלכלית המסכנה, שאין לה כל קשר לתחושות הרעות בקרב ציבורים רחבים בישראל.

ניתן להניח כי לדעת שטייניץ העלאת הדירוג מצדיקה את מדיניות המיסוי של הממשלה, את סדר העדיפויות המעוות אשר היטיב עם מגזרים ספציפיים מאוד על חשבון יתר האזרחים, את העידוד שהממשלה נתנה להעסקה פוגענית, את תחושת התסכול של רבבות משפחות מתחת לקו העוני, את התלמידים המצטופפים בכיתות צפופות ורועשות.

בסופו של דבר יש היגיון רב כאשר פוליטיקאי בורח מעניינים אלה, במיוחד עם הוא רוצה להישמע כמו "שר האוצר". נואם אמיתי היה מודה לאלפי עובדים סוציאליים, הנזקקים עדיין להשלמת הכנסה בגלל מדיניות הממשלה, ובכך חסכו כסף רב למשרד האוצר.

הוא היה מודה לכל עובדי הקבלן במשרדי הממשלה, אשר מפוטרים מדי כמה חודשים ומאפשרים לשטייניץ ודומיו לדבר על "אחריות כלכלית". הוא היה מודה לכל אותם בעלי שכר ממוצע, אשר נאלצו בשנים האחרונות לשלם סכומי עתק בגין מסים עקיפים ואפשרו את הורדת מס החברות. הוא היה מעלה על נס את הקרבתם של כל אותם הורים אשר שולחים את ילדיהם לכיתות צפופות כי הכסף של מסיהם מושקע במאחזים הזויים מעבר לקו הירוק.

אכן, לעת הזו יש חשיבות לשמור על גירעון תקציבי נמוך כי אנו נתונים בסערה פיננסית, בתנאים שנוצרו בשלש השנים האחרונות. אך מי שיצרה את התנאים אשר הצמיחו את התביעות הרבות של האוכלוסייה הייתה הממשלה עצמה. סירוב עיקש לדון בקביעת סדר עדיפויות פנימי חדש, הרבה מעבר לכמה קיצוצים ושינויים קוסמטיים, יביא בסופו של דבר לאותה פריצה תקציבית ממנה שר האוצר, על פי דבריו החגיגיים, כל כך חרד.

צרו איתנו קשר *5988